בג"ץ 878/09 — גריגורי גאיסינסקי נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 878/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 878/09 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. גריגורי גאיסינסקי 2. ראיסה גאיסינסקי 3. אינגה פלחותנה נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. משרד הפנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אנגל דוד פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: העותר 1 (להלן – העותר) הינו אזרח ישראלי המתגורר עם בת זוגו, היא העותרת 2 (להלן העותרת) בישראל. השניים נשאו ביוני 1999 באוקראינה. העותרת היא אזרחית אוקראינה והיא נכנסה לישראל בשנת 1999 ביחד עם העותר באשרת כניסה זמנית שניתנה לה ולבתה, עותרת 3 (להלן – הבת). בשנת 2001 העניק משרד הפנים לעותרת אשרה א/5, שהיא אשרה לתושבות ארעית בישראל, המתחדשת מידי שנה. בשנת 2005 הודיע משרד הפנים לעותרת ולבתה כי הן רשאיות לבקש אזרחות ישראלית, והשתיים החלו בהליך קבלת האזרחות, כנדרש. אולם, במקביל לתחילת הליך זה, נפתח לעותר תיק פלילי במשטרת ישראל. בעקבות זאת, כשהגיעו העותרת ובתה למשרד הפנים במועד שנקבע להם לשם קבלת האזרחות, הודיעו להם נציגי משרד הפנים כי בשל קיום התיק הפלילי בעניינו של העותר, לא ניתן לקדם את הליך ההתאזרחות של העותרת ובתה. עוד ציינו פקידי משרד הפנים כי רק כאשר התיק הפלילי ייסגר, ייבחן המשך הטיפול בענין אזרחותן של העותרת ובתה. לדברי העותרים, מאז 2005 ועד היום מגיעות העותרת ובתה מידי שנה למשרד הפנים כדי לחדש את אשרות השהיה הזמניות שהוענקו להן, וכדי לברר האם נסגר תיקו הפלילי של העותר 1 באופן שיאפשר להן לקבל אזרחות. אולם, לדבריהן, נציגי משרד הפנים חוזרים ומציינים בפניהן מזה שלוש שנים כי התיק הפלילי הנדון טרם נסגר במשטרה, וכי בשל כך לא ניתן להמשיך ולטפל בבקשתן של העותרת ובתה לאזרחות ישראלית; אשרת הישיבה של העותרת ובתה מוארכות מדי שנה, אולם הליך ההתאזרחות אינו מתקדם בשל תיק החקירה הפלילי התלוי בעניינו של העותר. מכאן העתירה. לטענת העותרים, דרך הטיפול של משרד הפנים בעניינן של העותרת ובתה נוגד את החוק, פוגע בזכות היסוד שלהן לחיי משפחה, ולוקה בחוסר סבירות והעדר מידתיות קיצוניים. לגישתן, תליית המשך הליך התאזרחותן בקיום תיק החקירה הפלילית נגד העותר הינה פסולה והדבר אינו יכול לשמש עילה לגיטימית להפסקת ההליך בעניינן. דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. עיקרו של הסעד המבוקש בעתירה הינו מתן הכרה בקיום הליך של התאזרחות מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות), הדן במתן אזרחות לבעל או אישה של אזרח או אזרחית של מדינת ישראל. נוסחו המתוקן של סעיף 12(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, מסמיך את בתי המשפט המינהליים לדון בעתירות מינהליות שעניינן, בין היתר, החלטות רשות אשר נתקבלו על פי סעיף 7 לחוק האזרחות. משקיים סעד חלופי המאפשר דיון בנושא העתירה בערכאה שיפוטית מוסמכת. אין מקום כי בית משפט זה יזקק לעתירה (בג"ץ 3649/08 שמנובה נ' משרד הפנים (לא פורסם, 20.5.2008); בג"ץ 5800/08 אולגה מנדרוס נ' משרד הפנים - מינהל האוכלוסין (לא פורסם, ניתן ביום 07.01.09)). אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. ניתן היום, י' בשבט תשס"ט (4.2.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09008780_R01.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il