חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (התש"ס-2000)
חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000
חוק זה מסדיר את פעילותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, הפועלים כבתי משפט מחוזיים בשבתם כערכאה מינהלית. מטרת החוק היא להעביר סמכויות דיון בעתירות נגד רשויות השלטון מבית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) אל בתי המשפט המחוזיים. בכך, החוק מנגיש את הביקורת השיפוטית על השלטון ומייעל את ההליך המשפטי. החוק חל על רשויות מינהליות וגופים ציבוריים (כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים סטטוטוריים) ועל כל אדם או תאגיד הנפגעים מהחלטותיהם של גופים אלה.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישומו של החוק:
1. שאלת הסמכות העניינית: הפסיקה נדרשת לעיתים תכופות להכריע בגבולות הסמכות של בית המשפט המינהלי לעומת בג"ץ או בתי המשפט האזרחיים. בתי המשפט משרטטים את קו הגבול, במיוחד במקרים המשלבים היבטים כספיים-אזרחיים לצד החלטות מנהליות (כמו במכרזים ציבוריים או חוזים עם הרשות).
2. עילות ההתערבות ומתחם הסבירות: פסיקה רבה עוסקת במידת ההתערבות הראויה של בית המשפט בהחלטות מקצועיות של הרשות. הכלל המנחה בפסיקה הוא שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו, אלא בוחן האם ההחלטה התקבלה כדין, ללא הפליה, ובמתחם הסבירות והמידתיות.
3. תנאי סף – שיהוי ומיצוי הליכים: בתי המשפט מדגישים בפסיקתם את החובה לפנות תחילה לרשות המינהלית כדי לנסות לפתור את הבעיה ("מיצוי הליכים"), ואת החשיבות של הגשת העתירה ללא עיכוב ("שיהוי"), כדי למנוע פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים ובתפקוד הרשות.
התוכן המוצג לעיל מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (598)
משלב נהאד נ. שר הפנים
העותרים ביקשו למנוע מראש מועצה נבחר להיכנס לתפקידו או להשעותו בשל הליך פלילי תלוי ועומד נגדו.
מרדכי יהודאי נ. שר הפנים הממונה על ראשי ערים
העותר ביקש מבית המשפט העליון להתערב בסירוב הרשויות להעניק לו רישיון לניהול מזנון.
אנדריי אמיל מנור נ. מועצה מקומית גבעת שמואל
העותר ביקש מבית המשפט להורות למועצה מקומית לפעול לגביית חובות ארנונה ומים מבתי כנסת בתחומה.
איליה דז'נשוילי נ. עיריית רחובות
העותרים ביקשו לבטל החלטה של ראש עיריית רחובות להעביר תוספת תקציב למועצה הדתית בעיר.
אמנון מסילות מעלות את מרכז שוש סלע נ. המועצה המקומית מג'אר
ערעור על דחיית תביעה לפיצויים בגין ביטול מכרז להסעת תלמידים, בשל פגמים בהצעת המערערת.
עמאד שוויקי נ. שר הפנים-מר אברהם פורז
העותרים ביקשו איחוד משפחות ומעמד של תושב קבע עבור עותרת 2, בעוד עותר 1 הוא תושב קבע ולא אזרח.
אורי מילובלובסקי נ. הועדה הארצית לתכנון ובנייה
עתירה נגד החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה לדחות התנגדות העותר לתוכנית מיתאר מחוזית.
מדינת ישראל - משרד התחבורה נ. שולמית עין דור
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מנהליים שביטל החלטת ועדת ערר לפסול את המשיבה מלהחזיק ברישיון נהיגה.
אלכסנדר אקימוב נ. משרד הפנים-מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו לקבל אזרחות או רישיון ישיבת קבע עבור העותר 1 ולמנוע את גירושו מהארץ.
מקמלאן דניאל נ. משטרת ישראל .תחנת בנימין
העותר ביקש להורות על החזרת כלי נשק שנלקח ממנו לאחר שרישיונו בוטל על ידי משרד הפנים.
יוסף סבילה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק היתר כניסה לעותרת לצורך איחוד משפחות.
נאדר מחמוד מסרי נ. סעאבנה מאג'ד
ערעור על פסק דין שהורה לרשויות לאכוף סגירת תחנת תדלוק הפועלת ללא רישיון עסק והיתרי בנייה.
רזניק ראיסה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לשנות את הרישום האישי של העותרת 1 במשרד הפנים ולהסדיר מעמד חוקי לעותר 2 בישראל.
עמותת פסטיבל ישראל ירושלים נ. מר אורי לופליאנסקי, ראש עיריית
העותרת טענה להפרת התחייבות תקציבית מצד עיריית ירושלים וביקשה להורות למשרד החינוך להעביר תקציבים ישירות אליה.
עמותת סוחרים למען סוחרים נ. מר אורי לופוליאנסקי -בכהונתו כרא
עתירה נגד עיריית ירושלים בגין מחדלים בטיפול בפסולת בניין, אי-יישום דוחות מבקר המדינה וגביית אגרות שלא כדין.
מקס ראובן נ. פז חברת נפט בע"מ
ערעור על ביטול היתר בנייה לתחנת תדלוק בשל העדר תוכנית מפורטת כנדרש בתמ"א 18.
ולדימיר קוגן נ. שר הפנים
העותר ביקש להורות למשיבים להעניק לו רישיון לישיבת קבע בישראל ולמנוע את גירושו.
עיריית קרית גת נ. אבישי כ"ץ בע"מ
המשיבים טענו כי זכו במכרז של העירייה משנת 1996 ודרשו לאכוף את ההתקשרות עמם גם בפרויקט חדש משנת 2001.
מחמוד אבו סנינה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל רישיון ישיבת קבע בישראל עבור העותרת 2, לאחר שבקשתם לאיחוד משפחות סורבה על ידי משרד הפנים.
עו"ד דב וינברגר נ. משרד התחבורה
העותר ביקש להורות על הוספת תחנות עצירה לקווי אוטובוס בכניסה לירושלים.