חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (880)
ג'עפר חמדאן נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיו לאזרחית ישראל, חרף הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003.
זיוד זאהדה עבד אחמד נ. שר הפנים-מדינת ישראל
עתירה לאישור בקשה לאיחוד משפחות של אזרחית ישראלית עם בעלה הפלסטיני.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בעבירות מין (אינוס ומעשים מגונים) ובעבירה על חוק הכניסה לישראל, ועל גזר הדין שניתן בגינן.
אסתר רבינוביץ נ. שר הפנים
העותרים ביקשו אשרת כניסה לישראל עבור העותר וכן הכרה בעותרת כיהודיה מלידה לצורך עלייה.
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת ממשלה שהקפיאה את הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות של תושבי הרשות הפלסטינית.
באסל גאבר נ. מדינת ישראל
האם ניתן להורות על חילוט רכב ששימש להסעת שוהים בלתי חוקיים מכוח סעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי, גם כאשר קיימת הוראת חילוט ספציפית בחוק הכניסה לישראל.
מוחמד סעדה נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין הרשעה בניסיון לרצח וסיוע לניסיון רצח.
זורב אלקנוב נ. בית הדין לביקורת המשמורת של שוהים שלא כדין
בקשת רשות ערעור על החלטה להותיר במשמורת שוהים שלא כדין המסרבים לשתף פעולה עם הליכי הרחקתם.
ד"ר סרגיי אושמקוב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד של תושבי קבע בישראל בשל תרומתו המקצועית של העותר 1 למשק.
פולגת ג'ינס בע"מ ו-50 אחרים נ. ממשלת ישראל
העותרים ביקשו לבטל את החלטות הממשלה המתנות מתן היתרים להעסקת עובדים זרים בתעשייה בתשלום שכר מינימום גבוה.
מיכאל צ'רני נ. מדינת ישראל
המערער ביקש סעדים הצהרתיים בבית המשפט המחוזי בנוגע לתוקף אזרחותו ודרכונו הישראלי, וכן לטיהור שמו, לאחר שרשויות המדינה שללו את דרכונו וערערו על זכאותו לאזרחות.
מרואן עאצי נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להשיב רישיון ישיבה ארעי ולקבל מעמד של תושב קבע בישראל.
חצ'יק ארוטיוניאן נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית בטענה כי היה זכאי לה במסגרת ההליך המדורג בטרם הותרו נישואיו לאזרחית ישראלית.
סלימאן חוסיני נ. מינהל האוכלוסין בירושלים-משרד הפנים
העותרים ביקשו לרשום את בנם במרשם האוכלוסין ובספח תעודת הזהות שלהם.
מוסא עפאנה נ. מינהל האוכלוסין בירושלים-משרד הפנים
העותרים ביקשו לרשום את בנם במרשם האוכלוסין ובספח תעודת הזהות שלהם.
יוסף דבאג' (קטין) נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת שר הפנים בענייני אשרות כניסה ורישיונות ישיבה.
קדומי לוטפי נ. שר הפנים
העותרים מבקשים להסדיר את מעמדו של העותר 1 בישראל מטעמים הומניטריים ומכוח זוגיותו עם אזרחית ישראלית.
איגור ספרו נ. משרד הפנים
ערעור על דחיית עתירה להסדרת מעמד בישראל מכוח היות המערערים ידועים בציבור.
קיוטו הרצליה בע"מ נ. שר הפנים
העותרים ביקשו מבג"ץ להורות למשיבים לקבל החלטה בעניין אשרת שהייה, בטענה לניגוד עניינים של שר האוצר.
גנאדי אובודנקו נ. משרד הפנים-מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לבתם הקטינה, השוהה בחו"ל, אישור כניסה לישראל ומעמד, בטענה כי דינה כדין אמה הנמצאת בהליך מדורג לאזרחות.