רון אהרון צימרינג נ. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ

בבית המשפט העליון עפ"ס 25625-01-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: רון אהרון צימרינג נגד המשיבה: כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת ים (כב' השופטת מ' בן בסט) מיום 24.12.2025 בת"א 9239-01-25 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בבת ים (השופטת מ' בן בסט) מיום 24.12.2025 בת"א 9239-01-25 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. עניינו של ההליך מושא הערעור שלפניי בתביעה כספית שהגישה המשיבה נגד המערער. ביום 1.12.2025 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בהליך. במהלך הדיון, בין היתר, התיר המותב למשיבה לעשות שימוש במסמכים שונים שגולו בהליכי גילוי המסמכים – חרף טענת המערער שהמסמכים הושגו שלא כדין. בסוף הדיון, ציין המותב כי היועצת המשפטית הראשית של המשיבה (להלן: היועצת המשפטית), הייתה בעברה שותפה במשרד עורכי הדין שבו היה המותב שותף בטרם התמנה לשיפוט. הובהר לצדדים כי הקשר בין המותב ליועצת המשפטית היה מקצועי בלבד, ולא כלל כל חברות מחוץ לעבודה. 2. על רקע זה הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, ובד בבד עמה הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון. נטען, בעיקרם של דברים, כי היה על המותב לגלות את היכרותו עם היועצת המשפטית בשלב מוקדם יותר, שכן שמה צוין כבר בכתב ההגנה וברשימת הבקשות. עוד הלין המערער על החלטת המותב במהלך הדיון, שהתירה למשיבה לעשות שימוש במסמכים שונים, שלדבריו אינם קשורים לסכסוך וכנטען הושגו תוך הפרת חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. עוד טען המערער כי פרוטוקול הדיון לא שיקף נאמנה את שהתרחש באולם. נטען כי השמטות אלו כללו, בין היתר, שתי הצעות של המותב לקיים דיון מחוץ לפרוטוקול שנדחו על ידי המערער. 3. ביום 24.12.2025 דחה המותב את בקשת הפסלות. בהחלטתו קבע המותב כי היכרותו עם היועצת המשפטית הייתה על רקע עבודה משותפת במשרד עורכי דין המונה מאות עורכי דין ועשרות שותפים, כאשר המותב והיועצת המשפטית עבדו במחלקות נפרדות שממוקמות בקומות שונות, וממילא לא התקיימו ביניהם יחסי קרבה או חברות. עוד צוין, כי ליועצת המשפטית אין כל מעורבות בהליך דנן; לא נטען כי טיפלה בסכסוך מושא ההליך ("מעורבותה" מסתכמת בכך שהייתה מכותבת בהעתק על מכתב אחד ומכתב אחר נשלח אליה); והיא אינה ברשימת העדים. עוד נקבע כי אין קירבה ממשית בין המותב ובין היועצת המשפטית. אשר לטענות המערער ביחס לפרוטוקול, הבהיר המותב כי תינתן החלטה נפרדת בבקשה לתיקון הפרוטוקול. לגופם של דברים ציין המותב, כי משסירב המערער להצעתו לקיים שיח מחוץ לפרוטוקול – רצונו כובד ולא התקיים כל דיון מעבר לכך בטרם החלה הקלטת הדיון. 4. מכאן הערעור שלפניי. המערער, שאינו מיוצג, שב על עיקרי טענותיו בבקשת הפסלות. לטענתו, הגילוי הנאות שנתן המותב בעניין היועצת המשפטית ניתן בשיהוי, ורק לאחר שהמותב נתן החלטה שמיטיבה עם המשיבה בסוגיית גילוי המסמכים – החלטה שמלמדת, כביכול, על כך שהמותב "מעדיף" את המשיבה מתוך רצון לסייע ליועצת המשפטית. מוסיף המערער וטוען כי לפי נתונים ממערכת "נט המשפט", באי-כוח המשיבה צפו בהחלטות המותב, לרבות בהחלטת הפסלות, בטרם אלו שודרו רשמית לצדדים על ידי המזכירות. ככל שניתן להבין, המערער סבור כי צפיות אלו מהוות "אקדח מעשן" המעיד על משוא פנים. לבסוף, מעלה המערער טענות בנוגע לאופן הקלטת הדיון, וטוען כי המותב ניצל את המגבלות הטכניות של מערכת ההקלטה על מנת לברור את החלקים שייכנסו לפרוטוקול, תוך העלמת החלקים שאינם לרוחו. 5. לאחר שעיינתי בערעור ובנספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לפיו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. נסיבות כאמור לא מתקיימות בענייננו; רחוק מכך. 6. ראשית, בכל הנוגע לטענות המערער בדבר הקשר בין המותב ליועצת המשפטית של המשיבה – כפי שקבע המותב בהחלטתו, מדובר בהיכרות מקצועית במסגרת עבודה במשרד עורכי דין גדול, כאשר לא התקיים כל קשר בין השניים בשנה וחצי האחרונות. הלכה מושרשת היא כי היכרות מקצועית בין המותב לבין בעל דין או בא-כוחו לא תקים כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים או תלמד על קירבה ממשית (ע"א 7241/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 ‏(19.5.2024‏); ע"א 4840/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ‏(23.8.2022‏)). ודוק: לא עסקינן בהיכרות בין המותב ובין בעל דין או בא-כוח, אלא בהיכרות מקצועית בין המותב לבין נושאת משרה במשיבה. בשל כך, ובשים לב לטיב הקשר שבו מדובר, איני סבור כי המקרה שלפניי מצדיק סטייה מן הכלל האמור. 7. אף אין בטענות המערער לעניין החלטת המותב במהלך הדיון בעניין המסמכים כדי להקים עילת פסלות. מדובר בטענות ערעוריות במובהק שתוקפות החלטה דיונית שמסורה לשיקול דעתו של המותב. מקומן של טענות אלו באפיקי ההשגה שקבועים בדין ולא בבקשת פסלות, וממילא אין בהן להקים עילת פסלות (עפ"ס 69593-02-26 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 ‏(26.4.2026‏); עפ"ס 30489-05-25 בן צבי נ' אביטן, פסקה 5 ‏(15.6.2025)). אשר לטענותיו העמומות של המערער הנוגעות למועדי הצפייה של באי-כוח המשיבה בהחלטות המותב במערכת "נט המשפט" – הרי שדין טענות אלו להידחות מכל וכל. טענות אלו לא נטענו בבקשת הפסלות, וכידוע הלכה היא שאין להעלות בערעור פסלות טענות שלא הועלו בפני המותב עצמו במסגרת בקשת הפסלות – לרבות ביחס לאירועים שהתרחשו לאחר מתן החלטת הפסלות (עפ"ס 56432-01-26 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (16.4.2026); ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 ‏(‏12.3.2024‏)). למעלה מן הצורך, ולגופם של דברים, ברי כי אין בטענות אלו להקים עילת פסלות. ככל שכוונת המערער לרמוז על קשר לא נאות בין המותב ובין היועצת המשפטית או באי-כוח המשיבה – הרי שמדובר בהשערות ספקולטיביות שאין להן כל בסיס, ומוטב היה שלא נטענו כלל. 8. לבסוף, דין טענותיו של המערער לעניין פרוטוקול הדיון להידחות אף הן. כפי שהובהר לא אחת, הליך הפסלות אינו תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (עפ"ס 5772-02-26 וינברג נ' מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל, פסקה 9 (20.4.2026); עפ"ס 58456-09-25 קליין נ' קדמן, פסקה 7 (15.2.2026)). בענייננו, המערער אכן הגיש בקשה לתיקון פרוטוקול שהתקבלה באופן חלקי. כך או אחרת, אף אם אקבל את גרסת המערער במלואה ביחס למהלך הדיון – מבלי להביע עמדה בעניין – איני סבור כי קם כל חשש למשוא פנים או לנעילת דעתו של המותב. אשר על כן, הערעור נדחה. משענייננו בבקשת סרק ובערעור סרק, יישא המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ו סיוון תשפ"ו (11 יוני 2026). יצחק עמית נשיא