חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (885)
ליליה שווץ נ. מדינת ישראל
העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להאריך את אשרת השהייה שלה בישראל לצורך השלמת הליך גיור.
LYUBOV SASCHENKO נ. מדינת ישראל
העותרת ביקשה להשתחרר ממשמורת ולבטל צו הרחקה שהוצא נגדה בטענה לשהייה בלתי חוקית.
האשם עמרו נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות שוד מזוין, קשירת קשר וכניסה בלתי חוקית לישראל.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות ניסיון לרצח וכניסה לישראל שלא כדין.
אסמעיל אבו אלקיעאן נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר והסעת שוהים בלתי חוקיים.
חצ'יק ארוטיוניאן נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית או להאריך את רישיון השהייה שלו לאחר שהתגרש מאשתו הישראלית במהלך תקופת ההסדר המדורג.
מקסים קבנוב נ. מדינת ישראל
ערעורים על גזר דין בגין עבירות סחר בנשים, סרסרות, כליאת שווא והעסקת שוהים בלתי חוקיים.
ADRIANA GOREA נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להסדיר את מעמדה של העותרת בישראל מכוח נישואיהם האזרחיים ולבטל צו הרחקה שהוצא נגדה.
עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ. שר הפנים
עודה עיד סראחין נ. שר הפנים
ערעור על דרישת משרד הפנים להוכחת זהותה של המערערת באמצעות פסק דין הצהרתי כתנאי למתן מעמד בישראל.
פאטמה אבו מוך נ. מדינת ישראל
עתירה למתן מעמד בישראל לעותרת.
צביון איבורה נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית או מעמד של תושב קבע מכוח חוק הכניסה לישראל, חוק השבות וחוק האזרחות.
נביל מוחמד זהרה נ. מדינת ישראל
המערער ביקש לבטל את צו ההרחקה לארה"ב ולהורות על הרחקתו לאזור (יהודה ושומרון) בשל קשרי משפחה.
משרד הפנים נ. טוביאס קרלסון
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי להורות על החזרת ערבויות למשיבים, חרף טענות המדינה להפרת תנאי שחרור ממשמורת על בסיס מידע חסוי.
מדינת ישראל נ. סלים סעיד מחמד רגבי
ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לראות בבקשת איחוד משפחות כבקשה שנזנחה, למרות חלוף הזמן מאז תוקף ההיתר האחרון.
עמרו נאיף נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להסדיר מעמד בישראל עבור בת זוג זרה וטענו נגד הקפאת הליכי איחוד משפחות על ידי ראש הממשלה.
עמותת"קו לעובד" נ. ממשלת ישראל
עתירה נגד הסדר הכבילה של עובדים זרים למעסיק ספציפי, בטענה כי הוא פוגע בזכויות יסוד.
פלונים נ. שר הבטחון
העותרים ביקשו לקבל מעמד של תושבות קבע או אישורי שהייה בישראל בשל סכנה הנשקפת להם באזור, עקב היות אחיו של העותר 1 סייען למערכת הביטחון.
סובחי אלעיאס נ. משרד הפנים
העותר ביקש אשרת שהייה בישראל מטעמים הומניטריים, בעוד המשיב טען כי הסמכות לדון בעתירה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבג"ץ.
מדינת ישראל נ. אבנר אורן
ערעור המדינה על פסיקת בית המשפט המחוזי שביטלה את דרישת משרד הפנים ליציאת בן זוג זר השוהה שלא כדין מהארץ כתנאי לבחינת בקשת הסדרת מעמדו כידוע בציבור.