חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (התש"ס-2000)
חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000
חוק זה מסדיר את פעילותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, הפועלים כבתי משפט מחוזיים בשבתם כערכאה מינהלית. מטרת החוק היא להעביר סמכויות דיון בעתירות נגד רשויות השלטון מבית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) אל בתי המשפט המחוזיים. בכך, החוק מנגיש את הביקורת השיפוטית על השלטון ומייעל את ההליך המשפטי. החוק חל על רשויות מינהליות וגופים ציבוריים (כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים סטטוטוריים) ועל כל אדם או תאגיד הנפגעים מהחלטותיהם של גופים אלה.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישומו של החוק:
1. שאלת הסמכות העניינית: הפסיקה נדרשת לעיתים תכופות להכריע בגבולות הסמכות של בית המשפט המינהלי לעומת בג"ץ או בתי המשפט האזרחיים. בתי המשפט משרטטים את קו הגבול, במיוחד במקרים המשלבים היבטים כספיים-אזרחיים לצד החלטות מנהליות (כמו במכרזים ציבוריים או חוזים עם הרשות).
2. עילות ההתערבות ומתחם הסבירות: פסיקה רבה עוסקת במידת ההתערבות הראויה של בית המשפט בהחלטות מקצועיות של הרשות. הכלל המנחה בפסיקה הוא שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו, אלא בוחן האם ההחלטה התקבלה כדין, ללא הפליה, ובמתחם הסבירות והמידתיות.
3. תנאי סף – שיהוי ומיצוי הליכים: בתי המשפט מדגישים בפסיקתם את החובה לפנות תחילה לרשות המינהלית כדי לנסות לפתור את הבעיה ("מיצוי הליכים"), ואת החשיבות של הגשת העתירה ללא עיכוב ("שיהוי"), כדי למנוע פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים ובתפקוד הרשות.
התוכן המוצג לעיל מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (598)
נאיף אבו חמדה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד של אזרחים או תושבי קבע בישראל מכוח ישיבתם הממושכת בירושלים.
עינאיה בשארה נ. משרד הפנים סניף נתניה
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל עבור בעלה תושב השטחים, אך עתירתה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים.
שערי העיר חברה להשקעות בע"מ נ. מדינת ישראל-משרד התחבורה
העותרות ביקשו להורות למשיבות לחדש קו תחבורה ציבורית לאזור התעסוקה במודיעין ולכלול תנאי זה במכרזים עתידיים.
אבנר קדם נ. יעקב מר שלום
העותר טוען כי המשיב 1 מצוי בניגוד עניינים בשל כהונתו הכפולה כעובד בכיר במועצה אזורית וכיו"ר אגודה חקלאית הפועלת בתחומה.
עמותת 'צדקה וחסד' נ. ראש עיריית צפת - מר ישי מימון
העותרת ביקשה להורות לעיריית צפת להקצות לה מבנה למוסדות חינוך בהתאם להבטחה שניתנה לה.
מישל משיעל נ. מדינת ישראל- משרד הפנים
העותרים ביקשו לעכב את הרחקת העותרת 2 מישראל ולהעניק לה אזרחות מכוח נישואיה לעותר 1, לאחר שנכנסה לישראל במרמה בזהות בדויה.
כמאל אבו סעד נ. המפקד הצבאי - איזור הגדה המערבית
העותרים ביקשו להסדיר את מעמדם כתושבי קבע בירושלים לאחר שלא נרשמו ככאלה עקב טעות של רשויות המדינה.
לודמילה סטופקאן נ' מדינת ישראל
העותרת ביקשה למנוע את הרחקתה מישראל לאחר שסורבה כניסתה על ידי משרד הפנים.
מאהר ג'לאג'ל נ. שר הפנים
העותרים ביקשו אשרת כניסה ומעמד תושבות קבע לעותרת, וכן הכרזה על בטלות חוק האזרחות והכניסה לישראל.
חנניה צברי נ. מנהל משרד הרישוי חולון
העותר ביקש להורות למשרד הרישוי לחדש את רישיון הנהיגה שלו למרות קיומם של קנסות תעבורה שלא שולמו.
נארימאן אבו מייאלה נ. שר הפנים
עתירה למתן אשרת ישיבה בישראל מכוח נישואין ועדכון רישום במרשם האוכלוסין.
ארווא קוואסמה נ. שר הפנים ,מר אופיר פינס
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית עבור העותר 2 ולקבוע קריטריונים לאיחוד משפחות.
עיירית רחובות נ. אילן שבדרון
תביעה לפיצויים בגין התרשלות עיריית רחובות בניהול מכרזי שילוט ומתן זכיונות ללא מכרז.
מוחמד עבדאללה סורחי ואח' נ. משרד הפנים
ערעור על דחיית עתירה למתן רישיון לישיבת קבע בישראל בשל אי-הוכחת מגורים במועד הקובע (1967).
הטכניון-מכון טכנולוגי לישראל נ. ליאור דץ
המשיב עתר לקבלת מידע מהטכניון על בסיס חוק חופש המידע, ובית המשפט העליון נדרש לשאלת הסמכות העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בעתירה נגד מוסד אקדמי.
מדינת ישראל-מינהל מקרקעי ישראל נ. בן גרא יואב,כמנהל עזבון המ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה למחיקת תובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית לדון בתקיפת הפקעת מקרקעין לפי פקודת הקרקעות.
יגאל עמיר נ. שרות בתי הסוהר
ערעור על החלטת פסלות שופט ובקשת רשות ערעור על סירוב שירות בתי הסוהר לאפשר לאסיר ביטחוני התייחדות עם בת זוגו.
סרגיי ארטמייב נ. משרד הפנים
העותר ביקש למנוע את גירושו מארץ ולהסדיר את מעמדו כעולה מכוח חוק השבות או מטעמים הומניטריים.
ח'אוולה עקאב זחאייקה נ. מדינת ישראל
העותרים ביקשו אישור לאיחוד משפחות וצו ביניים למניעת גירוש, לאחר שבקשתם סורבה על ידי משרד הפנים.
עו"ד אורי אהד נ. מר יצחק אוחיון ,ראש עיריית פתח תקוה ויורדיר
עתירה כנגד פעילות ראש עיריית פתח-תקוה וסגניו בחברה לפיתוח פתח-תקוה בע"מ.