חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (880)
סמיחה גמל נ. שר הפנים
העותרים הלינו על שיהוי במתן תשובה לבקשתם לאיחוד משפחות.
סליבסטרוב יוליה נ. משרד הפנים מנהל האוכלוסין
העותרים ביקשו למנוע את שלילת אזרחותה של העותרת וגירושם מהארץ.
מועתצם פתאח יאסין נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות שוד רכבים בנסיבות מחמירות.
עדנאן סלאח נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ
המערער ביקש פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין תאונה שנגרמה עקב פעולת איבה, בעוד המשיבות טענו כי הוא זכאי לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה בלבד.
ארלין לימקול נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
עתירה נגד החלטת שר הפנים לסרב להעניק מעמד של תושב לעותרת השוהה בישראל ללא היתר כדין.
מאהר נזאל ו-2 אח' נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת שר הפנים שלא להעניק לעותר 1 אשרת ישיבת קבע בישראל.
מדינת ישראל נ. הישאם נג'ם
ערעורים הדדיים על חומרת וקולת העונש בגין הרשעה בחטיפה לשם סחיטה ושהייה בלתי חוקית.
לזר ג'ורג' נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת עונש מאסר של 14 שנים בגין עבירת הריגה.
טארק אלפנדי נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה וגזר דין בגין עבירות גניבת רכב, סחר ברכב גנוב ועבירות נלוות, בטענה לחוסר סמכות שיפוט לגבי עבירות שבוצעו מחוץ לישראל.
טלעת ח'טיב נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל בגין עבירה של הסעת תושב אזור השוהה בישראל שלא כדין.
נאצר זערב נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות שוד חמור, גניבת רכב וכניסה לישראל שלא כדין.
מחמד זערב נ. מדינת ישראל
המערער הגיש ערעור על חומרת גזר הדין שניתן בעניינו בגין עבירות שוד, שהייה בלתי חוקית, התחזות ושיבוש מהלכי משפט.
ורדי טמילה נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לבטל את החלטת משרד הפנים לבטל את אזרחותה ואשרת העולה שלה בשל הצגת מסמכים כוזבים.
אולנה זריצקייה נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה להשתחרר ממעצר לצורך איסוף חפציה בטרם גירושה מהארץ.
יורי מקסימצ'וק נ. משרד הפנים
העותר ביקש להורות למשרד הפנים לשחררו ממעצר ולאפשר לו להשלים הליכי התאזרחות מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, למרות שהותו הבלתי חוקית בארץ.
סעיד ריזי נ. מדינת ישראל
ערעור על חוקיות הטלת מאסר על-תנאי כולל והפעלתו בגין עבירות שעונשן המירבי נמוך מתקופת התנאי.
ראמז אלרוזי נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת גזר הדין שהוגש על ידי נאשם שנפטר במהלך תקופת הערעור.
גנאדי נימושין נ. משרד הפנים - מנהל האוכלוסין
העותרים ביקשו למנוע את גירושם מהארץ ולחייב את משרד הפנים להעניק להם אזרחות ישראלית לאחר שבוטלו אשרות העולה שלהם בשל חשד למצג שווא בנוגע ליהדותו של העותר.
סעיד סלימאני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה ועונש בגין הברחת מחבל מתאבד לישראל, שהסתיים בהסדר טיעון מתוקן.
מוחמד אבו סנינה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירת שוד בחבורה.