פלוני נ. פלוני

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 56432-01-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: פלונית נגד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת הבכירה מ' לוי) בתלה"ם 1610-04-24 מיום 17.1.2026 בשם המערערת: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת הבכירה מ' לוי) מיום 17.1.2026 בתלה"ם 1610-04-24 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של הצדדים. 1. הצדדים הם בני זוג לשעבר ולהם בת משותפת (להלן: הקטינה). בשנים האחרונות ניהלו הצדדים מספר הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, ובהם הליך לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991 שאותו הגיש המשיב בטענה כי המערערת חטפה את הקטינה למדינה אחרת (תמ"ש 5371-02-24; להלן: הליך אמנת האג). לאחר שהתברר כי באותה מדינה נפתח הליך משפטי בנוגע לקטינה, המותב הורה על סגירת הליך אמנת האג בסוף פברואר 2024. בהמשך הוכרע ההליך במדינת מושבה של הקטינה, ופסק הדין הוגש לעיונו של המותב בתרגום לעברית (להלן: הערכאה הזרה ו-פסק הדין הזר, בהתאמה). בהחלטה שניתנה ביום 2.7.2024 באחד ההליכים שבין הצדדים (תלה"ם 4323-04-24), ציין המותב כי פסק הדין הזר "קובע באופן ברור כי התקיימה חטיפה כמשמעותה באמנת האג" (ההדגשה במקור – י"ע), אך כי נקבע בו שאין להורות על החזרת הקטינה ארצה נוכח מצב המלחמה בישראל. לצד זאת הביע המותב ביקורת על טענות מסוימות שהעלתה המערערת בערכאה הזרה ואומצו על ידה, אף שהטענות "רחוקות מאמת, בלשון המעטה". בהמשך ההחלטה מיום 2.7.2024 הורה המותב על עיכוב ההליכים שנקטה המערערת לגביית מזונות הקטינה, בציינו כי המערערת "קבעה עובדה של ניתוק הקטינה מאביה" וכי עתה היא "שבה ותובעת מאותו האב, מנותק הקשר, לתפקד רק בתור כספומאט [...] יש בכך מידה רבה של חוסר תום לב, ציניות ואף ניצול לרעה של הליכי בית המשפט". לאחר מכן המשיכו הצדדים בניהול ההליכים בפני המותב. ביום 30.4.2025 נתן המותב החלטה נוספת בתלה"ם 4323-04-24, והתייחס לתקרית שאירעה כאשר הקטינה שהתה עם המשיב בעת שביקר במדינת מושבה. בהחלטתו ציין המותב כי "לא היה מקום ביצירת האינטרקציה של [המערערת – י"ע] עם הקטינה (בתוך השהות הקצרה של הקטינה עם [המשיב – י"ע]) באופן אשר יצר פרובוקציה והוביל לחילופי דברים לא ראויים בנוכחות הקטינה", וכי טוב יעשו שני הצדדים אם יפנו להדרכה הורית. 2. ביום 14.1.2026 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב מלדון בעניינם של הצדדים, בטענה כי שורת התבטאויות והחלטות של המותב מלמדת כי דעתו ננעלה נגד המערערת. בתוך כך טענה המערערת כי המותב התעלם מטענותיה ועשה כלפיה שימוש "בביטויים פוגעניים ומזלזלים (כגון 'כספומאט', 'פרובוקציה', 'חוסר תום לב')". עוד הלינה המערערת על החלטות שנתן המותב החל מפברואר 2024 ואילך בסוגיות שונות, ובהן הפקדת עירבון, העברת תשלומים למשיב, הגשת מסמכים ומחיקתם מהתיק. בפרט הלינה המערערת על קביעת המותב כי עליה להתייצב באופן פיזי לדיון הבא שנקבע בעניינם של הצדדים, למרות שהגעתה ארצה "תוביל ללכידתה בישראל ולניתוקה מבתה". בנוסף העלתה המערערת השגות על דחיית בקשתה לתיקון פרוטוקול דיון שהתקיים ביום 18.2.2024 בהליך אמנת האג – פרוטוקול שבו צוין כי המערערת מתחייבת להחזיר את הקטינה לישראל, אף שלטענת המערערת התיעוד אינו משקף את הדברים לאשורם. עוד נטען כי החלטות וקביעות עובדתיות של המותב – בפרט בנוגע למידת הסכנה שתישקף לקטינה אִם תוחזר לישראל – ניתנו תוך התעלמות מההליכים בערכאה הזרה, או באופן שעולה כדי התערבות בשיקול דעתה של הערכאה הזרה וניסיון להטעותה. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות ביום 17.1.2026, בציינו כי טענות המערערת משקפות חוסר שביעות רצון מהחלטות שיפוטיות, תוך שהמערערת "תופסת את עצמה כ'קורבן' ואת המשיב כ'נאשם' עימו יש את למצות את הדין תוך קבלת גרסתה במלואה". המותב הוסיף כי קשה להתווכח עם תחושות סובייקטיביות של צד להליך, במיוחד בסכסוך הנוכחי אשר מתנהל בעצימות גבוהה בהקשר של חטיפת קטינה למדינה אחרת. לצד זאת פירט המותב באשר לחלק מהסוגיות שעליהן הלינה המערערת. כך, באשר לדיון מיום 18.2.2024, המותב ציין כי טענת המערערת "נגועה בחוסר תום לב", וכי אף שדבריה תועדו בבירור בפרוטוקול, בית המשפט התיר לה לחזור בה מהתחייבותה להחזיר את הקטינה ארצה, בתלות בהפקדת עירבון. המותב הוסיף כי על רקע תגובות המערערת והתכתבויות הצדדים, התרשמותו היא שהמערערת "מנסה לנתק או לדלל ככל האפשר" את הקשר בין הקטינה למשיב, ומשכך לא היה מנוס ממתן החלטות אופרטיביות. בסיום החלטתו הוסיף המותב כי "מעבר לנדרש בהחלטה זאת, אך מהותי מבחינת ה'אני מאמין של המותב'- קיימת חשיבות רבה להתייצבותה הפיסית של [המערערת – י"ע] לדיון בישראל, מעבר לחובה שבדין, זאת, על מנת לאפשר לצדדים לנסות לגבש מתווה מוסכם בעזרת בית המשפט", באופן שיכבד את בחירתה של המערערת לחיות בחו"ל ויבטיח מפגשים סדירים בין המשיב לקטינה. 4. בערעור שלפניי, כמו גם במספר בקשות שהוגשו לאחר הגשת הערעור, חוזרת המערערת – שאינה מיוצגת – על טענותיה באשר להחלטות שגויות של המותב ולהטייתו נגדה. המערערת מוסיפה, בין היתר, כי התייחסותו של המותב להליכים בערכאה הזרה מלמדת ש"המותב אינו מנהל את ההליך בידיים נקיות, אלא מנסה בכל דרך לכופף את הדין (ואת הדין הבינלאומי) לטובת המשיב"; וכי בניגוד לאופן שבו תיאר המותב את הדברים, בפסק הדין הזר נקבע שאין עסקינן בחטיפה. המערערת סבורה כי החלטת הפסלות אינה כוללת נימוקים של ממש, וכי מספר התרחשויות שאירעו לאחר החלטת הפסלות מבססות אף הן הצדקה לפסילת המותב – ובהן החלטות שבהן מתח המותב ביקורת על התנהלותה, והעובדה שבית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בקשת רשות ערעור מטעם המערערת על החלטה בעניין התייצבותה הפיזית לדיון. 5. עיינתי בטענות המערערת ובאתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. תחילה אציין כי חלק הארי של טענות המערערת הועלה בשיהוי ניכר, שלא הוצג לגביו כל הסבר. טענת פסלות יש להעלות בהזדמנות הראשונה, ולא ניתן לשמור או לצבור טענות פסלות כמעין "נשק סודי" שיישלף בעת הצורך. בהתאם, שיהוי משמעותי בהעלאת טענת פסלות יכול שיצדיק את דחייתה מטעם זה בלבד (ראו למשל: ע"א 6068/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 13 (15.9.2022); ע"א 5926/16 בוקובזה נ' ישוע, פסקה 7 (30.8.2016); ראו גם תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). כמו כן, בפסיקה הובהר שערעור פסלות ככלל אינו האכסניה לדיון בטענות שלא הועלו קודם לכן בבקשת הפסלות – לרבות באשר לאירועים שהתרחשו לאחר מתן החלטת הפסלות – שכן ככלל אין מקום לכך שערכאת הערעור תידרש לראשונה לטענות שלמותב עצמו לא ניתנה אפשרות להתייחס אליהן (ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 (12.3.2024)). 6. די באמור לעיל כדי להוביל לדחיית מרבית טענותיה של המערערת. מכל מקום, ובמידה רבה למעלה מן הצורך, אבהיר כי לא שוכנעתי שעלה בידי המערערת לבסס חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). טענותיה עוסקות בעיקרן בהשגות על החלטות שיפוטיות שניתנו לאורך השנים על האופן שבו המותב מנווט ומנהל את ההליכים שבין הצדדים, ועל קביעות באשר לתוכנו של פסק הדין הזר. אולם, כפי שהבהרתי במסגרת "עשרת הדיברות" של דיני פסלות שופט, "בקשת פסלות אינה האכסניה המתאימה להעלאת השגות על החלטות שיפוטיות לגופן, גם כשמדובר בצבר החלטות שאינן לרוחו של בעל דין, ודרך המלך להשיג עליהן היא בהליכי ערעור מתאימים. טענות המופנות כלפי הפעילות השיפוטית יקימו עילת פסלות רק במקרים נדירים וחריגים ביותר" (עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11(ו) (10.3.2026); להלן: עניין פלוני). הדברים נכונים גם במצב שבו ערכאת הערעור התערבה בהחלטה או בהחלטות שנתן המותב (ע"א 7646/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (14.12.2023); ע"א 3744/22 סקס נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פסקה 9 (1.8.2022)). איני רואה הצדקה לסטות מנקודות המוצא הללו בענייננו. 7. הביקורת שהביע המותב כלפי התנהלותה של המערערת, אף היא אינה מקימה עילה לפסילתו. על פי הדיבר הרביעי ב"עשרת הדיברות" של דיני הפסלות – "האחריות לניהול המשפט מוטלת על בית המשפט, וכחלק ממנה רשאי בית המשפט להעיר הערות ביקורתיות הקשורות בניהולו התקין והיעיל של ההליך. לא כל אמירה ביקורתית מצד בית המשפט, אף לא כזו שניתן היה לנסח באופן מוצלח יותר, מקימה עילת פסלות: רק במקרים נדירים וחריגים ביותר – כאשר מדובר בהתבטאות נחרצת המלמדת על 'נעילת דעת', שהנטל להוכיחה הוא כבד – תקום הצדקה לפסילת מותב בשל התבטאויותיו" (עניין פלוני, בפסקה 11(ד)). בשים לב לטיב הסוגיות שעומדות להכרעת המותב ולהיכרותו ארוכת-השנים עם הצדדים, סבורני כי הביקורת שהביע המותב – אשר כוונה כלפי התנהלות המערערת עד לעת הנוכחית – אינה מלמדת על נעילת דעתו ביחס לעתיד לבוא (השוו: עפ"ס 70523-02-25‏ פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (28.5.2025); ע"א 3636/24 פלוני נ' פלונית, פסקאות 9-8 (30.6.2024)). 8. והערה לסיום. בעבר ציינתי כי "קשה היא מלאכתו של שופט, קשה עוד יותר מלאכתו של שופט בישראל, קשה עוד יותר מלאכתו של שופט בישראל בימים אלה, וקשה באופן מיוחד מלאכתו של שופט בית משפט לענייני משפחה" (עפ"ס 54160-10-25‏ פלונית נ' פלוני, פסקה 15 (15.1.2026)) – והמקרה שלפנינו ממחיש זאת בבירור. כפי העולה מן הפירוט שלעיל, ההליכים בין הצדדים מתנהלים בעצימות גבוהה, ועל הפרק עומדת רווחתה של הקטינה, אשר מצאה עצמה, שלא בטובתה, בלב סכסוך מר בין הוריה. אך כפי שנפסק זה מכבר בהקשר דומה: "הרגישות והמתח המלווים את המשפט עשויים בנקל להוליד אצל בעל דין את התחושה כי השופט אינו מבין אותו, אולי אף אינו אוהד אותו, ומכל מקום, מתקשה אותו צד להשלים עם התוצאה, כל אלה הם נתונים סובייקטיביים, אך אין בהם כדי להצביע על פסלות השופט על יסוד מבחן אובייקטיבי" (ע"א 1280/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (7.4.2008)). השגותיה של המערערת על החלטות המותב ותחושותיה, כפי שמשתקף בבקשת הפסלות ובערעור שלפניי, אין בהן כדי לפצות על היעדרה של עילת פסלות אובייקטיבית. הערעור נדחה אפוא. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט ניסן תשפ"ו (16 אפריל 2026). יצחק עמית נשיא