לירון גהאנמא כהן נ. האוניברסיטה הפתוחה - הלשכה המשפטית

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 84973-06-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: לירון גהאנמא כהן נגד המשיבה: האוניברסיטה הפתוחה ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 27.6.2026 ברע"א 27413-04-26 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב מיום 27.6.2026 ברע"א 27413-04-26 בה נדחתה בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטתה מיום 23.5.2026, במסגרתה נדחתה בקשתו לפטור מתשלום אגרה אך התקבלה בחלקה בקשתו לפטור מהפקדת ערובה. דין הערעור להידחות. לרשמת בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בעניינים מעין אלו והתערבות בו תיעשה במקרים חריגים בלבד (ע"ר 28190-05-26 פלוני נ' פלונית ‏(‏26.5.2026‏); ע"ר 28316-02-26 משה נ' זמר ‏(‏2.3.2026)), שמקרה זה אינו בא בקהלם. לא מצאתי כל פגם בהחלטת הרשמת מיום 23.5.2026 אשר הלכה כברת דרך לקראת המערער והפחיתה את סכום הערובה לסך של 7,500 ש"ח, בשים לב בין היתר לקשיי השתכרותו הנובעים ממצבו הרפואי. זאת, חרף קביעתה כי המערער לא עמד בנטל המוטל עליו להניח תשתית עובדתית מספקת המבססת היעדר יכולת כלכלית ולא פירט מדוע אין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך גיוס הערובה. גם קביעת הרשמת באשר לסיכויי ההליך בדין יסודה, וממילא אין בטענת המערער לעניין זה כדי לסייע לו שעה שלא הוכיח תשתית עובדתית כדבעי (והשוו: ע"ר 54767-03-26 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 ‏(‏24.5.2026‏)). עוד יצוין כי גם לא נפל כל פגם בהחלטת הרשמת מיום 27.6.2026 לדחות את בקשתו של המערער לעיון חוזר בהחלטתה, זולת פריסת סכום הערובה לשני תשלומים. בהקשר זה טען המערער כי הרשמת שגתה בקבעה שבקשתו לעיון חוזר מהווה ניסיון לעריכת "מקצה שיפורים", שכן המסמכים שצירף, שלדעתו יש בהם כדי לבסס תשתית עובדתית כנדרש, הונפקו ונמסרו לידיו רק בחודש יוני ומשכך לא יכול היה לצרפם לבקשתו המקורית. אין בידי לקבל טענה זו. מעיון במסמכים שצירף המערער לבקשתו לעיון חוזר עולה כי בניגוד לנטען, הם הונפקו בחודשים אפריל ומאי ש"ז ומשכך המערער יכול היה לצרפם לבקשתו המקורית. על המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה רובץ הנטל להעמיד את מלוא התשתית העובדתית ולמצות את כל טענותיו כבר בבקשתו המקורית (עפ״ס 39991-10-25 פרומר נ׳ תורג׳מן (9.11.2025); ער"א 593/22 פלוני נ' קופת חולים מואחדת, פסקה 2 ‏(‏25.1.2022‏)). בענייננו המערער לא עמד בנטל זה, ואף לא הציג – הן בבקשה לעיון חוזר והן בערעור שלפנַי – כל הסבר מדוע לא עלה בידו להנפיק במועד מוקדם יותר את האישורים שצירף רק במסגרת בקשתו לעיון חוזר. אף שדי היה בכך כדי לדחות את בקשתו, הרשמת בחנה את המסמכים החדשים שצורפו לגופם וקבעה כי אין בהם כדי ללמד על שינוי נסיבות המצדיק היעתרות לבקשה. אדרבה, עיון בדפי החשבון שצירף המערער לבקשתו לעיון חוזר מגלה כי ישנם העברות כספים וזיכויים רבים בשיעור אלפי שקלים שלא הובהר מה מקורם. למרות כל האמור מצאה הרשמת להיעתר, לפנים משורת הדין, לבקשת המערער לפריסת הפקדת סכום הערובה לשני תשלומים. בכך יש לדחות את טענות המערער כי הרשמת עצמה את עיניה ממצבו הרפואי וכי לא ניתנה לו "כל הקלה, ארכה או התחשבות מינימלית". לבסוף, בהינתן אפוא שהכללים הקבועים בדין באשר למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה משקפים איזון ראוי בין זכות הגישה לערכאות לבין שיקולים מערכתיים אחרים (ע"ר 54767-03-26 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (26.3.2026); ער"א 5658/24 פנסו נ' תורג'מן (19.7.2024‏)), ובשים לב לכך שבמקרה דנן לא התקיימו העילות לעיון חוזר, הרי שגם אין בטענת המערער כי דחיית בקשותיו מהווה פגיעה בזכות הגישה שלו לערכאות כדי לסייע לו. הערעור נדחה. ניתן היום, כ' תמוז תשפ"ו (05 יולי 2026). דוד מינץ שופט