פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ער"פ 11188-05-26

דוד מזרחי נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון שדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 17/05/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ער"פ — ערעור רשם פלילי.
מספר התיק 11188-05-26 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה הארכת מועד — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון שדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ער"פ 11188-05-26

דוד מזרחי נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון שדחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגיש דוד מזרחי על החלטת רשמת בית המשפט שלא לאפשר לו להגיש ערעור באיחור. מזרחי ביקש לערער על החלטת פסלות שופט שניתנה בעניינו, אך עשה זאת לאחר שחלף המועד החוקי. הוא טען כי מצב החירום במדינה, חגים והעובדה שאינו מיוצג מצדיקים את האיחור. השופט מינץ קבע כי מאחר שמזרחי ידע על ההחלטה זמן רב לפני שהגיש את הערעור, וגם לאחר תום מצב החירום השתהה, אין הצדקה להארכת המועד. בנוסף, נקבע כי סיכויי הערעור נמוכים במיוחד מאחר שמדובר בבקשת פסלות שהוגשה לאחר שההליך העיקרי כבר הסתיים.

סוג הליך ערעור רשם פלילי (ער"פ)
הרכב השופטים דוד מינץ
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דוד מזרחי

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערער טען כי האיחור נבע ממצב החירום ששרר במדינה.
  • המערער טען כי רצף ימי חג ומנוחה מנעו את ההגשה בזמן.
  • המערער ציין את היותו לא מיוצג כעילה להקלה.
  • המערער טען כי סיכויי הערעור מצדיקים את הארכת המועד.
  • המערער טען כי דחיית הבקשה פוגעת בזכות הגישה לערכאות.
טיעוני ההגנה
  • המשיבה (המדינה) לא הציגה טיעונים מפורטים בטקסט, אך עמדתה התקבלה כפי שיוצגה בהחלטת הרשמת.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התקיים 'טעם ממשי' להארכת המועד נוכח מצב החירום והחגים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • ידיעה בפועל של המערער על ההחלטה ביום 31.3.2026.
  • מועד הגשת הערעור בפועל ביום 16.4.2026.
  • מועד תום מצב החירום ביום 9.4.2026.

תגיות נושא

  • הארכת מועד
  • פסלות שופט
  • זכות הגישה לערכאות
  • מצב חירום
  • סדרי דין

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון ער"פ 11188-05-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: דוד מזרחי נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 1.5.2026 בהמנ"פ 47675-04-26 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 1.5.2026 בהמנ"פ 47675-04-26, בה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של בית משפט זה (המשנה לנשיא נ' סולברג) מיום 30.3.2026 במ"ח 60907-04-25, בגדרה נדחתה בקשת המערער לפסלות. דין הערעור להידחות. לא מצאתי שנפל כל פגם בקביעת הרשמת כי המועד הקבוע בדין להגשת ערעור הפסלות חלף בעניינו של המערער זה מכבר, ולא עלה בידו להצביע על טעם ממשי המניח את הדעת המצדיק את הארכת המועד (לתנאים להארכת מועד ראו: ער"פ 5025/22 חלף נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זבולון, פסקה 4 (31.7.2022); ער"פ 5897/21 בנזכריה נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (2.9.2021‏)). זאת בשים לב לכך שהמערער ידע בפועל על קיומה של ההחלטה לכל המאוחר כבר ביום 31.3.2026 ואילו הערעור על ההחלטה הוגש על ידו רק ביום 16.4.2026. נוכח האמור, אין לקבל את טענת המערער כי הרשמת יישמה את הדין באופן שגוי. המערער נתלה בתקופת החירום ששררה במדינה, ברצף של ימי חג ומנוחה ובהיותו לא מיוצג. ברם, כפי שקבעה הרשמת, ובשים לב לכך שהערעור הוגש באיחור על אף "הקפאת" מרוץ הזמנים נוכח מצב החירום ולמשך הזמן שחלף מתום מצב זה ביום 9.4.2026, לא התגבש "טעם ממשי המניח את הדעת" בנסיבות המקרה. גם לא מצאתי ממש בטענת המערער כי סיכויי הערעור מצדיקים את הארכת המועד. ראשית, שיקול סיכויי הערעור אינו עומד לבדו, וככלל אין בו כשלעצמו כדי להצדיק הארכת מועד (וראו והשוו: ער"פ 24052-03-26 תימור נ' יאסין, פסקה 5 (25.3.2026) (להלן: עניין תימור); ע"ר 5466-11-25 פלוני נ' המועצה האזורית לב השרון, פסקה 8 (7.1.2026)). למעלה מכך, דומה כי גם סיכויי הערעור אינם מטים את הכף לעבר מתן הארכת מועד, שעה שעסקינן בבקשה לפסלות שופט המציבה משוכה משמעותית לפני מבקשה להוכחת חשש ממשי למשוא פנים (וראו לדוגמה: ער"פ 5932/22 קריכלי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (13.9.2022)). זאת ביתר שאת בהינתן שהבקשה הוגשה לאחר שנסתיים ההליך ובקשתו של המערער למשפט חוזר נדחתה לגופה (עניין תימור, פסקה 5; וראו לעניין הגשת בקשות פסלות לאחר מתן פסק דין: עפ"ס 17814-03-26 פלונית נ' פלוני, פסקה 3 (10.3.2026); עפ"ס 3121-12-25 לנצמן נ' מדינת ישראל (8.1.2026); עפס"פ 47574-10-25 צירינסקי נ' מדינת ישראל (23.12.2025)). בשולי הדברים אומר כי אין בטענת המערער לפיה החלטת הרשמת פוגעת בזכות הגישה שלו לערכאות כדי להצדיק התערבות בהחלטתה. אמנם אין חולק על חשיבותה של זכות זו, ברם היא אינה מוחלטת, ומולה ניצבים אינטרסים חשובים נוספים. הכללים הקבועים בדין לעניין הארכת מועד משקפים כראוי את האיזון בין זכות הגישה לערכאות ובין האינטרסים הנוגדים השונים (וראו: ער"פ 35684-09-25 חננאל נ' אהרון, פסקה 5 (16.10.2025); ער"פ 42914-02-25 פלוני נ' מדינת ישראל (6.3.2025); ער"פ 4162/24 פלוני נ' מדינת ישראל (27.6.2024)). בענייננו, החלטת הרשמת משקפת איזון בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין ולא נמצא כי יש מקום להתערב בשיקול דעתה. הערעור נדחה. ניתן היום, א' סיוון תשפ"ו (17 מאי 2026). דוד מינץ שופט