פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (1943)
פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 היא החיקוק המרכזי המסדיר את סמכותה של המדינה להפקיע מקרקעין פרטיים לטובת מטרות ציבוריות, כגון סלילת כבישים, הקמת תשתיות, פארקים או מבני ציבור. הפקודה חלה על שר האוצר (והגופים הציבוריים המוסמכים מטעמו) כרשות המפקיעה, ועל בעלי זכויות בקרקע (בעלים, חוכרים או מחזיקים) ששטחם מופקע.
במהלך השנים, פסיקת בתי המשפט פירשה ועיצבה מחדש את הוראות הפקודה, בייחוד לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר העלה את זכות הקניין למעמד חוקתי. בפסיקה נדונים שלושה היבטים מרכזיים:
1. עקרון המידתיות: בתי המשפט בוחנים בקפדנות האם ההפקעה אכן נחוצה והאם היא האמצעי הפוגעני פחות להשגת המטרה הציבורית. הרשות נדרשת להוכיח כי קיים צורך ציבורי קונקרטי וממשי, וכי לא ניתן לממשו ללא הפקעת הקרקע הספציפית.
2. זיקת הייעוד הציבורי (הלכת קרסיק): הפסיקה קבעה כי הפקעה אינה מנתקת לחלוטין את הזיקה של הבעלים המקורי לקרקע. אם הצורך הציבורי שבגינו הופקעה הקרקע נטש, השתנה או לא מומש בתוך זמן סביר, על המדינה להשיב את הקרקע לבעליה המקוריים או להציע להם לרכוש אותה חזרה.
3. הזכות לפיצויים הוגנים: בתי המשפט דנים רבות בחישוב הפיצויים המגיעים לבעלי הקרקע. בעבר אפשרה הפקודה להפקיע עד 25% משטח החלקה ללא תשלום פיצויים (לצרכים מסוימים), אך הפסיקה והתיקונים לחוק צמצמו סמכות זו והדגישו את החובה להעניק פיצוי מלא והוגן המשקף את שווי השוק של הקרקע.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (353)
מדינת ישראל נ. unitet israel appeal inc
האם ניתן לרשום הערת אזהרה על עסקה במקרקעין כאשר זכות המעביר (העירייה) אינה רשומה כבעלות בפנקסי המקרקעין, אלא קיימת רק הערת הפקעה?
דאוד חטאב חסיין נ. שאול כהן
ערעור על קביעה כי נכסים במזרח ירושלים השייכים לתושבי איו"ש הם נכסים נפקדים.
עיריית ירושלים נ. שירותי בריאות כללית
העותרת ביקשה לבטל את פסק הדין שחייב אותה להשיב למשיבה אגרת פינוי אשפה שנגבתה בחוסר סמכות.
מדינת ישראל נ. גארד סוילם גארד אבו פריח זל ו34 אח'
האם לבית המשפט המחוזי נתונה הסמכות לדון בתוקף הפקעת מקרקעין במסגרת הליכי הסדר מקרקעין בתקיפה עקיפה.
עיריית בית ג'אלה נ. המנהל הכללי במשרד הביטחון
עתירה נגד תוואי גדר הביטחון באזור בית ג'אלה בשל פגיעה בזכויות תושבים ומנזרים.
פתחי עבדלכרים אבו ליל נ. עזבון המנוח עבד אל כרים חוסין אבו ל
המבקשים ביקשו לקבוע כי הזכאות לפיצוי בגין 'אבדן דמי חכירה' לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות מתחילה במועד פרסום ההודעה לפי סעיף 7 לפקודה, ולא במועד תפיסת החזקה בפועל.
יורשי גד מכנס נ. שר האוצר
העותרים ביקשו לבטל הפקעת מקרקעין משנת 1954 בטענה לאפליה בהשבת קרקעות לבעלים מקוריים.
רחל ברכה ,משרד עורכי דין נ. אפריקה ישראל להשקעות בע"מ
תביעה כספית והצהרתית בגין נטילת זכויות בנייה במקרקעין שנדחתה על הסף מחמת התיישנות.
סמירה חגולי נ. עיריית ראשון לציון
ערעור על דחיית תביעה לפיצויי הפקעה בטענה כי יש לחשבם לפי שווי הנכס טרם שינוי הייעוד ולא לפי הייעוד החדש.
מנצור צאלח חסין אבו עג'אג נ. מדינת ישראל
המערערים תבעו אכיפת הבטחה שלטונית להשוואת תמורות פיצויים בגין פינוי מקרקעין, בהתאם להחלטות מאוחרות של מועצת מקרקעי ישראל.
מוחמד עלי עבד לאפי נ. מדינת ישראל
ערעור על גובה הפיצויים בגין הפקעת קרקע, בטענה כי בית המשפט המחוזי לא בחן את זכאות המערער לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות.
רונן טוסי נ. מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
ערעור על גובה הפיצויים בגין הפקעת מקרקעין וחישוב שווי הקרקע המופקעת והשטח הנותר.
אטי(יטי) בורג נ. שר האוצר
העותרות ביקשו לבטל צווי הפקעה משנות ה-60 על מקרקעין בשכונת מנשיה בתל אביב בטענה לזניחת מטרת ההפקעה.
רגינה שורצברגר נ. שלום מרין
ערעור על חיוב דיירת בפיצויים בגין סירוב בלתי סביר להצטרף לפרויקט פינוי ובינוי.
לוטפיה עבד אלגני נ. רשות מקרקעי ישראל
העותרת ביקשה להורות לוועדת ההשגות לדון בהשגתה על שומת פיצויי הפקעה, לאחר שכבר חתמה על הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
גיא ישועה נ. מדינת ישראל - מנהלת סל"ע
המערערים תבעו פיצויים נוספים מעבר לאלו שקיבלו לפי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, בטענה לעילה חוקתית בגין פגיעה בקניינם.
מיכאל סמואל נ. שר האוצר
העותרים ביקשו לבטל את הוראות המעבר בתיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות השוללות מהם את הזכות להשבת קרקע שהופקעה בשנות ה-50.
עלי עבד אלהאדי עיאד נ. ראש הממשלה
העותר ביקש לשנות את תוואי גדר הביטחון באזור אבו דיס כך שלא יחצוץ בין הכפר לבין מבנה מלון שבבעלותו, וכן התנגד להפקעת המקרקעין לצורך זה.
והיבה מוחמד עיד נ. רשות הפיתוח
ערעור על גובה הפיצויים בגין הפקעת מקרקעין ודרישה לקבלת קרקע חלופית.
עלי עבד אלהאדי עיאד נ. שר האוצר
העותר ביקש למנוע עבודות הריסה ובנייה בשטח מלון קליף בטענה שלא נערך לו שימוע כדין טרם הפקעת המקרקעין.