חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב] (התשי"ט-1959)
חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב], התשי"ט-1959 הוא החוק המרכזי המוסדר בישראל לטיפול, שיקום ופיצוי של אנשי כוחות הביטחון שנפגעו במהלך שירותם.
מה החוק מסדיר ועל מי הוא חל?
החוק חל על חיילי צה"ל (בסדיר, בקבע ובמילואים), שוטרים, סוהרים ואנשי כוחות ביטחון נוספים. הוא קובע את התנאים לקבלת הכרה כנכה צה"ל או כוחות הביטחון, ומסדיר את מתן הטיפול הרפואי, השיקום המקצועי והסוציאלי, והתגמולים הכספיים החודשיים והחד-פעמיים, בהתאם לדרגת הנכות שנקבעת לנפגע.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקת בתי המשפט:
1. הקשר הסיבתי ("עקב השירות"): כדי לזכות בהכרה, על התובע להוכיח כי הנכות נגרמה "בתקופת שירותו ועקב שירותו". פסיקת בתי המשפט עוסקת רבות בפרשנות דרישה זו, במיוחד במקרים של מחלות קונסטיטוציונליות (מחלות פנימיות או נפשיות, כגון פוסט-טראומה) שהתפרצו במהלך השירות. בית המשפט נדרש לקבוע האם תנאי השירות היו הגורם הדומיננטי להתפרצות המחלה.
2. הבחנה בין "גרימה" ל"החמרה": הפסיקה דנה רבות בשאלה האם השירות הצבאי גרם למחלה מלכתחילה, או שמא רק החמיר מצב רפואי קודם שהיה קיים אצל הנפגע. קביעה זו משפיעה באופן ישיר על שיעור התגמולים והיקף ההכרה בנכות.
3. גבולות ההתערבות בהחלטות הוועדות הרפואיות: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לדון בערעורים על החלטות הוועדות הרפואיות של משרד הביטחון. הפסיקה הגדירה כי בית המשפט לא יחליף את שיקול הדעת הרפואי של הוועדה, אלא יתערב רק במקרים של טעות משפטית, חוסר סבירות קיצוני, או פגם מהותי בהליך (כמו היעדר הנמקה מספקת).
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את החוק (272)
ההסתדרות הרפואית בישראל נ. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה לביטול הוראה בתקשי"ר האוסרת על רופאים עובדי מדינה לתת חוות דעת רפואית נגד המדינה.
העמותה לקידום נפגעי תגובות קרב נ. שר הבטחון
העותרים ביקשו להורות לשר הביטחון להתקין תקנות שיאפשרו את מניין תקופת ההתיישנות להגשת תביעות נכות בגין הלם קרב (PTSD) ממועד אבחון הפגיעה ולא ממועד האירוע.
קר''ן -עמותת קטועי רגלים לוחמים נ. מדינת ישראל -שר הבריאות
העותרים טענו כי קטועי גפיים הזכאים לאביזרי שיקום לפי חוק ביטוח בריאות מופלים לרעה לעומת זכאי משרד הביטחון, ודרשו השוואת איכות האביזרים.
אסתר שוורץ נ. קצין התגמולים
עתירה ובקשת רשות ערעור בענייני תגמולים לנכים שהסתיימו בהסכם פשרה.
מדינת ישראל נ. גרנות,אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ
האם קיימת זכות ערעור בזכות על החלטות ביניים של בית הדין לחוזים אחידים.
קצין התגמולים-משרד הבטחון נ. ראובן יעקובוביץ'
האם נכה צה"ל בעל דרגת נכות זמנית של 10%-19% זכאי לטיפול רפואי דרך משרד הביטחון או דרך קופות החולים.
ישי בסון נ. שר הביטחון
העותר ביקש להורות למשיבים להכיר בו כנכה עקב חשיפה למים מזוהמים במהלך שירותו הצבאי, בטענה לאפליה בינו לבין חיילים אחרים.
סימון [שמעון] חזן נ. קצין התגמולים
העותר ביקש לתקוף החלטות של ועדות רפואיות בעניינו ולקבל החזר הוצאות רפואיות.
מיכאל סטבינסקי נ. מדינת ישראל (מע"מ ת"א 2)
ערעור על החלטת בית משפט השלום לפסול את עצמו מלדון בתיק פלילי בשל דעה מוקדמת שגיבש בתיק אחר.
פלוני נ. משהב"ט-קצין התגמולים
בקשת רשות ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה בעניין אחוזי נכות, בטענה להעדר הנמקה מספקת ופגמים דיוניים.
אילן אפריאט נ. קצין התגמולים
בקשת רשות ערעור על קביעת דרגת נכות בגין פגיעה בקרסול וצלקת, תוך מחלוקת על תחולת תקנות הנכים ושיטת הבדיקה הרפואית.
פלוני נ. הועדה הרפואית לפי חוק הנכים
העותר ביקש להורות לוועדה הרפואית לעדכן את אחוזי נכותו רטרואקטיבית בעקבות תיקוני חקיקה, ללא צורך בבדיקה רפואית נוספת.
אבי נבו נ. קצין התגמולים
המבקש ערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה בנוגע לסיווג אחוזי הנכות שנקבעו לו בגין פגיעה במיניסקוס.
דימטרי גרמן נ. שר הבטחון
העותר ביקש מבית המשפט להורות לקצין התגמולים לקבל החלטה בעניינו לאחר עיכוב ממושך.
יוסף מור נ. שר הבטחון
עתירה נגד שר הביטחון בנוגע להחלטה בעניינו של העותר לפי חוק הנכים.
יוסף עוזיירי נ. קצין התגמולים
המבקש ביקש להכיר בנכותו כקשורה לשירותו הצבאי רטרואקטיבית משנת 1981, בטענה כי החלטת קצין התגמולים המקורית הכירה בקשר הסיבתי.
חיים ג'רבי נ. בית הדין הארצי לעבודה
עתירה לביטול פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שדחה תביעה להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה.
שירותי בריאות כללית נ. משרד הבטחון
האם קופת חולים כללית נחשבת ל'גוף ציבורי' לצורך קבלת מידע ממשרד הביטחון על נכי צה"ל המבוטחים אצלה.
גריל ארז נ. עזרא סרי ,ראש היחידה לשיקום בתעסוקה
העותר ביקש לחייב את משרד הביטחון לממן את לימודי ראיית החשבון שלו ודמי קיום כנכה צה"ל.
יוסף סרבי נ. ד"ר עמוס שטרנברג
העותר ביקש לקבל מסמכים מהוועדה הרפואית ולבטל את החלטתה בעניינו, תוך עקיפת מסלולי ההשגה הקבועים בחוק.