חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (880)
ויאצ'סלב ורבי נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית בהתבסס על מסמכים חדשים שלטענתם מוכיחים את יהדותם, לאחר שבעבר נשללה אזרחותם בשל מסמכים מזויפים.
כמאל אבו סעד נ. המפקד הצבאי - איזור הגדה המערבית
העותרים ביקשו להסדיר את מעמדם כתושבי קבע בירושלים לאחר שלא נרשמו ככאלה עקב טעות של רשויות המדינה.
המועצה האזורית חוף עזה נ. כנסת ישראל
עתירות נגד חוקתיות חוק יישום תוכנית ההתנתקות ונגד חוקיות צווי הפינוי שהוצאו מכוחו.
סאמר מחמוד טאהא נ. שר הפנים
עתירה נגד סירוב משרד הפנים לאשר בקשה לאיחוד משפחות מטעמים ביטחוניים.
מדינת ישראל - משרד הפנים נ. פאדי סולימאן אודה סלאמה
ערעור על פרשנות סעיף 13ו לחוק הכניסה לישראל בשאלת שיקול הדעת של הממונה על ביקורת הגבולות לשחרור שוהה שלא כדין ממשמורת לאחר 60 יום.
דריה שרייבמן נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בהיותו נכד ליהודי, לאחר שהוצא נגדו צו הרחקה.
ארווא קוואסמה נ. שר הפנים ,מר אופיר פינס
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית עבור העותר 2 ולקבוע קריטריונים לאיחוד משפחות.
תאיס טושביים נ. שר הפנים
האם גיור שנערך מחוץ לישראל על ידי זרמים לא אורתודוקסיים מוכר לצורך חוק השבות עבור מי ששהה בישראל כדין.
לידיה ליבמן נ. מדינת ישראל
העותרת ביקשה להעניק לבנה, אזרח רוסי, מעמד של תושב בישראל מטעמים הומניטריים.
אחמד אלדרעאווי ועוד 65 אח' נ. שר הבטחון
העותרים ביקשו לשנות את תוואי גדר ההפרדה באזור כפר נועמן ולקבל היתרי שהייה זמניים עד להסדרת מעמדם.
מוחמד עבדאללה סורחי ואח' נ. משרד הפנים
ערעור על דחיית עתירה למתן רישיון לישיבת קבע בישראל בשל אי-הוכחת מגורים במועד הקובע (1967).
EMILIANO CHERRY נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל עבורם ועבור בתם, וכן להרחיב את הקריטריונים בנוהל להסדרת מעמד ילדי עובדים זרים.
עבדאללה יאסין סלימאן נ. שר הפנים
ערעור על דחיית עתירה מנהלית לביטול צו הרחקה של שוהה בלתי חוקי.
אדווין צ'ימה מווצ'וקו נ. שר הפנים
העותרים ביקשו למנוע את סגירת מתקן המשמורת 'רנסנס' ולהורות על העברת כל השוהים הבלתי חוקיים אליו.
אנדריי פשקוב נ. מדינת ישראל באמצעות משרד הפנים חדרה
העותר ביקש לקבל אשרת תושב קבע או הארכת אשרת ביקור בשל קשריו המשפחתיים בישראל.
ולדיסלב לייקינד נ. מדינת ישראל
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להעניק לעותרת מעמד של עולה מכוח חוק השבות.
פרנקלין פונטנוס נ. משטרת ישראל
העותר ביקש לבטל את החלטת שר הפנים להרחיקו מישראל בשל חשד לביצוע עבירות פליליות, בטענה לפגיעה בחזקת החפות.
פואד מוסא נ. מדינת ישראל
המערער ביקש להקל בעונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירת שוד, בין היתר בשל שיהוי בהגשת כתב האישום.
דלאל עטא מוחמד חמדאן נ. ממשלת ישראל
ערעור על החלטת שר הפנים להפסיק הליך מדורג לקבלת מעמד בישראל בשל טענות פליליות, למרות זיכוי המערער בהליך פלילי.
אולגה יאצ'נוב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל עבור אמה ואחיה של העותרת 1.