פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"ר 80007-02-26
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
המערער:
אהרן דורון פנחס
נגד
המשיבים:
1. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי – מחוז ירושלים
2. מנחם מושקוביץ, הנאמן
3. שירה מירב פנחס
4. המוסד לביטוח לאומי
ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין ברע"א 19680-07-25 מיום 25.1.2026
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשם ר' גולדשטיין ברע"א 19680-07-25 מיום 25.1.2026 בה נדחתה בקשת המערער לעיון מחדש בהחלטה מיום 3.11.2025, בה התקבלה בקשתו לפטרו מתשלום אגרה אך נדחתה בקשתו למתן פטור מלא מהפקדת ערובה וחלף זאת הופחת סכום הערובה לכדי 3,000 ש"ח, זאת בהתאם לפרט 10 לתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
בערעור נטען כי המערער אזרח מבוגר, לא מיוצג, שאינו עובד בשל הליכי חדלות הפירעון בהם הוא מצוי, ולכן מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את סכום הערובה. בערעורו מגולל המערער שלל שגגות שנפלו לשיטתו בהחלטות הרשם. בכלל זה כי לאחר שקבע הרשם כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים, הרשם לא התייחס לסיכויי ההליך הגבוהים. כמו כן, הפחתת הערובה הסטטוטורית לחייבים המצויים בהליכי חדלות פירעון אינה שוללת את זכותם לבקש פטור מלא מהפקדת הערובה. הרשם גם לא נתן את דעתו לכך שההליך העיקרי עצמו קשור במצבו הכלכלי של המערער ויש באי מתן הפטור יצירת מעגל שוטה. גם קביעתו של הרשם כי בקשת המערער לקונית שגויה והדרישה לפירוט מאמציו להסתייע בקרוביו אינה מידתית וממילא הוא מנוע מלבקש הלוואות בעת שהוא מצוי בהליכי חדלות פירעון. יתרה מזאת, רק משיב 2, הנאמן שמונה על נכסיו, הגיב לבקשתו לפטור מהפקדת ערובה וממילא אם הנאמן יזכה בהליך הוא יוכל להגיש תביעת חוב לקופת הנשייה. הרשם גם שגה שדחה את בקשת המערער לעיון מחדש שבה הושלמה התשתית העובדתית הנדרשת לביסוס טענותיו וכן התקיים שינוי נסיבות, שכן המערער הצליח לגייס סכום של 1,000 ש"ח וביקש הפחתת סכום הערובה לסכום זה. לבסוף, נטען כי החלטות הרשם פוגעות בזכותו של המערער לגישה לערכאות.
דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בענייני ערובה ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו לאחרונה: ע"ר 61086-01-26 פרי נ' מועדים (4.3.2026); ע"ר 61715-10-25 חגיגי נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב 2. יניב אינסל (7.11.2025)) ומקרה זה אינו נמנה עם החריגים המצדיקים התערבות. כפי שציין הרשם בהחלטתו, על המבקש פטור מהפקדת ערובה לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת היעדר יכולת כלכלית; והשני, סיכויי ההליך העיקרי גבוהים. בנוסף, על המבקש להראות שניסה להסתייע בסביבתו הקרובה כדי לגייס את סכום הערובה (ע"ר 27638-10-25 בוגנים נ' הרפז (13.11.2025); ע"ר 37886-03-25 פלונית נ' השופטת יעל וילנר (2.4.2025); ער"א 6549/23 פלוני נ' פלונית (10.9.2023)).
בכל הנוגע לתנאי הראשון, אכן, כפי שטוען המערער, חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון רשאי לבקש פטור מלא מהפקדת ערובה. ואולם, העובדה כי המערער נמצא בהליכי חדלות פירעון אינה פוטרת אותו מהחובה להוכיח את מצבו הכלכלי (ע"ר 55074-10-25 הרוש נ' וכטל (11.11.2025) (להלן: עניין הרוש); בש"א 4801/19 אבו ריא נ' חסן, פסקה 5 (17.7.2019); ער"א 154/23 לוי נ' וולך (15.1.2023)). בענייננו, קבע הרשם כי המערער לא הניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת חוסר יכולת כלכלית שבכוחה להצדיק הפחתה בסכום הערובה מעבר להפחתה הסטטוטורית הניתנת לחייבים המצויים בהליכי חדלות פירעון ולא מצאתי להתערב בקביעה זו. אמנם המערער צירף לבקשתו מסמכים המלמדים כי הוא אינו עובד ומצוי בחובות, ואולם מסמכים אלה לא משקפים באופן מספק את מצבו הכלכלי. משאלו הם פני הדברים, לא היה הכרח להידרש לסיכויי הערעור וכן ליתר טענות המערער, שכן כאמור, מדובר בשני תנאים מצטברים. מעבר לנדרש אציין כי מבלי לקבוע מסמרות, הרי שמדובר בבקשת רשות ערעור בתיק חדלות פירעון ב"גלגול שלישי", דבר המעמיד כשלעצמו מחסום לא פשוט לפני המערער לזכות בבקשתו.
גם בדחיית הבקשה לעיון מחדש לא נפל פגם. כאמור בהחלטת הרשם, אין בכך שהמערער הצליח לגייס סכום של 1,000 ש"ח להפקדת הערובה משום שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש. גם בטענותיו בכל הנוגע ל"השלמת התשתית העובדתית" לא מצאתי ממש. מעיון בבקשה עולה כי המערער לא צירף מסמכים כלשהם לתמיכה בטענותיו, ומכל מקום בקשה לעיון חוזר אינה "מקצה שיפורים" (ע"ר 85396-01-26 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (2.3.2026); ער"א 4988/23 מלכא נ' אוסדיטשר (31.8.2023)).
אשר לטענה כי החלטת הרשם פוגעת בזכות הגישה של המערער לערכאות, זכות זו אינה מוחלטת והכללים שנקבעו בדין לעניין מתן פטור מהפקדת ערובה משקפים את האיזון הראוי בין הזכות האמורה לבין שיקולים מערכתיים שונים, בהם מניעת הליכי סרק (עניין הרוש; ע"ר 75552-01-26 פלונית נ' פלוני (1.2.2026)). החלטת הרשם במקרה זה מאזנת בין מכלול השיקולים הרלוונטיים ואין מקום להתערב בה.
הערעור נדחה.
ניתן היום, ט"ו אדר תשפ"ו (04 מרץ 2026).
דוד מינץ
שופט