חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (885)
סולן הפקות בע"מ נ. מדינת ישראל,משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
העותרת ביקשה להשיב לה אגרות ששילמה עבור העסקת חברי קרקס זרים, בטענה כי הדרישה לתשלום מהמזמין (ולא מהמעביד הזר) אינה חוקית.
עדנאן אלסרחין נ. מדינת ישראל
המערער טען כי העונש שנגזר עליו בגין עבירות רכוש וסיכון חיי אדם בנתיב תעבורה חמור מדי ולא נתן משקל מספיק לפציעתו.
יסמין עמרין נ. שר הפנים
עתירה נגד סירוב שר הפנים לאשר בקשת איחוד משפחות של אזרחית ישראל עם בעלה תושב בית לחם בשל עברו הפלילי בעבירות סמים.
עידה אחמד אבו עביד נ. שר הפנים - מדינת ישראל
עתירה למתן מעמד בישראל במסגרת הליך איחוד משפחות, שהוגשה בשנית לאחר מחיקת עתירה זהה קודמת.
סיוושקין דמיטרי נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותר 1 אזרחות ישראלית או מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים, בטענה כי נמנע ממנו לעלות כקטין נלווה בשל מידע שגוי שנמסר להם.
רשאד חלאיפה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של הסעת שוהים בלתי חוקיים, נהיגה ללא רישיון וסיכון חיי אדם בנתיב תעבורה.
כמאל עבאס נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות הסתננות וקשירת קשר לביצוע הסתננות, ועל חומרת העונש, בטענה כי רצועת עזה לא הייתה 'מחוץ לישראל' במועד הרלוונטי.
נירית עיני נבות נ. שר התעשיה,המסחר והתעסוקה
העותרת ביקשה צו על תנאי נגד החלטת המשיבים שלא להעניק לה היתר להעסקת עובד זר.
לודמילה יבלונובסקי נ. מדינת ישראל-משרד הפנים
העותרת ביקשה לבטל את צו ההרחקה נגדה ואת החלטת משרד הפנים לבטל את אזרחותה הישראלית שניתנה לה על בסיס מסמכים שנמצאו כוזבים.
אמג'ד עיד נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות שוד, קשירת קשר, מסחר ברכב גנוב והסעה שלא כדין.
צ'ולקובה יוליאנה לבנטובה נ. מדינת ישראל
עתירה נגד החלטת משרד הפנים לסרב את כניסתן של שתי קטינות אזרחיות בולגריה לישראל.
עזאיזה אינתסאר נ. משטרת ישראל
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל עבור העותר, תושב הרשות הפלסטינית, מכוח נישואיו לעותרת, אזרחית ישראל.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש של קטינים שהורשעו בעבירות נשק וניסיון כניסה לישראל שלא כדין במטרה לפגוע בחיילים.
צדיק גדאללה נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד קבע בישראל מטעמים הומניטריים ומכוח אבהותו לבנו, לאחר שהליך איחוד המשפחות עם אשתו הישראלית הופסק.
פואז רג'בי נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בעבירות של גרם מוות ברשלנות והסעת שוהים בלתי חוקיים, לאחר שהמערער הסיע מחבל מתאבד.
מוסא רביע נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת רשם שדחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין בערעור פלילי.
לידיה סבידלר נ. משרד הפנים-מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל לאחר שבקשתם לאיחוד משפחות לא אושרה והקשר הזוגי עליו התבססה הסתיים.
פתחי אגבריה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותרת מעמד של אזרחית ישראל מכוח נישואיה לאזרח ישראלי.
מדינת ישראל נ. האני גלבוש
רומן קליין נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותרת 3 מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.