פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"ר 32688-09-26
ע"ר 32923-09-26
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
המערער:
גילברט סמואל חבש
נגד
המשיב:
אילן בומבך
שני ערעורים על שתי החלטות שניתנו על ידי הרשם ר' גולדשטיין ביום 26.5.2026 ברע"א 43119-04-26 וברע"א 34950-04-26
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
שני ערעורים על שתי החלטות שניתנו על ידי הרשם ר' גולדשטיין ביום 26.5.2026, בהן נדחו בקשות שהגיש המערער לפטור מתשלום אגרה במסגרת שתי בקשות רשות ערעור שהגיש (רע"א 43119-04-26 ורע"א 34950-04-26).
נוכח הדמיון בין הטענות בבקשות הפטור מושא שני הערעורים ובשני הערעורים עצמם, כמו גם נוכח הדמיון בין נימוקי הרשם בשתי החלטותיו, החלטתי לדון בערעורים במאוחד.
לאחר עיון בערעורים על נספחיהם הגעתי לכלל מסקנה כי דינם להידחות. שיקול דעתו של הרשם בענייני אגרה הוא רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (וראו לדוגמה לאחרונה: ע"ר 1200-07-26 פרומר נ' רשות המיסים מחלקת מע"מ (9.7.2026); ע"ר 38670-05-26 פרומר נ' קואופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ (27.5.2026) (להלן: עניין קואופ)). לא מצאתי כי המקרים שלפנַי נמנים על המקרים החריגים המצדיקים התערבות.
על המבקש פטור מתשלום אגרה רובץ הנטל להעמיד תשתית עובדתית מלאה ועדכנית ביחס למצבו הכלכלי כבר בבקשה המקורית (ע"ר 84973-06-26 כהן נ' האוניברסיטה הפתוחה (5.7.2026); ע"ר 55074-10-25 הרוש נ' וכטל (11.11.2025)). בתוך כך, על המבקש לצרף לבקשתו תצהיר מאומת כדין המפרט בין היתר את רכושו ואת מקורות הכנסתו (תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007; וראו גם: ער"א 4307/22 יהב נ' נתן שבת, פסקה 1 (5.7.2022); בש"א 7503/20 בן ארי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 4 (4.11.2020); עע"מ 59659-02-25 פלוני נ' מתאם פעולות הממשלה בשטחים ועדת מאוימים, פסקה 11 (26.2.2025)). בענייננו, המערער לא עמד בחובתו, שכן הוא לא צירף לבקשות הפטור תצהיר מאומת כדין. המערער טוען שלא עשה כן בשל כך שהוא אינו שוהה בישראל, אולם לא ניתן הסבר מספק מדוע לא ניתן היה לנקוט באף אחת מהדרכים המוכרות בדין לאימות תצהיר שנערך מחוץ לישראל (וראו בהקשר זה: הגדרת "תצהיר" בתקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). יוער כי המערער צירף לאחד מהערעורים שלפנַי מסמך הכולל אישור אפוסטיל ותצהיר שעליו חתימת נוטריון, אולם אין בכך כדי לסייע לו. זאת לוּ בשל כך שערעור על החלטת רשם בית המשפט איננו "מקצה שיפורים" המאפשר למבקש להשלים את התשתית העובדתית שהונחה על ידו בבקשה המקורית (ע"ר 60734-06-26 בורנשטיין נ' מדינת ישראל משרד המשפטים (24.6.2026); ע"ר 74175-01-26 פלוני נ' פלוני (1.2.2026)), וזאת אף מבלי להידרש לספקות המועלים בבקשת המשיב מיום 15.9.2026 בנוגע לתצהיר ולתוקפו.
עוד טוען המערער כי ניתן לו פטור מאגרה בהליכים אחרים, אולם גם בכך אין כדי לסייע לו. זאת שכן כפי שנקבע לא אחת, אין במתן פטור מתשלום אגרה בהליך אחד כשלעצמו כדי לפטור את המבקש מהעמדת תשתית כלכלית כנדרש, וודאי שלא מהגשת תצהיר (ע"ר 63702-05-26 ארליך נ' משרד המשפטים (17.6.2026); רחד"פ 50463-05-26 הכרמלי נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז ירושלים (26.7.2026); ע"ר 28744-11-25 אברהם נ' מפקד להב 433 ניצן מני בנימין (12.11.2025)).
די בכך שהמערער לא הוכיח היעדר יכולת כלכלית מצדו כדי לדחות את שני הערעורים, וזאת אף מבלי להידרש לטענות המערער בנוגע לסיכויי ההליכים העיקריים, שכן כידוע מדובר בשני תנאים מצטברים (עניין קואופ; בש"מ 1331/20 העמותה הקהילתית גבעת מרדכי ירושלים נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 6 (23.2.2020); ע"ר 80007-02-26 פנחס נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז ירושלים (4.3.2026)).
אשר לטענת המערער ביחס ל"חסימת" הגישה שלו לערכאות. בית משפט זה חזר ואמר כי זכות הגישה לערכאות אינה זכות מוחלטת וכי הכללים הקבועים בדין למתן פטור מתשלום אגרה משקפים איזון בין זכות זו ובין שיקולים נוספים, בין השאר מניעת הליכי סרק והבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד (ע"ר 28316-02-26 משה נ' זמר (2.3.2026); ע"ר 22163-05-25 פלונית נ' פלונית (20.5.2025)).
בשולי הדברים יוער כי אין בעובדה שהמערער הגיש באחד מההליכים העיקריים גם בקשה לפטור מערובה, כדי להצדיק את הותרתו של אותו הליך על כנו ללא תשלום האגרה. שעה שבקשתו לפטור מאגרה נדחתה (וכך גם ערעור זה), אין כל הצדקה להותיר את ההליך תלוי ועומד ללא תשלומה. מובן כי ככל שהאגרה תשולם במועדה, תועבר הבקשה לפטור מהפקדת ערובה לפני הרשם והוא יכריע בה לפי שיקול דעתו וחכמתו.
הערעורים נדחים אפוא.
ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ז (24 ספטמבר 2026).
דוד מינץ
שופט