חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (880)
תמאם אבו עאדרה נ. מדינת ישראל
עתירה להסדרת שהייתו בישראל של תושב שטחים הנשוי לאזרחית ישראלית.
מדינת ישראל נ. פלוני
ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הסעת שוהים בלתי חוקיים, גניבת רכב ועבירות נוספות.
בנימין טולדנו נ. מדינת ישראל
העותר ביקש היתר כניסה לישראל עבור חברתו תושבת מרוקו לצורך גיורה ונישואיהם.
פאטמה אבו חמדיה נ. מדינת ישראל
המערערת ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי לחלט רכב בבעלותה ששימש את הנאשם, בטענה כי היא הבעלים והרכב הושכר לו.
חכם צנובר (אצל אלי אמסלם) נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח נישואיו לאזרחית ישראלית, אך בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים בשל הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה).
ג'אסם שרבאתי נ. מדינת ישראל
המערער מבקש להקל בעונשו בטענה למצבו הנפשי וקשיי תקשורת, לאחר שהורשע בעבירות איומים, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וכניסה לישראל שלא כדין.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת גזר דין של קטינים שהורשעו בעבירות טרור וניסיון לרצח.
נעים אבו סיף נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר וכניסה לישראל שלא כדין.
עלאם עטאטרה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות שוד ושהייה בלתי חוקית בישראל.
ג'האד צבחי מחמד עטאאללה נ. מדינת ישראל-משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח התאזרחות אביהם, בטענה שהם בחזקתו.
קון טנסה נ. משרד הפנים
ערעור על החלטה שלא לאשר לעובד זר לעבור לעבוד בענף הבנייה לאחר שחלפה תקופת השהות המותרת לפי נוהל שמים סגורים.
מנאל בת סבית נ. השר לבטחון פנים
עתירה נגד דחיית בקשת איחוד משפחות של אזרחית ישראלית עם בעלה תושב הרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל.
ח'דיג'ה ג'אבר נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לשנות את מעמדה האישי של העותרת במרשם האוכלוסין, לרשום את ילדיהם, ולהסדיר את מעמדו של העותר בישראל.
האגודה זכויות האזרי בישראל נ. שר הבטחון
העותרים ביקשו להורות למדינה לחדש אספקה סדירה של סחורות וציוד הומניטרי לרצועת עזה עקב סגירת המעברים.
דוחא משאיך נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לאשר בקשה לאיחוד משפחות עבור העותרת 1, תושבת האזור, שנישאה לעותר 2, בעל רישיון ישיבת קבע בישראל.
קאן קאזים נ. שר הפנים
העותר ביקש הכרה כפליט בישראל לאחר שבקשתו נדחתה על ידי הוועדה הבינמשרדית.
רוסלן סושקו נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית או מעמד של תושב ארעי עבור העותרת, לאחר שמשרד הפנים דחה את בקשתה בשל העדר חיים משותפים בישראל.
דני צ'רנט אשנאפי נ. מנהל מינהל האוכלוסין,משרד הפנים , מחוז י
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל כבן פלאשמורה, לאחר שנדחה על ידי משרד הפנים בשל אי-הוכחת השתייכותו וקיומו של עבר פלילי.
ג'ואברה ח'אלד נ. שר הפנים
עתירה למתן אזרחות ישראלית לתושב האזור הנשוי לאזרחית ישראלית.
סאוסאן זועבי נ. סאמיה חוארי
ערעור על החלטת שופטת בית משפט השלום שלא לפסול את עצמה מלדון בעניינו של המערער.