בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 73096-02-25
לפני:
כבוד הנשיא
יצחק עמית
כבוד השופט דוד
מינץ
כבוד השופט עופר גרוסקופף
העותר:
תיסיר נאדר ג'בר אח'לאוי
נגד
המשיבים:
1.
המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית
2.
ראש המינהל האזרחי בגדה המערבית
3.
מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית
4.
היחידה המרכזית לפיקוח בגדה
המערבית
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד צבי אבני
בשם המשיבים:
עו"ד אסתי
אוחנה
פסק-דין
השופט דוד מינץ:
העתירה שלפנינו מתמקדת בהחלטת לשכת התכנון המרכזית במנהל האזרחי
(להלן: לשכת התכנון) מיום 26.12.2024 שלא לקלוט את
בקשת העותר למתן היתר בניה במקרקעין הממוקמים בסמוך
לכפר אידנא שבנפת חברון, ליד גדר הביטחון ומצויים בתחומי צו איסור בניה והפסקתה
12/11/אב (מכשול התפר) כביש 35 – בית עווא (הארכת תוקף 4), התשפ"ג-2022 (להלן
בהתאמה: המקרקעין ו-צו איסור הבניה), בהיעדר אישור משיב 1 (להלן: המפקד הצבאי) לקידום
הליך הרישוי; ובהחלטת המפקד הצבאי מיום 13.2.2025
לדחות את בקשת העותר לקבל אישור לקידום הליך רישוי ביחס למקרקעין.
רקע וטענות הצדדים
1.
בתמצית, ביום 11.5.2023 הודבק בשטח המקרקעין צו הפסקת עבודה ביחס לבינוי
המצוי בהם, הכולל מתחם מגודר בגדר אבן ובתוכו משטח בטון (להלן: הבינוי). בצו,
העותר זומן לדיון לפני ועדת המשנה לפיקוח (להלן: הוועדה) שנקבע ליום 31.5.2023. העותר לא התייצב
לדיון ובהמשך לכך ביום 10.9.2023 ניתן צו סופי
להפסקת בניה והחזרת מצב המקרקעין לקדמותו בתוך 7 ימים (להלן: צו
ההריסה). חלף התייצבות העותר לפני הוועדה,
ביום 13.9.2023 הוא הגיש ללשכת התכנון בקשה להיתר בניה, אך ביום 26.5.2024 לשכת
התכנון סירבה לקלוטהּ בהיעדר אישור המפקד הצבאי. בעקבות זאת, ביום 9.7.2024 הגיש העותר למפקד הצבאי בקשה
לקידום הליך רישוי לגבי הבינוי, ובסמוך לאחר
מכן, ביום 17.7.2024, הגיש ללשכת התכנון
בקשה נוספת להיתר בניה. בהחלטת לשכת התכנון מיום 26.12.2024
נקבע כי לא ניתן לקלוט את בקשת העותר למתן היתר בניה משום שהבינוי נמצא בתחומי
הכרזה של שטח צבאי ובתחומי צו איסור הבניה ולא צורף לבקשה אישור מהמפקד הצבאי
כנדרש לפי תקנה 10 לתקנות תכנון ערים, כפרים ובנינים (בקשה להיתר ותנאיו) (יהודה
והשומרון), התשפ"א-2020 (להלן: התקנות). בהחלטה גם
צוין כי עם השלמת החסר יוכל העותר להגיש בקשה חדשה.
2.
כחודשיים לאחר מכן, ביום 13.2.2025 גם נדחתה הבקשה שהגיש העותר למפקד
הצבאי לקבלת אישור לקידום הליך רישוי ביחס למקרקעין. אף בהחלטה זו צוין כי הבינוי
מצוי בתחומי צו איסור הבניה וכי הוא ממוקם בסמוך לגדר הביטחון, באופן שיש בו כדי
לפגוע באפקטיביות הביטחונית של הגדר תוך סיכון חיי אזרחים וכוחות הביטחון. על כן,
ובשים לב להערכת המצב המבצעית והתכליות המתחייבות מצו איסור הבניה, לא ניתן לתת אישור לקידום הליך רישוי ביחס למקרקעין והליכי האכיפה ימשכו כסדרם. מכאן העתירה שלפנינו.
3.
בעתירה נטען כי החלטות המשיבים אינן סבירות, נעדרות הגינות ומידתיות,
נגועות במשוא פנים ופוגעות בזכות להליך הוגן. בין היתר נטען כי התיאור המפורט בצו
ההריסה כלל אינו מדויק. כל גדרות האבן התוחמות את הבינוי לפי המתואר, הן למעשה
טרסות חקלאיות שהעותר לא הוסיף להן דבר ואינן מהוות בינוי, ומשטח הבטון מיועד לשמש
רצפה של מחסן חקלאי. כמו כן, קיים חשש שהריסת המשטח תפגע ביבולי העותר, בצינורות
ההשקיה ובטרסות; ובשים לב לכך שמדובר במבנה המתאים למקרקעין בייעוד חקלאי, ספק רב
אם אישור המפקד הצבאי נדרש כלל. בנוסף, השטח אינו משמש כ"שטח אש", ולא
התקיימה בעבר פעילות צבאית באזור או בסמוך אליו. קביעת המפקד הצבאי לפיה הקמת
הבינוי ומאפייניו פוגעים באופן ממשי באפקטיביות הביטחונית של הגדר תוך סיכון חיי
אזרחים וכוחות הביטחון לא ברורה, שהרי במקרה זה טרם נבנו מבנים כלשהם זולת רצפת
בטון כך שכוחות עוינים לא יכולים להסתתר במקום. בכל מקרה מבנים אלה עתידים להיות
ממוקמים במרחק גדול של 230 מטרים מהגדר ולא בסמוך לה. למעשה, נראה כי המפקד הצבאי
דוחה באופן גורף כל בקשה להקמת מבנה שמוגשת על ידי התושבים המקומיים בטענה לסיכון
ביטחוני ללא כל בדיקה של נתוני הבקשה הספציפיים. כמו כן, החלטת המפקד הצבאי שלא
לאשר קידום הליך רישוי ביחס למקרקעין אינה מידתית, והיה נכון ליתן לעותר להתחיל
בהליך התכנוני שבסופו אולי היו מאשרים את בניית המבנה. לבסוף, החלטת לשכת התכנון
שלא לקלוט את בקשת העותר למתן היתר פוגעת בזכותו להליך הוגן. סמכות המפקד הצבאי גם
חוסמת כל אפשרות לתכנון עתידי באופן גורף ויש להקפיא את הליכי ההריסה עד להכרעה
בבג"ץ 4563/22 אלכבאש נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (להלן: עניין אלכבאש) שעניינו עתירה לביטול תקנה 10(א) לתקנות.
4.
בתגובת המשיבים לעתירה נטען כי דינה להידחות על הסף מחמת עשיית דין עצמי
מצד העותר אשר בנה את הבינוי ללא היתרי בניה כדין וללא אישור מטעם המפקד הצבאי
לבנות בתחומי צו איסור הבניה. גם לגופו של עניין אין עילה להתערבות בשיקול דעתו של
המפקד הצבאי, אשר התקבלה מטעמים ביטחוניים ענייניים. בהחלטתו שלא לאשר קידום הליך
רישוי איזן המפקד הצבאי בין כלל השיקולים הרלוונטיים ובהם מאפייני הבינוי, לרבות
מיקומו בסמיכות לגדר – כ-180 מטרים; ייעודו לצרכי חקלאות בשטח צו איסור הבניה; וכן
האינטרסים הפרטיים של העותר. מבחינה זו עלה כי הבינוי עשוי לשמש נקודת תורפה
ביטחונית לכוחות הביטחון ובכך לסכל את תכליתה הביטחונית של הגדר. לפיכך, החלטת
המפקד הצבאי סבירה ואין מקום להתערב בה. עוד צוין כי הגם שהבינוי הקיים בשטח הוא
לשיטת העותר "רצפה המיועדת למחסן לכלים חקלאיים", החלטת המפקד הצבאי
התקבלה בהתייחס למבנה שלגביו הגיש העותר את בקשת ההיתר, שעתיד להתנשא לגובה של שני
מטרים. גם בטענה שלפיה נפגעה זכות העותר להליך הוגן אין ממש, שכן לאחר הוצאת צו
הפסקת העבודה התקיים דיון פרטני בעניינו אליו הוא לא התייצב ואין לו אלא להלין על
עצמו.
5.
בתשובת העותר לתגובת המשיבים הוא חזר על עיקר טענותיו שלפיהן החלטות
המשיבים אינן מידתיות, סבירות ופוגעות בזכויותיו. עוד הוסיף, בעיקר, כי התיאורים
על אודות הצרכים הביטחוניים באזור מסלפים את העובדות ואינם רלוונטיים לעניינו, שכן
האזור המדובר אינו אזור המאופיין במתיחות הביטחונית המתוארת; ובכל מקרה, הבינוי
המבוקש אינו מהווה כל סכנה או איום המגבילים את כוחות הביטחון. באופן דומה, גם יתר
השיקולים שצוינו ככאלה שעמדו בבסיס החלטת המפקד הצבאי אינם רלוונטיים לעניינו; וצו
ההריסה ניתן באופן שרירותי, ללא מתן אפשרות לעותר להתנגד לו.
דיון והכרעה
6.
לאחר עיון בעתירה, בתגובה המקדמית ובתשובת העותר, הגעתי לכלל מסקנה כי
דינה להידחות.
7.
ראשית יאמר כי העותר עשה דין לעצמו ופעל בחוסר ניקיון כפיים בכך שהקים
בינוי ללא היתרים כדין ואין בטענה כי
מדובר "אך" ביסודות לקראת מבנה עתידי כדי לסייע לו (בג"ץ
1098/24 אבו חאמד נ' ועדת המשנה לפיקוח, פסקה 5
(7.2.2024); בג"ץ 3002/24 מנהלת ההקדשים האיסלמיים בירושלים נ' מפקד כוחות
צה"ל בגדה המערבית, פסקה 5 (9.7.2024)).
8.
שנית, דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המפקד הצבאי שלא
להחריג את המבנה מצו איסור הבניה. הלכה עמנו כי שיקול דעתו המקצועי של המפקד הצבאי
בענייני ביטחון הוא רחב במיוחד, ובית המשפט איננו ממיר את שיקול דעתו של המפקד
הצבאי בשיקול דעתו שלו (ראו למשל: בג"ץ 51700-08-24 ג'ואברה נ' המפקד הצבאי
באזור הגדה המערבית, פסקה 4 (20.1.2025); בג"ץ
4655/24 חליל נ' המפקד הצבאי באזור בגדה המערבית, פסקה 6 (30.12.2024); בג"ץ 8220/23 מנצארה נ' המפקד הצבאי
באזור הגדה המערבית, פסקה 9 (27.11.2024)). בענייננו,
החלטתו של המפקד הצבאי ניתנה בסמכות ועל בסיס מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ובהם
שיקולים ביטחוניים מובהקים וענייניים המצויים כאמור בלב שיקול דעתו, ולא נמצא בה
כל פגם המצדיק התערבות. טענות העותר כלפי השיקולים שצוינו בהחלטת המפקד הצבאי
ובתגובת המשיבים נטענו בעלמא ואין בהן כדי לבסס את קיומם של הפגמים הנטענים
בהחלטה.
9.
נוכח האמור, לא ראיתי מקום להידרש להחלטת לשכת התכנון שלא לקלוט את בקשת העותר למתן היתר בניה. שעה שבעניינו של
העותר ניתנה החלטה לגופו של עניין מצד המפקד הצבאי, אין רלוונטיות לדיון בעניין אלכבאש וממילא אין מקום לעכב את ההליך עד להכרעה באותו
עניין (וראו: בג"ץ 46081-09-25 סויטי נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 9 (3.12.2025); בג"ץ 45293-08-24 זע'ארנה
נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 7 לפסק
דינו של הנשיא י' עמית (21.7.2025)).
העתירה
נדחית. הצו הארעי שניתן ביום 5.3.2025 מבוטל. העותר יישא בהוצאות המשיבים בסך של
5,000 ש"ח.
ניתן היום, ז' אייר
תשפ"ו (24 אפריל 2026).
יצחק עמית
נשיא
דוד מינץ
שופט
עופר גרוסקופף
שופט