פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"ר 27638-10-25
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
המערער:
שמשון בוגנים
נגד
המשיב:
עו"ד אברהם זאדה הרפז
ערעור על פסק דינה של הרשמת מ' יהב מיום 13.6.2025 ברע"א 11271-03-25
בשם המערער:
בעצמו
פסק-דין
ערעור על פסק דינה של הרשמת מ' יהב מיום 13.6.2025 ברע"א 11271-03-25, שבו הורתה על מחיקת ההליך בשל אי הפקדת ערובה ודחתה בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטה קודמת שנתנה ביום 25.4.2025 במסגרתה פטרה את המערער מתשלום אגרה והפחיתה את סכום הערובה כך שיעמוד על סך של 2,500 ש"ח בלבד. זאת, במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שבו נדחה ערעור על פסק דינה של רשמת בית המשפט המחוזי שמחקה את תביעת המערער מחמת אי תשלום אגרה, לאחר שבקשתו לפטור מאגרה נדחתה וערעור על החלטה זו נדחה גם הוא.
המערער טוען כי הוא מצוי בחוסר יכולת כלכלית מובהק שהוכח על ידי הראיות הדרושות וכי סיכויי הערעור טובים. בין היתר נטען כי פסק הדין של הרשמת לוקה בחוסר סבירות ומידתיות; כי הוא מהווה פגיעה בזכות הגישה לערכאות ושימוש לרעה בסמכות שיפוטית; וכי הוא אינו עקבי ביחס להחלטות שיפוטיות אחרות בעניינו.
דין הערעור להידחות. ראשית, משעה שהמערער לא הפקיד את הערובה שנקבעה בהחלטת הרשמת, מחיקת ההליך נעשתה על פי דין (ראו: תקנה 135(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ער"א 6094/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (19.9.2022)).
שנית, לא מצאתי לנכון להתערב בקביעת הרשמת בדבר גובה הערובה, אשר בעניינה נתון לה שיקול דעת רחב, וערכאת הערעור לא תיטה להתערב בו בנקל (ע"ר 55074-10-25 הרוש נ' וכטל (11.11.2025); ע"ר 22163-05-25 פלונית נ' פלונית (20.5.2025)). על המבקש פטור מהפקדת ערובה לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחת היעדר יכולת כלכלית וסיכויים טובים להצלחת ההליך (ראו מיני רבים: ע"ר 6099/24 קירשנבאום נ' אביב ניהול ואחזקת מבנים (א.נ.ו.מ) בע"מ, פסקה 5 (30.9.2024); ע"ר 22346-08-24 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (8.10.2024); בש"א 3405/20 המרכז לאקונומיה בישראל (חל"צ) נ' עיריית רחובות (27.5.2020)). עם זאת לא די בהוכחת היעדר יכולת כלכלית, ועל המבקש פטור גם להראות כי הוא ניסה להסתייע בסביבתו הקרובה כדי לגייס את סכום הערובה (ער"א 2060/24 אוריון נ' דולגפינגר (5.5.2024); בש"א 3003/19 קנפלר נ' ברגמן, פסקה 6 (8.5.2019); בש"א 5277/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 2 (4.7.2017)). בענייננו, וכפי שציינה הרשמת בהחלטתה מיום 25.4.2025, אף שבקשת המערער מעלה אינדיקציות לקשיים כלכליים, היא אינה מגלה תשתית עובדתית מלאה המבססת היעדר יכולת כלכלית להפקיד ערובה כנדרש. כמו כן, הבקשה לא כללה פירוט מלא ומספק בנוגע לניסיונותיו של המערער להסתייע בסביבתו הקרובה. המערער אמנם טוען כי מהבקשה שהגיש הושמטו מסמכים שהיו עשויים לתמוך בטענותיו בעניין מצבו הכלכלי וניסיונותיו להסתייעות, ואולם טענה זו נטענה בעלמא. על רקע האמור, בשים לב לכך שרף ההוכחה הנדרש בבקשה לפטור מהפקדת ערובה הוא גבוה מזה הדרוש לפטור מתשלום אגרה (ער"א 6661/21 קרליץ נ' מיריס תקשורת בע"מ, פסקה 7 (17.10.2021); ער"א 4970/21 הקרי נ' עיריית תל אביב, פסקה 5 (22.7.2021)), לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת הרשמת.
גם ביתר הטענות של המערער לא מצאתי ממש. אין בטענת המערער בדבר קבלת פטור בהליכים קודמים כשלעצמה כדי לחייב היעתרות לבקשתו גם במקרה זה (השוו: ע"ר 25510-08-25 בר חן נ' פלונית (14.8.2025); ע"ר 53479-03-25 סלע נ' שירות בתי הסוהר (30.3.2025)). כמו כן, אין בסיס אף לטענתו לפגיעה בזכותו לגישה לערכאות, שכן זכות זו אינה זכות מוחלטת והכללים הקבועים בדין לעניין מתן פטור מהפקדת ערובה מבטאים את האיזון בינה לבין אינטרסים נוספים, ובכלל זה הבטחת הוצאות של בעלי הדין שכנגד (ער"א 5206/24 ברץ נ' עיריית ירושלים, פסקה 4 (9.7.2024); ע"ר 37886-03-25 פלונית נ' וילנר (2.4.2025)).
בשולי הדברים יצוין כי המערער מאשים את רשמת בית המשפט האשמות חסרות בסיס ונוקט כלפיה וכלפי גורמים נוספים בלשון משתלחת. גם בכך די כדי להביא לדחיית הערעור (ערג"ץ 4616/23 אברהם נ' נשיא המדינה (19.6.2023); ער"א 8745/21 ורטנסקי נ' ששון (27.2.2022)).
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ו (13 נובמבר 2025).
דוד מינץ
שופט