חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (התש"ס-2000)
חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000
חוק זה מסדיר את פעילותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, הפועלים כבתי משפט מחוזיים בשבתם כערכאה מינהלית. מטרת החוק היא להעביר סמכויות דיון בעתירות נגד רשויות השלטון מבית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) אל בתי המשפט המחוזיים. בכך, החוק מנגיש את הביקורת השיפוטית על השלטון ומייעל את ההליך המשפטי. החוק חל על רשויות מינהליות וגופים ציבוריים (כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים סטטוטוריים) ועל כל אדם או תאגיד הנפגעים מהחלטותיהם של גופים אלה.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישומו של החוק:
1. שאלת הסמכות העניינית: הפסיקה נדרשת לעיתים תכופות להכריע בגבולות הסמכות של בית המשפט המינהלי לעומת בג"ץ או בתי המשפט האזרחיים. בתי המשפט משרטטים את קו הגבול, במיוחד במקרים המשלבים היבטים כספיים-אזרחיים לצד החלטות מנהליות (כמו במכרזים ציבוריים או חוזים עם הרשות).
2. עילות ההתערבות ומתחם הסבירות: פסיקה רבה עוסקת במידת ההתערבות הראויה של בית המשפט בהחלטות מקצועיות של הרשות. הכלל המנחה בפסיקה הוא שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו, אלא בוחן האם ההחלטה התקבלה כדין, ללא הפליה, ובמתחם הסבירות והמידתיות.
3. תנאי סף – שיהוי ומיצוי הליכים: בתי המשפט מדגישים בפסיקתם את החובה לפנות תחילה לרשות המינהלית כדי לנסות לפתור את הבעיה ("מיצוי הליכים"), ואת החשיבות של הגשת העתירה ללא עיכוב ("שיהוי"), כדי למנוע פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים ובתפקוד הרשות.
התוכן המוצג לעיל מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (598)
נעמה אברהים נ. הוועדה הבינמשרדית לקביעה ומתן מעמד בישראל
העותרים ביקשו להסדיר את מעמדה של העותרת בישראל לאחר מות בעלה הישראלי, תוך השגה על החלטות משרד הפנים והוועדה הבין-משרדית.
נטליה אוקון נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להעניק לה מעמד של תושב קבע ולהאריך את רישיון הישיבה שלה בישראל.
אורי ח. פיינטוך ,עו"ד נ. רון חולדאי ,ראש עיריית תל אביב
העותר ביקש לבטל את הענקת פרס דיזנגוף לאמן דוד ריב בשל עמדותיו הפוליטיות והתבטאויותיו נגד מדיניות ישראל.
עמוס קלוש נ. אגף שיקום נכים משרד הבטחון / קצין תגמולים
המערער ביקש לקבל הטבות ותגמולי נכות רטרואקטיביים בהתאם לדרגת נכות מוגדלת שנקבעה לו, בטענה כי מדובר בתיקון טעות ולא בהחמרה.
אנתצאר אבו אלגדיאן נ. מדינת ישראל
העותר ביקש לאפשר לאשתו ולילדיו תושבי רמאללה לבקרו בבית הסוהר בישראל.
קנוע אבו לילה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים שלא לאשר איחוד משפחות ולאפשר לעותר היתר ישיבה ועבודה בישראל.
חדגיה סברי אלעמאר נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתם לאיחוד משפחות ולאפשר לעותר היתר ישיבה ועבודה בישראל.
יסכ''מ שרות עובדים למשפחה ושרותי שמירה בע''מ נ. המוסד לביטוח
העותרים ביקשו להורות למוסד לביטוח לאומי לצרף את העותרת לוועדה מקצועית ספציפית ביהוד במסגרת מכרז שירותי סיעוד.
עבד אלכרים טנינה נ. משרד החוץ
עתירה למתן צו שיאפשר לעותרת אזרחית ירדן להיכנס לישראל לטיפול רפואי ולקבל רישיון ביקור באיו"ש.
ודים ויגובסקי נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל צו הרחקה ושחרור ממשמורת של העותר 1, בטענה כי הוא חסר אזרחות וזכאי להגנה.
סבטלנה רוזינובסקי נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת רשויות ההגירה בבקשה למנוע הרחקה מישראל.
עומר עמאש נ. שר הפנים - משרד הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותרת 2 מעמד בישראל וטענו כי משרד הפנים הפר הבטחה שלטונית שניתנה להם בעתירה קודמת.
גלילה עמאש נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק לעותר מעמד בישראל מכוח איחוד משפחות או בשל סיוע לכוחות הביטחון.
ועד ההורים של בי"ס על יסודי אלקאסמי נ. משרד החינוך
עתירה נגד החלטת משרד החינוך לשנות את דרגות הרישוי של בית ספר על יסודי אלקאסמי.
יוסף אדנה נ. משרד הפנים
עתירה נגד משרד הפנים שנמחקה בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים.
שיפה אל סייד נ. הלשכה האזורית למנהל האוכלוסין
עתירה נגד החלטת מנהל האוכלוסין שנמחקה בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים.
גאדה עמירה נ. הלשכה האזורית למנהל האוכלוסין
עתירה נגד החלטת מנהל האוכלוסין שנמחקה בשל קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מנהליים.
עבד אלקאדר אסעד ותד נ. שר הפנים
העותר ביקש מבית המשפט להורות למשיבים להנפיק לו תעודת מעבר חד פעמית לישראל.
שאפעי כפאיה וארבעה עותרים נוספים נ. שר הפנים
עתירה לאיחוד משפחות שנמחקה בשל חוסר סמכות עניינית של בג"ץ.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. שר המשפטים
העותרת ביקשה לבטל מינויים של סגני נשיא בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בטענה כי המינויים נעשו ללא צורך פונקציונלי אמיתי, ללא שקיפות ובחוסר סבירות.