חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (התש"ס-2000)
חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000
חוק זה מסדיר את פעילותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, הפועלים כבתי משפט מחוזיים בשבתם כערכאה מינהלית. מטרת החוק היא להעביר סמכויות דיון בעתירות נגד רשויות השלטון מבית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) אל בתי המשפט המחוזיים. בכך, החוק מנגיש את הביקורת השיפוטית על השלטון ומייעל את ההליך המשפטי. החוק חל על רשויות מינהליות וגופים ציבוריים (כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים סטטוטוריים) ועל כל אדם או תאגיד הנפגעים מהחלטותיהם של גופים אלה.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישומו של החוק:
1. שאלת הסמכות העניינית: הפסיקה נדרשת לעיתים תכופות להכריע בגבולות הסמכות של בית המשפט המינהלי לעומת בג"ץ או בתי המשפט האזרחיים. בתי המשפט משרטטים את קו הגבול, במיוחד במקרים המשלבים היבטים כספיים-אזרחיים לצד החלטות מנהליות (כמו במכרזים ציבוריים או חוזים עם הרשות).
2. עילות ההתערבות ומתחם הסבירות: פסיקה רבה עוסקת במידת ההתערבות הראויה של בית המשפט בהחלטות מקצועיות של הרשות. הכלל המנחה בפסיקה הוא שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו, אלא בוחן האם ההחלטה התקבלה כדין, ללא הפליה, ובמתחם הסבירות והמידתיות.
3. תנאי סף – שיהוי ומיצוי הליכים: בתי המשפט מדגישים בפסיקתם את החובה לפנות תחילה לרשות המינהלית כדי לנסות לפתור את הבעיה ("מיצוי הליכים"), ואת החשיבות של הגשת העתירה ללא עיכוב ("שיהוי"), כדי למנוע פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים ובתפקוד הרשות.
התוכן המוצג לעיל מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (598)
מזל מחבר נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים
העותרים ביקשו לבטל הפקעת מקרקעין שבוצעה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בעוד המשיבה טענה כי הסמכות לדון בעתירה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
חלדון זאהדי נ. מדינת ישראל
העותר ביקש לבטל צו גירוש לירדן ולאפשר לו לשהות עם אמו בירושלים.
עמותת שיכון הרבנים אלעד נ. שר הפנים
העותרת טוענת כי הקצאת מבנה על ידי המועצה המקומית נעשתה שלא כדין, ובית המשפט דן בשאלה האם הסמכות לדון בעתירה נתונה לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים.
פאטמה אחמד פיאלה ו- 22 אח' נ. שר הפנים - משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל רישיון לישיבת קבע בישראל ורישום כתושבים במרשם האוכלוסין.
זהידה חסארמה נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל רישיון לישיבת קבע בישראל כאלמנתו של תושב ארעי.
פתחי אלג'עברי נ. שר האוצר
המערערים ביקשו לקבוע כי הסמכות לדון בחוקיות הפקעת מקרקעיהם נתונה לבית המשפט המחוזי ולא לבג"ץ.
אלכסנדר לובנוב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל רישיון ישיבת קבע בישראל עבור העותרת 3.
יאניס טרייציס נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
העותר ביקש אשרת ישיבה בישראל, אך בית המשפט קבע כי הסמכות לדון בכך נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
סרגיי פרידמן נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות ולשחררו ממשמורת בה הוא מוחזק לאחר הרשעה בפלילים.
חרות התנועה הלאומית נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש ע
עתירה נגד החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לפסול תשדירי תעמולת בחירות של מפלגת 'חרות' בשל ביזוי המנון ודגל המדינה.
FLOARE BARTOK נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד של תושבת או אזרחית בישראל וכן להאריך את אשרת השהייה שלה כעובדת זרה.
מדינת ישראל נ. אברהים אבו שינדי
ערעור על פסק דין שביטל זכייה במכרז למכירת נכס בשל חוסר סבירות קיצוני ואי-הצגת נתונים מהותיים בפני ועדת המכרזים.
מר סאמר זכרייא עג'לוני נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת משרד הפנים לדחות בקשה לאיחוד משפחות של תושב קבע עם אשתו הזרה.
משה צ'ולונגאורי נ. משרד הפנים
העותר ביקש לבטל צו הרחקה והחלטה של בית הדין לביקורת משמורת בעניינו.
יאנג שושנג נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לתקוף החלטות של בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין בדרך של עתירה לבג"ץ.
SYSTEMATE NUMAFA B.V נ. רשם האגודות השיתופיות
העותרות ביקשו לבטל החלטת רשם האגודות השיתופיות שדחתה את דרישתן לקבל חזקה בציוד שמכרו לאגודה בפירוק או לקבל את תמורתו.
רמזי יוסף רג'בי נ. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
ערעור על דחיית עתירה לביטול צו הריסה מינהלי בטענות של אפליה וחוסר סבירות.
ראובן יעקובוביץ נ. היועץ המשפטי לממשלה
האם עתירה נגד אי-אכיפת חוק התכנון והבנייה צריכה להתברר בבג"ץ או בבית המשפט לעניינים מנהליים.
ורדה מור נ. ראש עיריית הרצליה ויו"ר מועצת העירייה , הגב' יעל
העותרים ביקשו להורות לעירייה לדון מחדש בהסכמים שנחתמו ללא חוות דעת משפטית כנדרש בחוק.
גיא פוקס נ. משרד הפנים
העותר ביקש להורות למשיבים לחדש את רישיון כלי הירייה שלו ולהשיב לו את אקדחו שנלקח בעקבות תלונה על אלימות במשפחה.