ג'ואברה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 51700-08-24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופטת רות רונן העותר: עדי ג'מיל ג'ואברה נגד המשיבים: 1. המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית 2. ראש המינהל האזרחי בגדה המערבית 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. היחידה המרכזית לפיקוח בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי; בקשה למתן צו ביניים; תגובת המשיבים לעתירה בשם העותרים: עו"ד צבי אבני בשם המשיבים: עו"ד מיה ציפין פסק-דין ממלא מקום הנשיא יצחק עמית: עניינה של העתירה בהחלטת המשיב 1 (להלן: המפקד הצבאי) לדחות את בקשת העותר לקדם הליך רישוי לבב"ח ח' 139/23 (להלן: המבנה), אשר נמצא בתחומי צו איסור בניה מס' 1/96, התשנ"ו-1996 (להלן: צו איסור הבנייה או הצו), ובהחלטת המשיבים שלא לקלוט את בקשת העותר לקבל היתר בניה בהיעדרו של אישור המפקד הצבאי לקידום הליך הרישוי. 1. המבנה נשוא העתירה מצוי בסמוך לכפר אלערוב במרחק של כשלושים מטרים מכביש 60, גודלו כ-400 מ"ר, ועל אף שבנייתו טרם הושלמה נראה כי הוא מאוכלס. המבנה הוקם במהלך שנת 2023 שלא כדין וללא היתר. ביום 10.5.2023 נמסר לעותר צו הפסקת עבודה מס' 501444, במסגרתו נדרש לעצור כל בנייה במבנה, והוא זומן לדיון בפני ועדת המשנה לפיקוח שנקבע ליום 24.5.2023. העותר לא התייצב לדיון בוועדה, שבסופו הוחלט על הוצאת צו סופי להפסקת עבודה ולהריסה בשל הקמת המבנה ללא היתר בנייה (להלן: צו ההריסה). כמו כן, ניתנה ארכה בת שבעה ימים למימוש הוראות צו ההריסה. עוד באותו היום, הגיש העותר בקשה להיתר בניה מס' 1711/134/23 לצורך הסדרת המבנה בדיעבד. במקביל, הגיש העותר למזכירות ועדת המשנה לפיקוח הודעה על בקשתו להיתר בנייה ובקשה להקפאת הליכי אכיפה. ביום 22.6.2023 צו ההריסה נשלח במייל לבא-כוחו של העותר. ביום 14.9.2023 שלחה לשכת התכנון המרכזית באיו"ש מכתב סירוב לקלוט את בקשת העותר להיתר, הן משום שהמבנה נמצא בתחומי הצו, הן משום שלא צורף לבקשה אישור מהמפקד הצבאי כנדרש. ביום 14.11.2023 הגיש העותר בקשה לאישור קידום הליך רישוי למפקד הצבאי. בהמשך לבקשה זו, ביום 20.12.2023 הגיש העותר גם עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה לעכב את הליכי האכיפה עד להכרעת המפקד הצבאי בבקשתו לקידום הליך רישוי. העתירה נמחקה בהסכמה, לאחר שהמשיבים הסכימו שצו ההריסה לא ימומש עד שבועיים לאחר שהמפקד הצבאי ייתן החלטתו, אלא אם צרכי לחימה דחופים או טעמי ביטחון יחייבו את מימושו (עת"מ (מנהליים י-ם) 43157-12-23 ג'ואברה נ' המנהל האזרחי באיו"ש (26.12.2023)). בקשת העותר לקדם הליך רישוי למבנה נדחתה על ידי המפקד הצבאי במכתב מיום 23.7.2024, שבו נקבע, בין השאר, כי: "בהתאם לתכלית הביטחוני[ת] שביסוד צו איסור הבנייה, קיימת חשיבות בהגבלת הבנייה בסמוך לצירי התנועה המרכזיים באיו"ש, המשמשים לתנועה קבועה של אוכלוסייה אזרחית ושל כוחות הצבא. בניה בסמוך לצירי התנועה, כפי שנעשתה על-ידי מרשך [העותר – י"ע], פוגעת באופן ממשי בביטחון במרחב, ועשויה לשמש לביצוע פעילות פח"ע ביתר קלות או לשמש מסתור ומחסה עבור מפגעים, ותקשה על כוחות הביטחון לסכל את הפעולות, ולהרתיע ולתפוס את מבצעיה[ן]." כנגד ההחלטות מיום 14.9.2023 ומיום 23.7.2024 הוגשה העתירה שבפנינו. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים. ביום 21.8.2024 נתן בית משפט זה צו ארעי המונע את הריסת המבנה "אלא אם ההריסה תתחייב בשל צרכי לחימה דחופים ומטעמי ביטחון, ובלבד שלא יעשה כל שינוי בבינוי". 2. במסגרת העתירה טוען העותר, בין היתר, כי החלטת המפקד הצבאי לוקה בחוסר סבירות, ובכלל כך הוא מצביע על העובדה שבשנת 2023 נפתח כביש "עוקף אלערוב", שלשיטתו מאיין את הסיכון הביטחוני שנשקף מהמבנה נשוא העתירה; כי אין הכרח לנקוט הליכי אכיפה מזורזים; כי ההחלטה להרוס את המבנה איננה מידתית, שכן ניתן להציע פתרונות פוגעניים פחות; וכי מדובר באכיפה בררנית. 3. בתגובת המשיבים נטען כי דינה של העתירה להידחות על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים ובשל עשיית דין עצמי מצד העותר, שכן המבנה הוקם ללא היתר בניה, בתוך תחומי צו איסור בניה, ומבלי שהתקבל אישור לקידום הליך רישוי מהמפקד הצבאי; וכי דין העתירה להידחות אף לגופה בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת המפקד הצבאי שלא להחריג את המבנה מתחולת צו איסור הבניה. באשר לטענת העותר בדבר כביש "עוקף אלערוב", המשיבים סבורים כי דינה להידחות, שכן כביש 60 ממשיך לשמש ציר מרכזי לתנועת אזרחים וכוחות הביטחון. 4. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות. ראשית, העותר מבקש להכשיר בדיעבד מבנה שבחזקתו, אשר נבנה באופן בלתי-חוקי בתחומי הצו, מבלי שניתן לכך היתר מטעם המפקד הצבאי וללא היתר בניה כדין. שנית, ולגופם של דברים, לא מצאנו כי העתירה מגלה עילה להתערבות בהחלטת המפקד הצבאי שלא להחריג את המבנה מצו איסור הבניה. כאמור בתגובת המשיבים, "ברקע להוצאת הצו עמדה מציאות ביטחונית, שלצערנו רלוונטית אף כיום, שהתאפיינה בריבוי פעילות פח"ע, בדמות זריקת אבנים, בקבוקי תבערה וצמיגים בוערים לעבר רכבים הנעים בכביש; פעילות שבוצעה במהירות, מבלי שניתן לתפוס את מבצעיה, והכל בחסות הבינוי הסמוך לכביש". המפקד הצבאי מוסמך להחריג מבנים מתחולת צו איסור בנייה, תוך איזון בין הצורך הביטחוני שביסוד הצו לבין האינטרסים הפרטיים של המחזיק. המשיבים ציינו בתגובתם כי במסגרת ההחלטה לדחות את בקשת העותר להתיר קידום של הליך רישוי, שקל המפקד הצבאי את מיקומו של המבנה ביחס לכביש, את גודלו, את הערכת המצב העדכנית ואת האינטרס הפרטי של העותר, והגיע למסקנה כי לא ניתן לאשר את קידום הליך הרישוי. הלכה היא עמנו כי שיקול דעתו המקצועי של המפקד הצבאי בענייני ביטחון עליהם הוא אמון זוכה למשקל מיוחד בשל מומחיותו, ובית המשפט איננו ממיר את שיקול דעתו של המפקד הצבאי בשיקול דעתו שלו (ראו, למשל, בג"ץ 8220/23 מנצארה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 9 (27.11.2024)). גם כאן, לא מצאנו להתערב בשיקול דעתו הנרחב של המפקד הצבאי וניכר כי החלטתו מסתמכת על שיקולים ביטחוניים-ענייניים גרידא. 5. גם ביתר טענות העותרים לא מצאנו ממש. באשר לטענה לאכיפה סלקטיבית, הרי שזו נטענה בעלמא, ורק בשל כך דינה להידחות (בג"ץ 7590/19 דבאסה נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 9 (17.11.2019)). 6. אשר על כן, העתירה נדחית. משכך, נדחית גם הבקשה לצו ביניים. הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 21.8.2024 – מבוטל. בהתחשב בהיסטוריה הדיונית בעניין זה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ' טבת תשפ"ה (20 ינואר 2025). יצחק עמית ממלא מקום הנשיא דפנה ברק-ארז שופטת רות רונן שופטת