כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.
ערעור על פסק דין מנהלי בעניין זכאות למעמד עולה, אשר נמחק לאחר שהמדינה העניקה את המעמד המבוקש במהלך ההליך.
הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.
ערעור על פסק דין מנהלי בעניין זכאות למעמד עולה, אשר נמחק לאחר שהמדינה העניקה את המעמד המבוקש במהלך ההליך.
העותר מבקש מבית המשפט להורות לשר הפנים להעניק לו מעמד עולה מכוח חוק השבות או תושבות קבע, לאחר שנדחה בשל עברו הפלילי.
ערעור על החלטת רשות האוכלוסין לדחות בקשת בן זוג של יהודיה לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות, בשל טענות לאי-כנות הקשר הזוגי עקב מגורים בנפרד.
ערעור על דחיית בקשה למעמד עולה מכוח טענה ל'אימוץ בפועל' על ידי זכאי שבות ללא מסמכים פורמליים.
דיון נוסף בשאלה האם אלמנה של בנו או נכדו של יהודי זכאית למעמד עולה מכוח סעיף 4א(א) לחוק השבות.
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין בקשת המערערת לקבלת מעמד עולה בישראל.
העותר ביקש מבית המשפט העליון להתערב בהימנעות רשות האוכלוסין ממתן החלטה בבקשתו לקבלת אשרת עולה.
העותר ביקש לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות ועתירתו נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי (ערעור).
העותרים ביקשו להורות למשיבים לתת תשובה עניינית לבקשתם לקבלת מעמד עולה בישראל מכוח חוק השבות.
ערעור על דחיית בקשת המערערת לקבלת אשרת עולה מכוח חוק השבות בשל אי-הוכחת זכאות.
ערעור על מחיקת עתירה מנהלית שעסקה בסירוב למתן אשרת עולה, לאחר שהרשות הסכימה לבחון את הבקשה מחדש.
ערעור על דחיית בקשה למעמד עולה מכוח חוק השבות בשל טענה למסמכים מזויפים.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לצו ביניים נגד הרחקת המבקשים מישראל לאחר שנדחתה בקשתם למעמד עולה בשל עבר פלילי.
האם אלמנתו של זכאי שבות (בן או נכד ליהודי) זכאית למעמד עולה מכוח חוק השבות.
העותרת ביקשה להכיר בזכאותה לעלות לישראל מכוח חוק השבות, לאחר שבקשתה נדחתה בשל טענות בדבר המרת דת.
עתירה למתן תעודת עולה לעותרים.
העותר מבקש לקבל מעמד של עולה לישראל מכוח חוק השבות וטוען כי המשיבה לא קיימה את פסק הדין הקודם בעניינו.
העותרים ביקשו להסדיר את מעמדה של העותרת 1 כעולה לפי חוק השבות.
העותרים ביקשו להכיר בהם כזכאי שבות ולקבל אזרחות ישראלית, בעוד המשיבים דרשו המצאת מסמכים פליליים מאומתים ממדינת המוצא.
עתירה לקבלת מעמד מכוח חוק השבות שנדחתה בשל אי-הוכחת כוונת השתקעות בישראל.
עתירה למתן סעדים בנוגע ליישום חוק השבות וחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.
העותר ביקש להכיר בו כזכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות כנכד ליהודייה.
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק להם מעמד של עולים מכוח חוק השבות בהתבסס על יהדותו של אביהם.
העותרת ביקשה לקבל אשרת עולה מכוח חוק השבות, אך המשיבים דחו את בקשתה בשל העדר הוכחות מספקות ליהדותה.
העותר ביקש לקבל תעודת עולה מכוח חוק השבות.
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, וטענו כי הרשעותיו הפליליות של העותר בבלארוס אינן מצדיקות את דחיית בקשתם.
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות כאלמנתו של אזרח ישראלי שנפטר.
עתירה למתן צו על תנאי להענקת מעמד עולה או אזרחות לעותרת בהתאם לחוק השבות.
עתירה למתן מעמד עולה מכוח חוק השבות.
העותרות ביקשו להכיר בזכותן לעלות לישראל מכוח חוק השבות, אך המשיבים דחו את הבקשה בשל חוסר מהימנות במסמכים שהוצגו.
העותרים ביקשו להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להעניק להם אזרחות ישראלית לפי חוק השבות בטענה לשיהוי וחוסר הנמקה מצד הרשות.
העותרים ביקשו להכיר בעותר 2 כעולה מכוח חוק השבות כבן זוגו של העותר 1, בטענה שהעותר 1 הוא ישראלי "פורמלי" בלבד שחי את רוב חייו בחו"ל.
העותרים ביקשו לקבל אשרת עליה ואזרחות ישראלית, אך סורבו בשל היות העותר 1 יהודי משיחי.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים ונתיב שלא להכיר בזכאות העותר לעלות לישראל מכוח חוק השבות.
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, בטענה כי הוא זכאי לכך כבן לקהילת ביתא ישראל.
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שהמשיב העלה ספקות בנוגע לזהותה הדתית.
העותר ביקש להורות למשיבים להעניק לו אשרת עולה ואזרחות ישראלית לאחר שלטענתו בקשתו נדחתה.
עתירה נגד רשות האוכלוסין וההגירה בנוגע לבקשה לפי חוק השבות.
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל לפי חוק השבות, אך בקשתו נדחתה בשל עברו הפלילי.
העותר ביקש להתערב בהחלטת רשות האוכלוסין שלא להעניק לו מעמד של עולה לפי חוק השבות.
עתירה נגד החלטת שר הפנים בעניינו של העותר בנוגע לבקשה לפי חוק השבות.
העותרים ביקשו להורות למשיבים להכיר בהם כזכאי שבות ולהעניק להם אזרחות ישראלית.
עתירה להכרה לפי חוק השבות אשר נדחתה בהסכמה לאחר שהובהר כי על העותרים להמציא מסמכים נוספים.
עתירה למתן מעמד של עולה לפי חוק השבות.
העותרת ביקשה לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות כחלק מקהילת הסובוטניקים, לאחר שנדחתה על ידי משרד הפנים.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים בנוגע לזכאות העותרים לעלות לישראל מכוח חוק השבות.
העותר מבקש לקבל תעודת זהות ישראלית ותעודת מעבר מכוח חוק השבות.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל מכוח חוק השבות כנכדים של יהודייה, אך בקשתם נדחתה בשל אי-מהימנות המסמכים שהוצגו.
העותרים ביקשו להכיר בהם כזכאי שבות לפי חוק השבות, התש"י-1950, לאחר שנדחו בעבר בשל העדר הוכחות וחשד לזיוף מסמכים.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל מכוח חוק השבות כצאצאים של יהודים, אך רשות האוכלוסין דחתה את בקשתם בשל אי-הוכחת זכאות.
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, לאחר שבקשתם סורבה בשל הגשת מסמכים מזויפים.
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בעניין הכרה ביהדותו של העותר.
העותר ביקש מבית המשפט להורות למשרד הפנים להעניק לו ולמשפחתו אזרחות מכוח חוק השבות.
העותרים ביקשו לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות לאחר שעברו הליך גיור ברוסיה.
העותרים ביקשו להורות למשיבים להכיר בגיורו של עותר 1 ולתת לו מעמד עולה, לאחר שהמשיבים השתהו בטיפול בבקשתו.
העותרים ביקשו להעניק לעותר 1 אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות כילד מאומץ של יהודי.
העותרות ביקשו לקבל מעמד של עולה מכוח גיור, אך עתרו ללא מיצוי הליכים מול רשות האוכלוסין.
העותרת ביקשה לקבל אזרחות מכוח חוק השבות על בסיס תעודת גיור, בעוד המשיב ביקש הבהרות מבית הדין המגייר עקב ספקות שעלו לגבי תוקפה.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להכיר באותנטיות של תעודות לידה לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות.
עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים לקבל החלטה בבקשת העותרת לעלות לישראל מכוח חוק השבות.
עתירה למתן אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות לאיש עסקים בעל אזרחות רוסית.
עתירה למתן אשרת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים בנוגע לזכאות העותרים לפי חוק השבות.
העותרת ביקשה לקבל תעודת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, בטענה שהיא נכדה לסב יהודי.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל לפי חוק השבות על בסיס גיור, אך עתירתם נדחתה.
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותר 1 מעמד של עולה מכוח חוק השבות, לאחר שרישיונו לא הוארך בשל עברו הפלילי.
העותרים ביקשו לקבל מעמד עולה מכוח שבות, וטענו כי המשיבים לא קיבלו החלטה בעניינם חרף פניות חוזרות.
העותרת ביקשה להורות למשיבים לספק הנמקה בכתב לסירוב בקשתה למעמד עולה ולהעביר לעיונה את חומרי החקירה בעניינה.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל מכוח חוק השבות בהתבסס על טענה ליהדות סבתו של העותר.
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אך בקשתם נדחתה בשל היות העותר בן דת אחרת.
עתירה לקבלת מידע ומסמכים הקשורים להחלטות המשיבים בעניינם של העותרים.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל מכוח חוק השבות, אך עתירתם נדחתה בשל חוסר בתשתית ראייתית.
העותרים ביקשו לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות, לאחר שהמשיבה דחתה את בקשתם בשל ספקות לגבי יהדותו של אבי העותר וכנות הקשרים המשפחתיים.
עתירה למתן אזרחות מכוח חוק השבות לעותרים כצאצאים של יהודי.
העותרות ביקשו להכיר בהן כזכאיות שבות כנכדות של יהודי, בטענה שסבן היה יהודי ולא התנצר.
העותרות ביקשו הכרה במעמדן לפי חוק השבות על בסיס תעודת לידה שנויה במחלוקת.
עתירה לקבלת תעודת עולה והארכת אשרות תייר על בסיס טענת אבהות של אזרח ישראלי, בעוד שהליך האבהות תלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה.
העותרים ביקשו לקבל מעמד של עולים ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות על יסוד טענה כי בן הזוג הוא נכד של יהודי.
העותרת ביקשה הכרה במעמדה מכוח חוק השבות לאחר שהוטבלה לנצרות בילדותה, וביקשה לשדרג את אשרת השהייה שלה.
עתירה למתן צו על תנאי בעניין זכותו של העותר למעמד בישראל לפי חוק השבות.
עתירה למתן אשרות עולה מכוח חוק השבות.
העותרת ביקשה להכיר בה כיהודייה לצורך חוק השבות, למרות הצהרתה כי היא מאמינה בישו.
העותר ביקש להכיר בו כיהודי לצורך קבלת אשרת עולה חדש לפי חוק השבות.
העותרת ביקשה לקבל אשרת עולה לפי חוק השבות, אך העתירה נמחקה בשל העדר תשתית עובדתית מספקת.
העותר ביקש לקבל מעמד מכוח חוק השבות בעקבות גיור בקהילה אורתודוכסית שלא במסגרת הגיור הממלכתי.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל מכוח חוק השבות, אך בית המשפט קבע כי לא הרימו את הנטל הראייתי הנדרש.
העותרת עתרה לקבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות כיהודייה, אך עתירתה נדחתה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים ואי-גילוי הליך קודם שבו הצהירה כי היא נוצרייה.
העותרים ביקשו להורות לשר הפנים להעניק לעותר מעמד עולה לפי חוק השבות לאחר שבקשתו המקורית נדחתה ללא הנמקה מספקת.
העותר ביקש הכרה בזכאותו לעלות לישראל מכוח חוק השבות לאחר שעבר תהליך של שיבה ליהדות.
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות לאחר שהתגיירה בקהילה קונסרבטיבית בחו"ל, בעוד המשיבים סירבו בטענה לחשש פלילי הנובע מהחזקתה בקטינה.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לשבות מכוח בעלה המנוח של העותרת 1.
העותרת ביקשה לקבל מעמד לפי חוק השבות לאחר שהמירה דתה לנצרות, ונדרשה להוכיח שיבה ליהדות.
העותרת ביקשה להכיר בה כזכאית שבות ולקבל אזרחות ישראלית, למרות היותה תושבת איו"ש וטענות המשיבים כי היא בת דת אחרת.
עתירה למתן אזרחות ישראלית ותעודת עולה מכוח חוק השבות.
העותרים מבקשים להכיר בהם כזכאי שבות לאחר שמשרד הפנים חזר בו מהכרה קודמת ביהדותה של סבתם רבתא.
העותר ביקש להכיר בו כנכד של יהודי לצורך קבלת אזרחות ישראלית לפי חוק השבות.
העותר ביקש לקבל תעודת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, למרות היותו פעיל בארגונים משיחיים נוצריים.
העותר ביקש לקבל תעודת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, לאחר שנדחה בשל הטבלה לנצרות בילדותו.
העותרת ביקשה להסדיר את מעמדה בישראל כעולה מכוח חוק השבות, בהיותה נכדה ליהודים.
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות על בסיס גיור שביצע בחו"ל, אך משרד הפנים סירב לבקשתו בשל חוסר בראיות מהימנות והיסטוריה של שהייה בלתי חוקית.
העותרת ביקשה לקבל מעמד עולה בישראל מכוח חוק השבות כבת ליהודי ונכדה ליהודייה, אך בקשתה נדחתה בשל אי-הוכחת הקשר המשפחתי והיהדות.
העותרים ביקשו הכרה ביהדותה של העותרת לצורך חוק השבות לאחר שסורבה על ידי משרד הפנים.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל לפי חוק השבות, אך עתירתם נדחתה בשל העדר מסמכים מקוריים מהימנים.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותו של העותר 2 לעלות לישראל מכוח חוק השבות כנכד ליהודיה, לאחר שנדחתה בקשתו על ידי משרד הפנים.
העותרת ביקשה להורות למשיב להעניק לה אשרת עולה מכוח חוק השבות, בטענה שהיא יהודיה.
עתירה נגד משרד הפנים בנוגע למימוש זכות על פי חוק השבות, תש"י-1950.
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק אשרת עולה לעותרת 2 מכוח חוק השבות, בהתבסס על הנחיות "גר גורר" משנת 1972, לאחר שהעותר התגייר שנים לאחר עלייתו ארצה.
עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשרד הפנים להכיר בעותרת כיהודיה לצורך עלייה לישראל על פי חוק השבות.
העותרים ביקשו לקבל מעמד של עולים מכוח חוק השבות, בטענה כי האב יהודי והאם וילדיהם זכאים מכוחו.
העותרת ביקשה לקבל מעמד מכוח חוק השבות וטענה כי סירוב המדינה לקבל את מסמכיה אינו מוצדק.
העותר ביקש לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות לאחר שנדחה בעבר בשל טענות לאי-מהימנות מסמכים ואי-כנות גיור.
העותר ביקש לבטל את החלטת שר הפנים לדחות את בקשתו לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות בשל עבר פלילי וסיכון לשלום הציבור.
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בטענה כי העותר אומץ על ידי אזרח ישראלי יהודי.
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות כבנה של אמו שהתגיירה לאחר עלייתה ארצה.
העותר ביקש להורות למשיב להכיר בו כיהודי לצורך קבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות.
העותרים ביקשו להעניק לעותר 2 מעמד של עולה מכוח חוק השבות, חרף עברו הפלילי החמור באוקראינה.
האם בני משפחה של יהודי שוויתר על אזרחותו הישראלית ושב לעלות ארצה כ'עולה בשנית' זכאים למעמד מכוח חוק השבות.
העותרים ביקשו להורות למשיב להעניק לעותר מעמד בישראל מכוח חוק השבות, חרף עברו הפלילי בגין ניסיון לרצח.
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בטענה כי הוא יהודי שהתגייר.
העותר ביקש להכיר בו כיהודי ולהעניק לו מעמד עולה מכוח חוק השבות, בהתבסס על השתייכותו לשבט האיבו בניגריה.
העותרים ביקשו להכיר בהם כזכאי שבות, לאחר שמשרד הפנים סירב להכיר בכך בשל הצהרת העותר 2 על דתו.
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, בטענה כי הם יהודים, לאחר שנדחו בעבר בשל מסמכים שנמצאו כלא אותנטיים.
העותר ביקש להכיר בו כיהודי הזכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות, לאחר שנדחתה בקשתו על ידי משרד הפנים.
העותר ביקש לקבל אשרת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, חרף עברו הפלילי.
עתירה למתן אשרת עולה לישראל עבור העותרות וילדיהן.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להכיר בעותר כיהודי לעניין חוק השבות.
העותרת ביקשה להכיר בה כזכאית שבות, למרות הצהרתה הקודמת כי התנצרה.
עתירה נגד החלטת שר הפנים בעניין תחולת חוק השבות על העותרים.
העותר ביקש להכיר בו כזכאי לפי חוק השבות לאחר שהמציא פסק דין המאשר את אבהותו של יהודי, בטענה כי משרד הפנים גורר רגליים במתן החלטה.
העותרות ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שעתירה קודמת בעניינן נדחתה.
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בטענה שהיא בת לאב יהודי, אך לא הציגה מסמכים המבססים טענה זו.
העותר ביקש להכיר בזכאותו לעלייה לישראל מכוח חוק השבות כנכד ליהודי, אך נדחה בשל אי-הוכחת יהדות הסב.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים בעניין בקשת אשרת עולה עבור העותרת 2.
העותרים ביקשו לחייב את שר הפנים לנמק את סירובו להעניק להם אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך בקשתם נדחתה בשל הצהרת העותר על היותו נוצרי.
העותרת ביקשה להכיר בה כזכאית לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בהיותה נכדתו של יהודי.
העותרות ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך בקשתן נדחתה בשל הצהרת העותרת 1 על היותה נוצרית.
העותרות ביקשו להכיר בהן כזכאיות שבות על בסיס רישום יהדותם של קרובי משפחתן בישראל.
עתירה נגד סירוב משרד הפנים להעניק לעותר מעמד בישראל מכוח חוק השבות.
העותרת ביקשה להסדיר את מעמדה בישראל מכוח חוק השבות, חרף הצהרתה בעבר כי הוטבלה לנצרות.
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות על בסיס אימוץ, אך המשיב סירב בשל ספקות בדבר כנות האימוץ והתא המשפחתי.
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות בטענה שהם צאצאי אנוסים.
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שבקשתם סורבה בשל הצהרת העותר כי הוא נוצרי.
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות לאחר ששהו בישראל שלא כדין והציגו מסמכים שנטען כי הם מזויפים.
העותר ביקש להסדיר את מעמדו בישראל בטענה לזכאות לשבות, תוך קבלת אשרה ומסמכי נסיעה.
העותרים מבקשים לקבל אשרת עליה לישראל מכוח חוק השבות, לאחר שבקשות קודמות של העותר נדחו בשל המרת דתו לנצרות.
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך בקשתה נדחתה בשל הצגת מסמכים מזויפים ושהייה בלתי חוקית.
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית לפי חוק השבות, אך המשיבים סירבו בטענה שהמירה את דתה לנצרות.
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק לעותרות 2 ו-3 מעמד מכוח חוק השבות על בסיס מסמכים חדשים שלטענתם מעידים על אימוץ.
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך עתירתם נדחתה בשל אי-הוכחת יהדותם.
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות כנכדה ליהודיה, אך בקשתה נדחתה בשל חשד לזיוף מסמכים.
העותרים ביקשו הכרה במעמדם כעולים מכוח חוק השבות, אך בקשתם נדחתה בשל חוסר אמינות במסמכים שהוגשו.
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותר מעמד בישראל מכוח חוק השבות, חרף עברו הפלילי.
העותרות ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותרת 2 אשרת עולה, למרות הצהרתה כי היא בת הדת הנוצרית.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם למעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שמשרד הפנים ביטל את אזרחותם בשל חשד להצגת מסמכים מזויפים.
העותרים ביקשו להכיר בעותר כזכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, חרף הצהרותיו הקודמות בקונסוליה על השתייכות לדת הנוצרית.
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל כאלמנתו של יהודי, לאחר שנישאה לו בשנית לאחר שכבר עלה ארצה ומיצה את זכות השבות שלו.
האם אלמנתו של יהודי שנישאה מחדש זכאית למעמד בישראל מכוח סעיף 4א לחוק השבות.
עתירה למתן צו עשה כנגד משרד הפנים לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות.
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בטענה כי העותרת היא בת לאב יהודי, אך לא הציגו ראיות מספיקות להוכחת זכאותם.
העותרים ביקשו להכיר במעמדה של העותרת 1 כעולה מכוח חוק השבות בהתבסס על אימוץ על ידי אביה החורג, אזרח ישראלי.
העותר ביקש לקבל מעמד של עולה חדש מכוח חוק השבות בהתבסס על טענה לאבהות של אזרח ישראלי.
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שהצהירו בעבר על דתם כנוצרים.
העותר ביקש לקבל מעמד של עולה מכוח חוק השבות, לאחר שסורב בעבר ושהה בישראל שלא כדין.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים לשנות את רישום הלאום של העותרת מיהודיה לחסרת דת ולגרש את בני משפחתה.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותו של העותר 3 למעמד בישראל מכוח חוק השבות, בטענה כי אמו היא בת לאם יהודיה.
העותרים ביקשו למנוע את גירושם מישראל ולהכיר בזכאותם לאזרחות מכוח חוק השבות.
עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב לאשר את עלייתם של העותרים לישראל מכוח חוק השבות.
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות כנכד ליהודי, לאחר שטענתו המקורית כי הוא בן לאם יהודיה נזנחה.
העותרים ביקשו להורות למדינה להעניק לעותר מעמד של עולה חדש ואזרחות ישראלית לפי חוק השבות.
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק לעותר 2 מעמד בישראל מכוח חוק השבות.
העותרת מבקשת לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בהתבסס על טענה למוצא יהודי, לאחר שעתירה קודמת בנושא נדחתה.
העותרת ביקשה הכרה בזכאותה לעלות לישראל לפי חוק השבות.
העותרות ביקשו להכיר בזכותן לשבות בישראל כנכדות של יהודי, טענה שנדחתה בשל היעדר ראיות מהימנות.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לאשרת עלייה מכוח אימוץ נטען של העותרת 2 על ידי אישה יהודייה.
העותרת ביקשה להכיר בזכותה לעלות לישראל מכוח חוק השבות, לאחר שבקשותיה נדחו על ידי משרד הפנים בשל חוסר בראיות מספקות ליהדותה.
העותר ביקש להכיר בזכאותו למעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך נדחה בשל אי-הוכחת יהדותו באמצעות מסמכים מהימנים.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להכיר בזכאות העותרים לעלות לישראל מכוח חוק השבות.
העותר מבקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות על בסיס מסמך משפטי אוקראיני שמצא לאחר מחיקת עתירה קודמת.
עתירה להכרה בזכאות לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות עבור בני זוג המתגוררים ברוסיה.
העותרים ביקשו להכיר במעמדו של העותר מכוח חוק השבות בהתבסס על אימוץ, לאחר שמשרד הפנים סירב להכיר בכנות האימוץ.
העותרים ביקשו להכיר במעמדו של העותר כזכאי לפי חוק השבות, למרות הצהרתו על היותו נוצרי.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להעניק לעותרים מעמד בישראל מכוח חוק השבות.
העותרים ביקשו לקבל אשרת עולה לפי חוק השבות, אך במהלך ההליך זנחו בקשה זו לטובת בקשה לתושבות קבע.
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אך בקשתו נדחתה בשל אי-התאמות במסמכים שהציג.
העותרת ביקשה להכיר בזכאותה לעלות לישראל מכוח חוק השבות, חרף הטענה כי המירה את דתה לנצרות.
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות ולמנוע את הרחקתם מהארץ.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים לסרב להעניק מעמד של עולה לעותרת בשל הצהרתה על היותה בת דת אחרת (נוצרייה).
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות בטענה שהיא יהודיה, אך המשיב דחה את בקשתה בשל חוסר הוכחות מהימנות.
העותרת ביקשה הכרה כזכאית שבות מכוח אימוץ על ידי בן זוגה של אמה, טענה שנדחתה על ידי משרד הפנים בשל ספקות בכנות האימוץ.
העותרת ביקשה להכיר בזכאותה לעלייה לפי חוק השבות, אך בקשתה נדחתה בשל חוסר במסמכים תומכים וסתירות ברישומים.
העותרת ביקשה הכרה במעמדה כיהודיה לצורך חוק השבות, לאחר שמשרד הפנים סירב בשל טענה כי התנצרה.
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות בהיותו בן מאומץ של יהודי.
העותרים ביקשו לבטל את החלטת שר הפנים שלא להעניק לעותרת מעמד של עולה לפי חוק השבות בשל עברה הפלילי.
העותרות ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות בהתבסס על טענה ליהדותו של בעלה המנוח של העותרת 1.
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק להם אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות ולתת צווי ביניים למניעת גירוש ואישור כניסה לישראל.
העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים לדון בבקשתה לקבלת מעמד מכוח חוק השבות ולמנוע את גירושה מהארץ.
עתירה נגד החלטת שר הפנים לסרב להעניק לעותר אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בשל עברו הפלילי.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים בעניין זכאות העותר לשבות לפי חוק השבות.
העותר ביקש לבטל צו הרחקה נגדו ולמנוע את גירושו מהארץ, בטענה כי הוא זכאי למעמד עולה לפי חוק השבות.
העותר ביקש לקבל מעמד מכוח חוק השבות כבן של יהודי, אך טענותיו נדחו בשל חוסר מהימנות במסמכים שהציג.
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלות לישראל מכוח חוק השבות, לאחר שהציגו מסמכים שנטען כי הם מזויפים.
העותרות ביקשו לקבל מעמד של עולה מכוח חוק השבות, אך עתירתן נדחתה בשל אי-גילוי עובדות מהותיות ואי-ניקיון כפיים.
העותר ביקש לקבל מעמד של עולה על פי חוק השבות, התש"י-1950.
העותרת ביקשה הכרה כיהודיה מכוח חוק השבות, אך המדינה טענה כי המסמכים שהציגה מזויפים.
העותרת מבקשת לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, בעוד המשיבים טוענים כי מסמכיה מזויפים וכי שהתה בישראל שלא כדין תוך שיהוי כבד והסתרת עובדות.
עתירה לקבלת מעמד מכוח חוק השבות שנדחתה בשל עזיבת העותר את הארץ.
עתירה להכרה בגיורו של העותר לצורך עלייה לישראל לפי חוק השבות.
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אך עתירתו נדחתה בשל הגשת מסמכים מזויפים.
העותרת ביקשה להכיר בה כיהודיה לצורך קבלת מעמד בישראל, ולחלופין לקבל אשרת ישיבה מטעמים הומניטריים.
העותרת ביקשה לקבל מעמד של עולה מכוח חוק השבות לאחר שאמה נישאה ליהודי והיא אומצה על ידו.
העותרת ביקשה לקבל מעמד של עולה מכוח סעיף 4א לחוק השבות בהיותה רשומה כבתו של יהודי, למרות שאינה בתו הביולוגית ולא עברה הליך אימוץ.
העותר ביקש להסדיר את מעמדו בישראל מכוח חוק השבות כבן לאם יהודייה.
העותרות ביקשו לקבל אשרת עולה עבור העותרת 2, אמה של העותרת 1, מכוח חוק השבות.
העותרים ביקשו לקבל מעמד של עולים חדשים מכוח גיור רפורמי בחו"ל, ולאחר שהמשיב נעתר לבקשתם לפנים משורת הדין, נותרה מחלוקת בשאלת פסיקת הוצאות המשפט.
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, חרף קבלת מעמד מכוח נישואין לאזרח ישראלי.
העותרות ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בטענה כי העותרת 1 היא נינה של יהודי.
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיו לזכאית שבות, לאחר שרשות האוכלוסין סירבה להכיר במעמדו בשל היעדר חיי זוגיות כנים.
העותר ביקש לקבל אזרחות ומעמד של עולה לפי חוק השבות מבלי שמיצה הליכים מול רשויות המדינה.
העותרים ביקשו לקבל מעמד של עולים ואזרחות ישראלית מכוח סעיף 4א לחוק השבות כבני משפחתו של יהודי, לאחר שהתא המשפחתי התפרק.
העותרות ביקשו להכיר בזכאותן לעלות לישראל ולהירשם כיהודיות מכוח חוק השבות, לאחר שמשרד הפנים סירב לבקשתן בטענה כי המסמכים שהגישו מזויפים.
העותר ביקש לקבל מעמד של עולה לפי חוק השבות, אך שר הפנים סירב בשל עברו הפלילי של העותר שצבר לאחר כניסתו לישראל.
העותר ביקש לקבל אשרת עולה לפי חוק השבות, לאחר ששתי עתירות קודמות בעניינו נדחו בשל אי-הוכחת יהדותו.
עתירה נגד החלטת שר הפנים שלא להכיר בזכאות העותרים לפי חוק השבות ולא להיעתר לבקשתם מטעמים הומניטריים.
עתירה נגד סירוב שר הפנים להעניק אשרת עולה לעותר בשל עברו הפלילי.
העותר ביקש לקבל אשרת עולה ואזרחות ישראלית מכוח היותו בנה של אם יהודיה, לאחר שבקשתו נדחתה בשל חשד לזיוף מסמכים.
העותרים ביקשו למנוע את גירושם מהארץ ולחייב את משרד הפנים להעניק להם אזרחות ישראלית לאחר שבוטלו אשרות העולה שלהם בשל חשד למצג שווא בנוגע ליהדותו של העותר.
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בטענה כי העותרת יהודייה, בהתבסס על מסמכים ממולדובה ששינו את רישום הלאום של אמה.
בקשה לדיון נוסף בשאלה האם בן זוג לא יהודי של יהודי אזרח ישראל זכאי לזכויות מכוח חוק השבות.
העותרת ביקשה לבטל את החלטת משרד הפנים שלא להעניק לה תעודת עולה, בטענה שהיא יהודייה.
העותרים ביקשו להורות למשיב להעניק להם אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, בהתבסס על טענה למוצא יהודי של העותרת.
עתירה נגד שר הפנים בנוגע להכרה ביהדותו של העותר לצורך חוק השבות.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להכיר באימוץ לצורך חוק השבות.
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להנפיק לעותרת תעודת עולה מכוח חוק השבות.