שמעון ארביב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3117/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3117/12 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט א' שהם המערער: שמעון ארביב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 6.3.2012, בת"פ 8481-03-11, שניתן על ידי כבוד השופט א' ביתן תאריך הישיבה: י"ח באלול התשע"ב (05.09.12) בשם המערער: עו"ד גד זילברשלג בשם המשיבה: עו"ד עינת כהן גרוסמן בשם שירות המבחן: גב' ויקטוריה שרזמן פסק-דין השופט א' שהם: 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 6.3.2012, בת"פ 8481-03-11, שניתן על-ידי כב' השופט א' ביתן. כתב האישום המתוקן 2. בכתב אישום מתוקן, אשר הוגש במסגרת הסדר טיעון, שלא כלל הסכמה לעניין העונש, יוחסו למערער עבירות של סחר בסמים, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים) ושל החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ב) רישא לפקודת הסמים. 3. מהעובדות המתוארות בכתב האישום עולה כי בתאריך 13.9.2010 פגש המערער, באקראי, סוכן משטרתי סמוי (להלן: הסוכן) והשניים נדברו לבצע עסקת סמים, שבמסגרתה ימכור המערער לסוכן סם מסוג קוקאין במשקל של 100 גר', תמורת 27,000 ₪. בהמשך, התקיימה שיחה טלפונית בין השניים והם קבעו להיפגש בביתו של המערער, לשם ביצוע העסקה. עוד באותו יום, בשעה 18:00, נפגשו המערער והסוכן בסמוך לביתו של המערער, והאחרון מסר לסוכן סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 49.18 גר', תמורת 27,000 ₪. יתרת הסם במשקל 49.5 גר' נמסרה לסוכן למחרת היום, תוך שהמערער דורש סכום נוסף של 2,500 ₪. הסוכן סירב לדרישה זו, ובסופו של דבר שילם למערער 500 ₪, מעבר לסכום שעליו הוסכם. גזר דינו של בית משפט קמא 4. המערער הורשע בעבירות שיוחסו לו, בהתאם להודאתו, ובית המשפט גזר עליו 36 חודשי מאסר מיום מעצרו, 20.2.2011; 9 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים ממועד שחרורו מהמאסר, לבל יעבור עבירת פשע; וכן הוחלט לחלט לטובת המדינה 20,000 ₪ שנתפסו ברשותו של המערער, בנוסף לחילוט רכב מסוג פורד מונדאו. 5. בית משפט קמא עמד בגזר דינו על פגיעתם הרעה של הסמים המסוכנים על הפרט ועל החברה בישראל; על העובדה כי מדובר בסם מסוג קוקאין המוגדר כסם "קשה"; על כמות הסם שממנו ניתן לייצר מאות מנות סם; על נגישותו הרבה של המערער לסמים המסוכנים, בשים לב לעובדה כי סיפק לסוכן כמות נכבדה של סמים תוך זמן קצר; ועל עברו הפלילי של המערער הכולל הרשעה בעבירות סמים. לקולא, זקף בית המשפט לזכותו של המערער את הודאתו באשמה בשלב מוקדם של המשפט; את מצבו המשפחתי, בהיותו אב לשישה ילדים קטנים; את מצבה הרפואי של רעייתו הסובלת מאי יציבות רגשית; את העובדה שעד לחשיפתו של הסוכן המשטרתי, כחמישה חודשים מאז ביצוע העבירה, לא הסתבך המערער בעבירות נוספות; ואת העובדה שמאז שנת 2002, מועד הרשעתו האחרונה בפלילים, הוא לא ביצע עבירות פליליות, כאשר הרשעתו בעבירות סמים הינה משנת 1993. 6. בית משפט קמא עיין בגזרי דין שונים שניתנו, בעקבות הפללותיו של הסוכן המשטרתי, וציין כי ניתן למצוא בהם עונשים חמורים יותר או פחות, אך יש למצוא את האיזון הנכון בהתאם לנסיבות העבירה, לנסיבותיו של העבריין, ונתונים נוספים הרלבנטיים לנושא הדיון. לאור האמור, נגזרו על המערער העונשים המפורטים בפסקה 4 לעיל. בית המשפט נמנע מלפסול את רישיון הנהיגה של המערער "על מנת שלא לפגוע בסיכויי שיקומו עם שחרורו מהמאסר". הערעור על חומרת העונש 7. בערעור, אשר הוגש על-ידי בא כוחו של המערער, עו"ד גד זילברשלג, נטען כי בית המשפט לא נתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המערער, ובכלל זה להודאתו באשמה, להבעת חרטתו, להיותו נשוי ואב לשישה ילדים שמרביתם קטינים, ולמצבה הרפואי הקשה של רעייתו. לעומת זאת, זקף בית המשפט לחובתו של המערער עבר פלילי ישן ועבירת סמים שבוצעה בשנת 1993, כאשר הרשעתו בעבירה זו התיישנה, זה מכבר. 8. טיעונו המרכזי של בא כוח המערער נוגע לסטייה מכלל אחידות הענישה, בשים לב לעונשים אשר נגזרו על נאשמים אחרים, אשר הופללו על-ידי אותו סוכן משטרתי. בעיקר אמורים הדברים בנאשם בשם מערוף אבו רקיק, שהורשע במסגרת ת"פ 8469-03-11 בביצוע 3 עסקאות סמים עם הסוכן, כאשר כמות הסם שנמכרה לסוכן עומדת על 400 גר' קוקאין. נאשם זה נידון על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ביתן) ל-4.5 שנות מאסר לריצוי בפועל. יצויין, כי באת כוח המשיבה, עו"ד עינת כהן-גרוסמן, הביאה לידיעתנו כי הוגש ערעור מטעם המדינה לבית משפט זה, על קולת עונשו של הנאשם (ע"פ 6747/11), והערעור נקבע לדיון ביום 27.12.2012. המקרה האחר נוגע לנאשם בשם סלימאן אל עאסם, שהורשע, במסגרת ת"פ 6748-03-11, בביצוע עסקה אחת של סחר בסמים, 100 גר' קוקאין, ובקבלת דבר במרמה בכך שמכר לסוכן סמים מזוייפים, ונדון ל-34 חודשי מאסר בפועל ולקנס בשיעור של 60,000 ₪. בעיקר, התייחס בא-כוח המערער לגזר דינו של נאשם 2 באותו כתב אישום, עמאר אל עאסם, שנדון ל-21 חודשי מאסר בפועל ולקנס בשיעור של 30,000 ₪, בגין ביצוע עסקה עם הסוכן, שבמסגרתה מכר לו קוקאין במשקל 100 גר'. כב' השופטת ש' חיימוביץ, אשר גזרה את דינם של שני הנאשמים, נימקה את עונשו הקל יחסית של עמאר אל עאסם, בכך שהוא נטול כל עבר פלילי, כאשר שירות המבחן המליץ להסתפק בשל"צ, וכן בשים לב לעובדה כי הוא השלים לימודי רפואה בחו"ל וביקש לגשת למבחני ההסמכה בארץ. 9. עו"ד זילברשלג סבור כי רמת הענישה שנקבעה בעניינם של הנאשמים האחרים, מחייבת הקלה משמעותית בעונשו של המערער, שכן העונש שנגזר עליו אינו עולה בקנה אחד עם העונשים, המתונים יחסית, שנגזרו על מעורבים אחרים בפרשה. זה המקום לציין, כי באת כוח המשיבה, אשר ביקשה לדחות את הערעור משום שאין בעונש כל חומרה מיוחדת, טענה כי אין מדובר בעבריינים הנותנים את הדין במסגרת אותה פרשה. זאת, מכיוון שהמכנה המשותף לכולם נעוץ בעובדה כי הם הופללו על-ידי אותו סוכן משטרתי, מבלי שיש קשר כלשהו בין הנאשמים, מבחינת מקום או מועד ביצוע העבירה, ואין כל היכרות קודמת ביניהם. תסקיר שירות המבחן 10. מתסקיר שירות המבחן שהוגש לבקשתנו, עולה כי למערער אין רקע התמכרותי לסמים, וככלל ניתן להגדיר את התנהגותו בכלא כחיובית. הוא שימש, במשך תקופה ארוכה, כתומך אסירים המצויים בהשגחה ואף תפקד כגבאי בית הכנסת בכלא והשתתף בקבוצות בתחום החינוך במקום. לאחרונה, הוא החל ליטול חלק בקבוצה מטעם מחלקת החינוך, העוסקת בתכנים הקשורים למניעת עבריינות חוזרת. כמו כן, השתלב המערער בתהליך טיפולי פרטני הנעשה על-ידי גורמי הטיפול בכלא. דיון והכרעה 11. בפתח דיוננו, מן הראוי לחזור ולהזכיר את הכלל לפיו, כאשר מדובר בערעור על מידת העונש, לא תטה ערכאת הערעור להתערב בגזר הדין אלא במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה (ראו, לעניין זה, ע"פ 1694/08 זוהר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.1.2009); ע"פ 8704/08 סמי הייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.4.2009); ע"פ 8581/10 ליטבק נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.6.2011)). 12. המערער הורשע במכירת כ-100 גר' קוקאין לסוכן משטרתי סמוי, תמורת 27,500 ₪, כאשר הוא נענה מיידית לבקשתו של הסוכן וסיפק לו את הסם המסוכן, תוך פרק זמן קצר ביותר. בית משפט זה עמד, לא אחת, על חומרתן היתירה של עבירות הסמים, ועל ההשלכות הקשות שיש לשימוש בסם על גופו ועל נפשו של המשתמש (ראו, למשל, ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח(2) 734 (2004)). לפיכך, אמורה הענישה "לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע" (שם, בעמ' 740). בע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.7.2011) נתן חברי, השופט ס' ג'ובראן, ביטוי למדיניות הענישה בעבירות סמים, באומרו: "אכן, נגע הסמים הפוגע קשות בחברתנו מחייב מלחמת חורמה והעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים צריכים להשתלב במאבק הכולל להדברת הנגע. על כן, יש ליתן משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים, אשר משקלם יהיה נמוך יותר במקרים כגון אלה" (על רמת הענישה בעבירות סחר בסמים ראו, בין היתר, ע"פ 5765/10 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.6.2011); ע"פ 3570/09 אבו עמרה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.5.2010); ע"פ 3477/12 מרזוק נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.6.2012)). 13. בא כוח המערער, בהיותו מודע למדיניות הענישה בעבירות סחר בסמים, ובשים לב לעובדה כי אין בגזר דינו של המערער משום סטייה ממדיניות זו, השליך את יהבו על עקרון אחידות הענישה, בבקשתו להקל בעונשו של המערער. ברע"פ 4600/12 יאשייב נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.6.2012) ציינתי כי "עקרון אחידות הענישה, הנגזר מעקרון השוויון בפני החוק, מורה על החלת שיקולי ענישה דומים על מי שביצעו עבירות דומות, ובאותן נסיבות". כפי שנקבע בע"פ 4450/11 עספור נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.2.2012): "מטרתו של עקרון זה הינה להבטיח שוויונם של נאשמים בפני החוק ולמנוע שרירות בענישה. בענייננו ישנה חשיבות מוגברת לאחידות הענישה נוכח העובדה שמדובר בעבירות דומות שהן חלק מפרשה אחת..." (וראו גם, ע"פ 1142/11 סדיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.2.2012). ואולם, עקרון אחידות הענישה אינו חזות הכל ומלאכת קציבת העונש אינה בגדר תרגיל מתמטי, ובלשון אחרת: "עקרון אחידות הענישה איננו כלל הכרעה סופי ומוחלט, מן 'סרגל מכאני' שממנו אין לסטות... אין לבצע פעולת 'העתק-הדבק' מנאשם בתיק אחד לנאשם בתיק אחר רק בשל עקרון אחידות הענישה. שומה על בית המשפט לשקול היטב את הנסיבות המיוחדות של כל נאשם ונאשם, על מנת לחתור לענישה ההולמת את העבירה על פי אמות המידה המקובלות במשפטנו (ע"פ 5195/11 קריניאן נ' מדינת ישראל" (לא פורסם, 28.3.2012)). ועוד: "אין להשתית על עקרון אחידות הענישה את תורת הענישה כולה. כלל זה מהווה שיקול ענישה חשוב, אך לא בלעדי, בין מכלול השיקולים שיש להעריכם ולאזנם באיזון ראוי כדי להגיע לתוצאת ענישה שקולה אשר תגשים את תכלית ההגנה על עניינו של הפרט ושל הציבור המשולבים זה בזה" (ע"פ 10370/02 סויסה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.5.2003)). 14. עיון בגזרי הדין של הנאשמים האחרים מלמד כי אין בהם כדי לסייע למערער. מן הראוי להבהיר, בראש ובראשונה, כי אין מדובר בנאשמים הנותנים את הדין במסגרת אותה פרשה, כשאז יש חשיבות מוגברת לכלל אחידות הענישה. העובדה כי הנאשמים הופללו על-ידי אותו סוכן משטרתי, בגין ביצוע עבירות סמים, במקומות ובמועדים שונים, אינה הופכת את הנאשמים לחלק מפרשה אחת. אשר לעונשו של מערוף אבו רקיק, שניתן על-ידי כב' השופט א' ביתן, מי שגם גזר את דינו של המערער, מדובר, לדעת המשיבה, בעונש הסוטה ממדיניות הענישה, ולפיכך הוגש ערעור על קולת העונש. בנסיבות אלה, אין בגזר דינו של אבו רקיק כדי להשליך על עונשו של המערער. סלימאן אל עאסם נדון ל-34 חודשי מאסר ולקנס כספי בשיעור של 60,000 ₪, בגין ביצוע עסקת סמים, כדוגמת זו שביצע המערער. כמו כן, הורשע סלימאן במכירת סם מזוייף. המדובר בעונש זהה כמעט לעונשו של המערער, תוך החמרה ברכיב הקנס הכספי. יצויין, כי לסלימאן אין עבר קודם בתחום הסמים. טענתו העיקרית של הסנגור נוגעת לעניינו של הנאשם האחר, עמאר אל עאסם, אשר נדון ל-21 חודשי מאסר, וזאת בשל גילו הצעיר, עברו הנקי והיותו אדם נורמטיבי עד להסתבכותו בעבירת הסמים. המדובר במי שלמד רפואה בחו"ל, וכפי שציין בית משפט קמא, הרשעתו בדין תוריד את השקעתו בתחום זה לטמיון. עוד הניח בית משפט קמא כי נאשם זה לא היה היוזם והרוח החיה בעסקה. 15. נראה, כי אין ניתן ללמוד דבר וחצי מעונשו של עמאר אל עאסם על העונש הראוי למערער, שהינו בעל עבר פלילי, לרבות בתחום הסמים (גם אם מדובר בעבר ישן), הנסיבות האישיות שונות, וכן הדבר לגבי נסיבות ביצוע העבירה. כאמור לעיל, עקרון אחידות הענישה אינו עקרון מכאני המחייב התאמה מתמטית בין מקרה אחד למשנהו, ודומה כי במקרה שלפנינו אין כל מקום להחילו או ליתן לו משקל בכורה, בין כלל שיקולי הענישה. סוף דבר 16. לאור האמור, ומשלא מצאנו כל טעם להתערב בעונשו של המערער, הננו מחליטים לדחות את הערעור. ניתן היום, י"ט באלול התשע"ב (‏6.9.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12031170_I01.doc יא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il