פסק-דין בתיק ע"פ 6029/03
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 6029/03
ע"פ 6032/03
ע"פ 6045/03
ע"פ 6304/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת א' חיות
המערערת בע"פ 6029/03:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב בע"פ 6029/03:
גולן שמאי
המערערת בע"פ 6032/03:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב בע"פ 6032/03:
משה חנניה
המערער בע"פ 6045/03:
גולן שמאי
נ ג ד
המשיבה בע"פ 6045/03:
מדינת ישראל
המערער בע"פ 6304/03:
משה חנניה
נ ג ד
המשיבה בע"פ 6304/03:
מדינת ישראל
ערעורים על גיזרי-דינו של בית-המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו שניתנו בת"פ 40384/02 ובת"פ 40385/02 בימים
19.5.03 ו-28.5.03 על-ידי כב' השופט ז' כספי וערעורים-שכנגד
תאריך ישיבה: י"ד בטבת
תשס"ד (8.1.02004)
בשם המערערת בע"פ 6029/03
ובע"פ 6032/03 והמשיבה בע"פ 6045/03 ובע"פ 6304/03:
עו"ד דניאלה ביניש
בשם המשיב בע"פ 6029/03 והמערער בע"פ 6045/03:
עו"ד אבי חימי
בשם המשיב בע"פ 6032/03 והמערער בע"פ 6304/03:
עו"ד אורי בן נתן
פסק-דין
השופט מ' חשין:
גולן שמאי (גולן) ומשה חנניה (משה) -
להלן נכנה את השניים: המערערים - עמדו לדין
לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בנפרד, והורשעו על-פי הודאתם בעבירות של
קשירת קשר לביצוע פשע (ייבוא סם מסוכן), ייבוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא
לשימוש עצמי. משה הורשע אף בעבירות של זיוף מיסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש
במיסמך מזוייף, נסיון לקבל דבר במירמה והתחזות כאחר. משהורשעו בדינם נגזר עונשם של
השניים כך: גולן נדון ל-7 שנות מאסר לריצוי בפועל (מיום מעצרו), לשנתיים מאסר
על-תנאי ולתשלום קנס בסך של 15,000 ש"ח. כן הופעל נגדו מאסר על-תנאי בן 9
חודשים, 6 חודשים מהם במצטבר ו-3 חודשים מהם בחופף ל-7 השנים. כן הורה בית-המשפט
על חילוט מכוניתו של גולן, סך של 471 דולר ופלאפון. משה נדון ל-70 חודשי מאסר
לריצוי בפועל (מיום מעצרו), לשנתיים מאסר על-תנאי ולקנס בסך 10,000 ש"ח. כן
הורה בית-המשפט על חילוט שני פלאפונים שנתפסו ברשותו. עתה מונחים לפנינו ארבעה
ערעורים: שניים ערעורים הם של גולן ומשה - טענתם היא כי העונש שנגזר עליהם חמור
הוא ביֶתֶר - ושניים ערעורים הם של המדינה - וטענתה היא כי העונש שנגזר על השניים
עונש הוא בחֶסֶר.
2. ואלה עיקרי הדברים העולים מכתבי-האישום:
היה זה בשילהי שנת 2002 שגולן ומשה קשרו קשר עם אדם בשם ג'קי מונסוניגו (ג'קי) לייבא סם קוקאין ממכסיקו, למכירתו בארץ. גולן ומשה
אמורים היו לצאת מן הארץ למכסיקו, לרכוש שם את הסם ולהביאו עימהם בשובם ארצה. משה
חשש כי תלוי ועומד נגדו צו איסור יציאה מן הארץ, ולפיכך העביר את דרכונו של אחיו לידי
ג'קי כדי שזה ידאג לזיופו, וכך יוכל משה להסוות את יציאתו מן הארץ. ג'קי הדביק על
הדרכון את תמונתו של משה, ולמראית עין נחזה משה כאחיו. משה הזמין כרטיסי טיסה
למכסיקו בעבורו ובעבור גולן, אך כדי לטשטש את הזיקה בין השניים הזמין את כרטיסי
הטיסה שלו ושל גולן לימים שונים, ומאותו טעם אף שהו גולן ומשה בבתי-מלון נפרדים.
במהלך שהותם במכסיקו רכש גולן סם מסוג קוקאין במשקל של 9.989 ק"ג ובריכוז
80%, והטמינו בתחתית כפולה במזוודתו של משה. גולן ומשה שבו ארצה תוך שמשה עושה
שימוש בדרכון המזוייף ונושא את הסם במזוודתו. ג'קי המתין למשיבים מחוץ לשדה
התעופה, כדי להסיעם עם הסם.
כתב-האישום שהוגש נגד גולן מלמדנו עוד
זאת, כי במועד כלשהו במהלך שנת 2002 ייבא גולן סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות בלתי
ידועה.
3. בשוקלו מה עונשים יגזור על גולן ועל משה,
התלבט בית-משפט קמא באשר לחלקם היחסי של השניים ביבוא הקוקאין, בציינו כי
"הראיות בתיק החקירה לא יכלו לתאר תמונה אחידה ומוסכמת בענינים אלה,
המתייחסים לחלקו במעשים של כל אחד" מן השניים. כן הוסיף בית-המשפט כי
"שיעור ריכוז הסם נותר מעורפל במידה רבה", וכי גורמים אלה מונעים אותו
מהטיל על גולן ועל משה עונשים שהיה מטיל עליהם בנסיבות אחרות. חרף אותה אי-בהירות
סבר בית-המשפט כי חלקו של גולן בביצוע העבירה גדול מחלקו של משה, מה גם שעל-פי
האמור בכתב-האישום היה גולן מעורב אותה שנה בעבירה נוספת של יבוא סם קוקאין. מטעם
זה החליט בית-המשפט לגזור על גולן עונש חמור משגזר על משה.
4. הערעורים שלפנינו - ארבעה במיספר - ערעורים
הם, כאמור, על גיזרי-הדין שנגזרו על המערערים. המערערים קובלים על כי העונשים
שנגזרו עליהם עונשים חמורים הם יתר-על-המידה, וטיעונו של כל אחד מהם הוא כי חברו
היה העבריין העיקרי ואילו הוא אך נגרר אחריו. עוד מציינים המערערים, כי בית-משפט
קמא לא ייחס מישקל ראוי לנסיבותיהם האישיות, לעובדה כי שיתפו פעולה עם הרשויות,
וכי הביעו חרטה על מעשיהם. כן הצביעו באי-כוחם של השניים על כך שבמקרים אחרים
נגזרו על יבואני סמים עונשים קלים מן העונשים שנגזרו על המערערים. מן העבר האחר טוענת
המדינה כי העונשים שנגזרו על המערערים אינם משקפים את רמת הענישה
הראויה, וכי במקרים דומים נגזרו על עברייני סמים כדוגמת המערערים עונשי מאסר
ממושכים מן העונשים שנגזרו על המערערים.
5. נגע הסמים פשט ופשׂה בארצנו כמגיפה. ככל
שידיעתנו מגעת חלה בשנים האחרונות עליה של-ממש בשיעור המשתמשים בסמים, ולענייננו
עתה נציין בייחוד את השימוש בסמים הקשים, בהם הקוקאין. סם הקוקאין נודעת לו השפעה
הרסנית במיוחד, הן על גופו הן על נפשו של המשתמש. וכך מלמדת אותנו הרשות למלחמה
בסמים (http://www.antidrugs.gov.il/Drugs7):
הקוקאין הוא אחד הסמים הגורמים להתמכרות החזקה ביותר. בעקבות
הפסקת השימוש בקוקאין חלים שינויים ברורים בהתנהגות המשתמש כגון תחושת נמנמת, חוסר
שקט, חרדה, דיכאון וירידה בפעילות הגופנית. צרכני קוקאין בשלבי גמילה מעידים על כך
שההתמכרות לסם השפיעה על התנהגותם במשך מספר שבועות, ואפילו חודשים, לאחר הפסקת
השימוש בו. במקרים רבים דווחו על התפרצויות של התנהגויות היסטריות ופסיכוטיות או
התקפי חרדה, דיכאון ופאניקה.
...
לקוקאין ולקראק השפעות מהירות על פעילות המוח והתנהגות המשתמש:
ערעור מערכת העצבים המרכזית, ערנות יתר עד לכדי עצבנות וחוסר שקט נפשי, לתחושה של
יכולת פיסית מוגברת.
משתמשים בקוקאין נוטים להגדיל את המנה שהם צורכים. תופעות כמו
כאבי ראש, רעד, עוויתות, תוקפנות, חרדה ופחד הולכות ומתגברות עקב הגדלה תדירה של
מנות הסם.
עוצמת התופעות מחמירה ככל שגדלה המנה הנצרכת. במקרים קיצוניים
יכול הקוקאין לגרום להתכווצויות, להתקפי לב ואף למוות.
...
נוצרות הפרעות נפשיות המתאפיינות בתחושות של חרדה, בפחדים בלתי
מובנים המתפתחים לחרדת רדיפה ומלווים בהתקפים של פאניקה.
...
אישה בהריון הצורכת קוקאין חושפת את העובר להשפעת הסם, באופן
הפוגע במהלך התקין של התפתחות העובר ברחם. חשיפת העובר לסם מגדילה את הסיכויים
ללידה מוקדמת ולמות התינוק לאחר הלידה. גם אם התינוק ישרוד הוא יולד קטן מהנורמלי,
תנועתו תהיה לקויה ובלתי מתואמת, והוא יגלה עצבנות רבה יותר מאשר תינוקות שלא
נחשפו לקוקאין. התינוק יסבול מתסמונת גמילה וממחלות האופייניות לצרכני סמים. רבים
מן התינוקות סובלים מקשיים בתפקודים השכליים וההתנהגותיים במהלך חייהם. רוב הבעיות
נוצרות כנראה מפגיעה באספקת דם, מכיוון שקוקאין גורם להיצרות כלי הדם.
6. מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש
בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש - בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל -
ועם התגברות השימוש בסם, אמר המחוקק להנחות את בתי-המשפט להחמיר בעונשים המוטלים
על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק - והוסיף וקבע - בצד עבירות הסמים עונשים מירביים האמורים
לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע. בתחילה נקבע עונשם המירבי של סוחרי סמים
כמערערים לעשר שנות מאסר, ובשנת 1979 הוחמר העונש והועמד על חמש-עשרה שנות מאסר.
המחוקק לא אמר די, ובשנת 1989 הוסיף והחמיר בעונש בהעמידו אותו על עשרים שנות
מאסר. וכהוראת סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 - כן
הוא הדין כיום. ראו: ע"פ 4998/95 קרדוסו נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3) 769, 787.
7. בתי-המשפט עשו כהנחיית המחוקק והחמירו
בעונשים הנגזרים על סוחרי סמים. מלחמת חורמה כונתה המלחמה בסוחרי הסמים, מלחמה ללא
פשרות, והיא כמלחמת ישראל בעמלק. וכנאמר בפרשת קרדוסו (שם, 787):
מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה
ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.
וכפי שלימדנו השופט קדמי בע"פ 966/94
אמזלג נ' מדינת ישראל, (לא פורסם):
נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה; והחברה הכריזה עליו מלחמת
חורמה ומצפה שהענשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק
הכולל להדברת הנגע.
עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי - קרי: למשולבים במערך
ההפצה - מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים,
ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן
להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים...
השוו עוד, למשל: ע"פ 2336/90 שביטא נ' מדינת ישראל, לא
פורסם; 2649/00 ישראל נ' מדינת ישראל, לא פורסם.
כך, למשל, מורה ההלכה כי בקביעת עונשם של
עברייני סמים יש להתחשב, בעיקר, בחומרת העבירה ובצורכי ההרתעה (ראו, למשל:
ע"פ 4211/91 מדינת ישראל נ' אלמצרי, פ"ד מז(5) 624, 644, מפי השופטת דורנר; פרשת אמזלג, לעיל); בייחוד נכונים הדברים במקום שהמדובר הוא ביבוא כמות משמעותית של סם העשויה לשמש להכנתן של מנות-סם רבות (ע"פ 331/88 חלובה נ' מדינת ישראל,
פ"ד מד (4) 141, 147). כך נקבע, למשל, כי במקרים כגון המקרה שלפנינו - בהם המדובר בייבוא או בהחזקה של סם קשה בכמות משמעותית - ראוי לגזור על המורשעים עונש הקרוב לעונש המירבי
הקבוע בחוק. וכלשונו של הנשיא שמגר בע"פ 575/88 עודה נ' מדינת ישראל,
פ"ד מב (4) 242, 243:
העונש שנגזר על המערער [שתים עשרה וחצי שנות מאסר - מ' ח'] הוא
עונש חמור, וכך אכן צריך להיות העונש כאשר מדובר בעבירה של סחר בכמות כה גדולה של
הירואין [2 ק"ג - מ' ח']. הצפת המדינה בכמויות גדולות של סם, מעשה שהולך
ומתרחב, יכולה להיבלם רק על-ידי עונשים מרתיעים ומשמעותיים. מי שנגרר אחרי מעשי
עבירה המסכנים חיי אדם בצורה מפליגה, צריך לדעת אל נכון, כי אם ייתפס יטופל עניינו
בכל חומרת הדין.
הדגשנו, לא אחת, כי במציאות המצערת שנוצרה אצלנו צריכים
העונשים בעניין הסחר בהירואין להיות חמורים ולשאוף, במידה רבה יותר מן המקובל
בעבר, אל העונש המקסימלי שנקבע בחוק.
כן קבעה ההלכה, כי בעבירות סמים נסוגים השיקולים
האישיים של העבריין מפני שיקולי הנזק הקשה שהשימוש בסם מביא על המשתמשים בו (למשל,
פרשת אלמצרי, לעיל; פרשת אמזלג, לעיל). שומה
עליו על בית-המשפט לשקול את הפגיעה הקשה בצרכני הסם - צרכנים קיימים וצרכנים
פוטנציאליים - לרבות גרירתם לביצוען של עבירות פליליות לצורך מימון הסם. על כל אלה
ועוד עמד בית-המשפט בפרשת קרדוסו
באומרו, בין השאר, דברים אלה (שם, 787):
לעולם נזכור עבירת סמים מה היא, ומה הם ערכי-החברה שאנו נדרשים להגן
עליהם. מעבר מזה עומדים המערערים - הם ואחרים שכמותם - אנשים שעיניהם אל בצע-כסף,
ומעבר מזה עומדים צרכני הסם, אנשים אומללים שגופם ונפשם מכורים לסם. אותם עלובים
תלו עצמם בסם, ואנשים רעים כמערערים מנצלים תלות זו עד-תום לגריפת כסף-רע לכיסיהם.
המערערים מוכרים סם-מוות למי שמכרו את גופם לסם, ועל עיסקאות-מכר אלו זוכים הם
בתמורה כספית. למותר להזכיר את שרשרת העבירות הנדרש מעיסקאות הסם: צרכנים שאין
הפרוטה מצויה בכיסם פושטים על אחרים, שודדים אותם, פורצים לבתיהם, תוקפים אותם,
והכל כדי להשיג מימון לרכישתו של הסם. המערערים אינם חבים, כמובן, מבחינה משפטית
בעבירות שעוברים אחרים, אך לעת גזירת העונש נביא כל אלה במניין.
חומרה, חומרה, חומרה - זו חייבת שתהא דרכו של
בית-המשפט.
8. בענייננו-שלנו נתן בית-משפט קמא דעתו על חומרת
העבירות שהמערערים הורשעו בהן, ואף שח הוא על עבירות הסמים בלשון קשה. ובלשונו:
הנגע הרע של הסמים, במיוחד אלה
הקשים, פגיעתו הקשה בחברה ומימדיו מקימים את הצורך במלחמה קשה בהם ומאבק מר של
החברה כולה, בנסיון למגר את התופעה המגונה.
מלחמת חורמה זו, שנדמתה למלחמת ישראל בעמלק, ניטשת מזה שנים
הרבה, אלא שההצלחה בה איננה צולחת די הצורך. לפיכך יש להמשיך במאבק, בעיקרו של דבר
כנגד יבואני הסם, מוביליו והסוחרים בו, ולהטיל ענישה משמעותית על אלה, כדי להשיג
מטרה כפולה: הרתעת אחרים מהיסחפות לתוך עבריינות קשה זו, שעיקר תכליתה בצע כסף,
מחד גיסא, וניתוקם מן החברה, לתקופות משמעותיות, של אלה שפשעו בדרך הזו בעבירות
הסם הקשות, כדי למנוע את נזקם, מאידך גיסא. ענישה זו צריכה לשאת אופי של מאסר
בפועל לשנים הרבה מאחורי סורג ובריח. במקרים כאלה יש להטיל גם רכיב כספי בענישה,
בשל בצע הכסף שהביא לביצוע העבירות ומחמת כך שאלמנט ההרתעה נחוץ גם כאן.
...
כל אלה מתקיימים, ביתר שאת, בעת שהמדובר בכמות כה בולטת של סם.
הגזר בית-המשפט מעקרונות אלה את העונש המתאים? אכן,
המערערים נשפטו לתקופות מאסר שאינן קצרות, ואולם עדיין רב הדרך מן העונשים שנגזרו
עליהם ועד העונש המירבי של עשרים שנות מאסר. מה טעם אפוא ראה בית-המשפט שלא לגזור
על המערערים עונש שהיה גוזר "בנסיבות אחרות" (כלשונו)?
9. אמר בית-המשפט, בין השאר, בנושא "אי
בהירות" שעלתה לדעתו מניסוחו של כתב האישום וממיקצת ראיות שהובאו לפניו:
למעט הנקודות המרכזיות הנוגעות לקשירת הקשר, רכישת הסם
במקסיקו, הטמנתו במזוודת נאשם 2 [משה - מ' ח'] והבאתו ארצה, אין הראיות האלה, כך
הוברר, מאפשרות לקבוע קביעות ברורות אודות אופן התרחשות הארועים האלה.
כך, אי אפשר לקבוע מי נטל חלק, יחד עם הנאשם [גולן - מ' ח'],
ברכישת הסם במקסיקו, מי הטמינו יחד עימו במזוודת נאשם 2 ומי דיווח לג'קי על
הרכישה. אפילו ריכוז הסם נותר מעורפל במידה רבה, ולא הובהר לי די צורכו, ועד כדי
אי הבנה מוחלטת באשר לכך שנרכשו כ-10 ק"ג סם בריכוז של 80% ונתפסה כמות זהה
בריכוז ממוצע של כ-43.8% בלבד.
מה שהוסיף לעירפול ולתהייה היה גם מה ששמעתי מפי באי כח הצדדים
הנכבדים, שהסכימו ביניהם להביא בפניי מקצת מן הראיות המפורטות שבתיק, כולל דברים
שאמר אדם, שנאשם 2 [משה - מ' ח'] ניסה לגייסו כבלדר להובלת סם, בהקלטת חקירתו
במשטרה... שהוגשה על ידי הסניגור.
על דברים אלה נאמר אנו: אפשר, אמנם, כי
בבסיס הראיות נותרו "חורים שחורים" המערפלים במידת-מה את השתלשלות
האירועים במדויק. ואולם יהיו אשר יהיו אותם "חורים שחורים", והרי על
הגרעין הקשה נסכים כולנו, לאמור, כי גולן ומשה ייבאו ממכסיקו ארצה כ-10 ק"ג
קוקאין מתוך כוונה שהסם יימכר בסופה של השרשרת - עבור בצע כסף - למכורים לסם ולמי
שעתידים להיות מכורים לסם. בנתונים אלה אין ספק קל-שבקלים, ואם חסר לנו מידע נוסף
אין בו באותו מידע כדי למעט מהחומרה הקשה של מעשי המערערים.
10. בנושא אחד ראוי בכל-זאת להעיר הערת הבהרה.
כאמור בכתב האישום, ריכוז סם הקוקאין שייבאו המערערים עמד על 80 אחוזים. לעניין זה
מוסיף כתב האישום וקובע כי "במהלך 2002 נמצא כי הריכוז הממוצע של סם קוקאין,
אשר נתפס ונבדק בידי משטרת ישראל עומד על 43.8%". פירוש: הגם שהמערערים ייבאו
ארצה 9.989 ק"ג קוקאין, הנה מפאת הריכוז הגבוה של אותו סם - 80 אחוז - שווה
מישקל זה - בהשוואה לממוצע הריכוז של קוקאין שיובא ארצה בשנת 2002 - למשקל של
18.245 ק"ג בריכוז של 43.8 אחוז (80:43.8X9.989). והגם ש-9.989 ק"ג קוקאין אף הם כמות עצומה של סם
המוות, בוודאי כך כמות שלמעלה מ-18 ק"ג. בית-משפט קמא נעלם ממנו הסבר זה
שלכתב האישום ועל-כן מוצאים אנו אותו אומר דברים אלה:
אומר מיד, המצב העובדתי המעורפל בעניין חלקו של הנאשם [גולן -
מ' ח'] במעשים, כולל שאלת ריכוז הסם שנתפס, איננו מאפשר לי הטלת ענישה, שהייתי
מטיל עליו בנסיבות אחרות, ברורות ובהירות.
לשון אחר: לו היו הדברים לאשורם מציגים עצמם לפני
בית-המשפט, כי-אז היה נגזר על גולן - וכמותו על משה - עונש חמור יותר. עתה שהערפל
נמוג, נוכל אנו לעשות את שראוי היה כי בית-משפט קמא יעשה.
11. ואשר לחלקם היחסי של גולן ושל משה ביבוא הקוקאין:
כאמור, בית-משפט קמא סבר כי חלקו של גולן רב הוא מחלקו של משה, ועל-כן החליט לגזור
עליו עונש חמור מן העונש שגזר על משה. טען לפנינו בא-כוחו של גולן כי חלקו של מרשו
היה זעיר ביחס לחלקו של משה, ובתורו-שלו טען בא-כוחו של משה כי מרשו לא היה אלא
דמות מישנית בעיסקת יבוא הסם. ואילו אנו לא נמוד בפלס ובמאזניים את חלקו של כל אחד
מן המערערים. וכפי שאמרה השופטת דורנר בע"פ 4048/91 דהאר נ' מדינת ישראל (לא
פורסם): "חומרת מעשיהם של המערערים שהתקשרו בעיסקת סמים, אינה יכולה להיות
תלויה במעשה הספציפי שעשה כל אחד מהם. הלוא מטבע הדברים הייתה בין המערערים חלוקת
תפקידים. החומרה נקבעת על-פי מהות הקשר וסכנתו לשלום הציבור." ראו עוד: פרשת אלמצרי, שם, 644. אכן, גולן ומשה היו מבצעים בצוותא של עבירת
יבוא הסם, וכל אחד מהם תרם את חלקו כפי שסוכם בין השניים להצלחתה של העיסקה.
12. ואם בחלוקת האחריות שבין גולן לבין משה -
ושלא כבית-משפט קמא - אין אנו סבורים כי חלקו של גולן היה בהכרח רב מחלקו של משה,
מסכימים אנו כי גולן ראוי לשאת בעונש חמור ממשה. ושני טעמים עיקריים בדבר: אחד,
גולן הורשע בכתב האישום שלפנינו בעבירה נוספת של יבוא סם קוקאין ממכסיקו בשנת
2002, היא השנה שבה בוצעה העיסקה העיקרית. שניים, לגולן רשימת הרשעות לא-קטנה
בעבירות מעבירות שונות: עבירות אלימות בשנים 1990 ו-1991 - בהן תקיפה בתנאים
מחמירים, איומים ועוד - בגינן נגזר עליו עונש מאסר על-תנאי, ועבירות סמים בשנים
1994 ו-1997 (בהן החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית) בגינן נגזר עליו עונש מאסר
לריצוי בעבודות שירות. וכל הרשעות אלו לא הרתיעו את גולן לבצע את העבירה שלפנינו.
דומה כי רק עונש מאסר בפועל - ולתקופה משמעותית - עשוי להרתיע את גולן לעתיד לבוא.
שלא כגולן, משה הוא בעל עבר נקי וזו לו הרשעתו הראשונה בפלילים, הגם שהרשעה כבדה היא.
נסיבותיהם האישיות של גולן ומשה מחווירות
אל-מול המעשה הקשה והרע שעשו. נזכיר עוד כי גולן - נשוי ואב לשלושה - היה מכור
לסם, נגמל מן הסם, ואף היה פעיל בעידוד אחרים להיגמל מסם. והנה הגיע למקום שהגיע
אליו בעבור בצע כסף.
13. דבר אחרון. בראשית דברינו (בפיסקה 2)
היזכרנו את ג'קי, אשר אף הוא היה מעורב בעיסקת הסם הנדונה עתה. ג'קי זה עמד אף הוא
לדין בעניינה של אותה עיסקת סם - בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לייבוא סם
מסוכן והספקת סם מסוכן - ולאחר שהודה באשמה נגזר עונשו לשלוש שנות מאסר בפועל,
למאסר על-תנאי בן 18 חודשים ולקנס בסך 7,500 ש"ח. בגזר-דינו ציין בית-המשפט
כי תפקידו של ג'קי בקשר הפלילי "היה בדרג הנמוך ביותר, כמעט זניח; עד שאני
תוהה, לשם מה נזקקו לו ..."; ובהמשך: "... הנאשם שבפני היה נער שליח
ונהג, כשניתן היה לוותר על שירותיו אלה ...". אם זה היה חלקו של ג'קי בקשר,
ממילא אין להקיש מהעונש שהוטל עליו לעונש שיש וראוי לגזור על המערערים.
14. בבואו לגזור עונשים על סוחרי הסמים
כמערערים שלפנינו, שומה עליו על בית-המשפט לשוות נגד עיניו את צרכני הסמים הפגועים,
את משפחותיהם המפוררות, ואת הנחיית המחוקק מה עונש ראוי להטיל על מי שהביא כל אלה.
לביעור נגע הסמים אין די ברטוריקה. נדרשים אנו למעשים של-ממש. חובה היא המוטלת על
בית-המשפט להעלות את תרומתו למלחמתה של החברה במשחיתיה. "מוכנים אנו גם לומר
כי הענישה המתחייבת במקרים דוגמת המקרה שלפנינו [ייבוא 631.5 גרם הירואין - מ' ח']
צריכה לשאוף לגבול העליון של העונש שקבע המחוקק, ולא די כי נשלם מס שפתיים באמירה
כי עיסוק בסמים 'קשים' מחייב הטלת עונשים חמורים, שמפניהם מתגמד השיקול האישי של
הנאשם. אמירה זו שאין 'כיסוי' מאחוריה לא תתרום דבר למלחמה הבלתי נלאית שמצווים
אנו להלחם במי שלמעשה סוחרים בנפשות לשם בצע כסף" (השופט אליעזר גולדברג בע"פ
253/85 מדינת ישראל נ' אוחיון, לא
פורסם).
15. השיקולים שלעניין מחייבים כי נחמיר בעונשם
של המערערים, אך נאמנים לדרכנו שלא למצות את הדין בערעור המדינה, אנו מחליטים לבטל
את גיזרי דין המאסר לריצוי בפועל שנגזרו על גולן ועל משה, ותחתם אנו גוזרים עליהם
עונשים אלה: על גולן אנו גוזרים שתים עשרה שנות מאסר לריצוי בפועל, ובחופף למאסר
זה ירוצה עונש 9 חודשי המאסר על-תנאי שהופעל, ואילו על משה אנו גוזרים עשר שנות
מאסר לריצוי בפועל. עונשי המאסר על-תנאי, הקנסות והחילוט שהושתו על המערערים יעמדו
בעינם כקביעתו של בית-משפט קמא.
ש
ו פ ט
השופטת א' פרוקצ'יה:
אני מסכימה.
ש
ו פ ט ת
השופטת א' חיות:
אני מסכימה.
ש
ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט מ' חשין.
היום, י"ז בשבט תשס"ד (9.2.2004).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת
_______________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03060290_G07.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il