חוק הכניסה לישראל (התשי"ב-1952)
חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952
חוק הכניסה לישראל הוא דבר החקיקה המרכזי המוסדר את כניסתם של מי שאינם אזרחי המדינה לתחומי מדינת ישראל, את שהייתם בה ואת יציאתם ממנה. החוק חל על כל אדם שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות. הוא קובע כי כניסה לישראל ושהייה בה מחייבות אשרה (ויזה) ורישיון ישיבה, המונפקים על ידי שר הפנים או מי שהוסמך לכך מטעמו, ומגדיר את סוגי האשרות השונים (כגון אשרות ביקור, עבודה או תושבות).
בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות החוק ולבחון את החלטות רשות האוכלוסין וההגירה. שלושה היבטים מרכזיים הנדונים בהרחבה בפסיקה הם:
1. היקף שיקול הדעת של שר הפנים: הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה והריבונית של שר הפנים לקבוע מי ייכנס לישראל ומי יישאר בה. עם זאת, בתי המשפט מפקחים על החלטות אלו ובוחנים אם הן התקבלו בסבירות, במידתיות, ללא הפליה ותוך שמירה על כללי המנהל התקין וזכויות אדם בסיסיות.
2. איחוד משפחות והסדרת מעמד של בני זוג זרים: פסיקה ענפה עוסקת באיזון שבין הזכות לחיי משפחה לבין אינטרסים לאומיים וביטחוניים. במסגרת זו נבחנים הליכים מדורגים להסדרת מעמד של בני זוג זרים של אזרחים ישראלים, וכן חוקתיות המגבלות על איחוד משפחות עם תושבי הרשות הפלסטינית או מדינות אויב.
3. גירוש, מעצר ומבקשי מקלט: בתי המשפט דנים רבות בתנאי החזקתם במשמורת של שוהים שלא כדין, בהליכי הרחקתם מהארץ, ובחובת המדינה לבחון בקשות מקלט בהתאם לאמנות בינלאומיות ולעקרון "אי-ההחזרה" למקום שבו נשקפת סכנה לחייהם.
התוכן המוצג במסמך זה הינו לידיעה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו ככזה.
פסקי דין שאזכרו את החוק (880)
פאטמה אבו סרחאן נ. שר הפנים
העותרים ביקשו אשרת כניסה ושהייה בישראל עבור העותר 2 מכוח נישואיו לעותרת 1, תושבת קבע.
סנאא כחיל נ. שר הפנים
עתירה לאיחוד משפחות ורישום ילדים במרשם האוכלוסין.
מדינת ישראל-משרד הפנים נ. דוויק חאלדה
ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי להעניק רישיון ישיבת קבע לתושב האזור ללא הליך מדורג.
מוקד סיוע לעובדים זרים נ. שר הפנים
עתירה לביטול סעיפים בתיקון לחוק הכניסה לישראל הפוגעים בזכויות עובדים זרים המוחזקים במשמורת.
נטליה וזניק נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
העותרות ביקשו לאשר את כניסתה של העותרת 2 לישראל ולהסדיר את מעמדה.
VALKOVA SVETLANA נ. מדינת ישראל-משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל רישיון לישיבת קבע בישראל.
ארן סניגפאן נ. שר הפנים
העותר ביקש להסדיר את מעמדו בישראל ולקבל אזרחות מכוח שירותם הצבאי של ילדיו.
חיטאם עטאונה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להמשיך את הליך איחוד המשפחות של העותר, תושב עזה, ולבטל את החלטת משרד הפנים לסרב לבקשתו מטעמים ביטחוניים.
מאמון אדעיס נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים לטפל בבקשתם לאיחוד משפחות לפי המדיניות שקדמה להוראת השעה משנת 2003.
מוקד סיוע לעובדים זרים נ. שר הפנים
עתירה נגד נוהלי משרד הפנים לשחרור שוהים זרים ממשמורת, בטענה כי הם מקשים על השחרור ופוגעים בזכות לחירות.
לריסה פרפונובה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל צו הרחקה נגד העותרת ולהסדיר את מעמדה בישראל כבת זוג של אזרח ישראלי.
אסף סאלח נ. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הרשעה בעבירת הסעה שלא כדין.
מג'די עמראן נ. מדינת ישראל
ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, קבלת נכס שהושג בעוון וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
סאלם מונא נ. משרד הפנים
ערעור על דחיית בקשת המערערים לאיחוד משפחות בשל אי הוכחת מרכז חיים בישראל בשנים 1995-1999.
נאיף אבו חמדה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד של אזרחים או תושבי קבע בישראל מכוח ישיבתם הממושכת בירושלים.
עינאיה בשארה נ. משרד הפנים סניף נתניה
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל עבור בעלה תושב השטחים, אך עתירתה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים.
אולגה צ'יורני נ. שר הפנים מדינת ישראל-משרד הפנים/הלשכה למנהל
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות או רישיון ישיבה מטעמים הומניטריים.
סולימאן דווירי נ. מדינת ישראל
גורג ניקולאי פרידה נ. משרד הפנים
ערעור על דחיית עתירה למתן אשרת קבע בישראל למערער השוהה בארץ שלא כדין, בטענה לקשר זוגי עם אזרחית ישראלית.
מישל משיעל נ. מדינת ישראל- משרד הפנים
העותרים ביקשו לעכב את הרחקת העותרת 2 מישראל ולהעניק לה אזרחות מכוח נישואיה לעותר 1, לאחר שנכנסה לישראל במרמה בזהות בדויה.