חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (התש"ס-2000)
חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000
חוק זה מסדיר את פעילותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, הפועלים כבתי משפט מחוזיים בשבתם כערכאה מינהלית. מטרת החוק היא להעביר סמכויות דיון בעתירות נגד רשויות השלטון מבית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) אל בתי המשפט המחוזיים. בכך, החוק מנגיש את הביקורת השיפוטית על השלטון ומייעל את ההליך המשפטי. החוק חל על רשויות מינהליות וגופים ציבוריים (כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים סטטוטוריים) ועל כל אדם או תאגיד הנפגעים מהחלטותיהם של גופים אלה.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישומו של החוק:
1. שאלת הסמכות העניינית: הפסיקה נדרשת לעיתים תכופות להכריע בגבולות הסמכות של בית המשפט המינהלי לעומת בג"ץ או בתי המשפט האזרחיים. בתי המשפט משרטטים את קו הגבול, במיוחד במקרים המשלבים היבטים כספיים-אזרחיים לצד החלטות מנהליות (כמו במכרזים ציבוריים או חוזים עם הרשות).
2. עילות ההתערבות ומתחם הסבירות: פסיקה רבה עוסקת במידת ההתערבות הראויה של בית המשפט בהחלטות מקצועיות של הרשות. הכלל המנחה בפסיקה הוא שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו, אלא בוחן האם ההחלטה התקבלה כדין, ללא הפליה, ובמתחם הסבירות והמידתיות.
3. תנאי סף – שיהוי ומיצוי הליכים: בתי המשפט מדגישים בפסיקתם את החובה לפנות תחילה לרשות המינהלית כדי לנסות לפתור את הבעיה ("מיצוי הליכים"), ואת החשיבות של הגשת העתירה ללא עיכוב ("שיהוי"), כדי למנוע פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים ובתפקוד הרשות.
התוכן המוצג לעיל מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (598)
מנאל עלי דרדון נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו כי המשיבים ידונו בבקשתם לאיחוד משפחות וכי יינתן צו ביניים המאפשר לעותר 2 להיכנס לישראל בשל סכנה לחייו.
אחמד תורכמן נ. מדינת ישראל
העותר ביקש לאפשר לאשתו ולאימו, תושבות יהודה ושומרון, להיכנס לישראל לצורך ביקורו בבית הסוהר.
מאיקל קנואתי נ. מפקד כוחות צה"ל של האזור
העותר ביקש לבטל מניעה ביטחונית המונעת ממנו לקבל היתר כניסה לישראל.
מאיק גברא נ. מפקד כוחות צה"ל של האזור
העותר ביקש לבטל החלטה שלא להעניק לו היתר כניסה לישראל וכרטיס מגנטי בשל מניעה ביטחונית.
מוסא ראשד סלאמה נ. ראש ממשלת ישראל
העותר ביקש צו שיורה למשיבים להנפיק לו תעודת מעבר לצורך הגירה לשוודיה ולמנוע את גירושו לשטחי הרשות הפלסטינית.
אסעד איסמעיל נ. המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית
האם לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בעתירות נגד החלטות מפקד האזור בנושא היתרי כניסה ושהייה לישראל של תושבי האזור מכוח חוק הוראת השעה.
חדר מורחדא מסלמאני נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לחייב את המשיבים להעניק לעותר 2 אזרחות ישראלית.
נליוג קרסיה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותרת אזרחות ישראלית או מעמד של תושבת ארעית מכוח נישואיהם, לאחר שמשרד הפנים סירב בטענה שמדובר בנישואי נוחות.
תגריד מופתש נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל את החלטת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים שדחתה את בקשתם לקבלת מעמד בישראל.
חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ. מדינת ישראל-משרד התקשורת
בקשת רשות ערעור בשאלת הסמכות העניינית לדון במחלוקת פרשנית על אגרות תדרים בין חברות סלולר למשרד התקשורת.
קשר בניין השרון בע"מ נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה-כפר סבא
ערעור על דחיית עתירה לביטול הפקעת מקרקעין בשל שיהוי במימוש מטרת ההפקעה.
עיסא גאדאללה נ. מפקד אזור יהודה ושומרון
העותר ביקש סעד מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, אך הוסכם כי הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
ועד הורי בי"ס שובו במבשרת ציון יעקב לוי נ. שרת החינוך
עתירה נגד החלטות משרד החינוך בנוגע לרישוי וסגירת בית ספר.
ועד הורים בית ספר יסודי א. מכפר בית גאן נ. שרת החינוך פרופ'
עתירה לתיקון ליקויי בטיחות בבית ספר יסודי ביישוב בית ג'אן.
גריגורי גאיסינסקי נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להמשיך בהליך התאזרחותם של העותרת 2 ובתה, אשר הוקפא בשל תיק פלילי התלוי ועומד נגד העותר 1.
חוסני כאמל ראג'ח ואוויה נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים נגד החלטת שר הפנים לדחות בקשה לאיחוד משפחות.
יצחק רופר נ. משרד השיכון ועמידר
העותר ביקש להורות למשיבים לאפשר לו להגיש בקשה לסיוע בדיור בעודו אסיר.
פתחי נסיראת נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי להענקת אזרחות ישראלית לעותרת 2 וסעדים נלווים.
אולגה מנדרוס נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיה ליהודי, לאחר שהליך התאזרחותה הופסק על ידי משרד הפנים.
סרג'י פרוקופנקו נ. משרד הפנים
העותר ביקש לבטל החלטת משרד הפנים להפסיק הליך מדורג לקבלת אזרחות בשל אי-שכנוע בכנות נישואיו.