פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (1943)
פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 היא החיקוק המרכזי המסדיר את סמכותה של המדינה להפקיע מקרקעין פרטיים לטובת מטרות ציבוריות, כגון סלילת כבישים, הקמת תשתיות, פארקים או מבני ציבור. הפקודה חלה על שר האוצר (והגופים הציבוריים המוסמכים מטעמו) כרשות המפקיעה, ועל בעלי זכויות בקרקע (בעלים, חוכרים או מחזיקים) ששטחם מופקע.
במהלך השנים, פסיקת בתי המשפט פירשה ועיצבה מחדש את הוראות הפקודה, בייחוד לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר העלה את זכות הקניין למעמד חוקתי. בפסיקה נדונים שלושה היבטים מרכזיים:
1. עקרון המידתיות: בתי המשפט בוחנים בקפדנות האם ההפקעה אכן נחוצה והאם היא האמצעי הפוגעני פחות להשגת המטרה הציבורית. הרשות נדרשת להוכיח כי קיים צורך ציבורי קונקרטי וממשי, וכי לא ניתן לממשו ללא הפקעת הקרקע הספציפית.
2. זיקת הייעוד הציבורי (הלכת קרסיק): הפסיקה קבעה כי הפקעה אינה מנתקת לחלוטין את הזיקה של הבעלים המקורי לקרקע. אם הצורך הציבורי שבגינו הופקעה הקרקע נטש, השתנה או לא מומש בתוך זמן סביר, על המדינה להשיב את הקרקע לבעליה המקוריים או להציע להם לרכוש אותה חזרה.
3. הזכות לפיצויים הוגנים: בתי המשפט דנים רבות בחישוב הפיצויים המגיעים לבעלי הקרקע. בעבר אפשרה הפקודה להפקיע עד 25% משטח החלקה ללא תשלום פיצויים (לצרכים מסוימים), אך הפסיקה והתיקונים לחוק צמצמו סמכות זו והדגישו את החובה להעניק פיצוי מלא והוגן המשקף את שווי השוק של הקרקע.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (353)
הועדה המקומית לתכנון ובניה קרית אתא נ. חנה הולצמן
האם ניתן להפחית פיצויים בגין הפקעת מקרקעין כאשר מופקעת חלקה בשלמותה.
מינהל מקרקעי ישראל נ. דגלאס רוזנטל
ערעור על אופן חישוב פיצויים לחוכר קרקע חקלאית לאחר שינוי ייעוד הקרקע וביטול חוזה החכירה.
עזבון המנוח יוסף מוסטפא ז"ל נ. מדינת ישראל
המערערים עתרו להצהרה על זכויות בעלות בחלקה שנרשמה על שם המדינה בהליכי הסדר מקרקעין, בטענה כי מורישיהם היו הבעלים וכי הרישום הושג במרמה או בטעות.
מכבי שירותי בריאות נ. שר האוצר
העותרות ביקשו לחייב את המשיבים לעדכן את עלות סל שירותי הבריאות בהתאם להמלצת מועצת הבריאות, בשל שחיקה ריאלית במימון.
דוד אלחנן נ. עיריית ירושלים
המערערים תבעו פיצויים בטענה כי לא ניתנה להם זכות סירוב ראשון לרכישת מקרקעין שהופקעו מאביהם המנוח, לאחר שייעודם שונה.
יוסף צאיג נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
עתירה לדיון נוסף בשאלת שיטת החישוב הראויה לקביעת שטח הפקעה הפטור מפיצויים (שיטת החישוב המצטבר לעומת שיטת החישוב היחסי).
אחמד עבדאלעזיז נ. מרים מיר
ערעור על פסק דין שקיבל תביעה לאכיפת זכות במקרקעין, בטענה כי התביעה התיישנה.
הועדה המקומית לתכנון ובנייה. נ. יוסף צייג.
תביעה לפיצויים בגין הפקעת מקרקעין ופגיעה תכנונית שלא בדרך הפקעה.
רפיק נאבולסי נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים
ערעור על פסק דין המורה על פינוי המערער מביתו ומקרקעיו שהופקעו לצורכי ציבור.
עזבון המנוחה לילי דנקר ז"ל ואח' נ. אמיר דרורי-מנהל רשות העת
העותרים ביקשו לבטל הכרזה על מקרקעין שבבעלותם כאתר עתיקות בטענה שלא נתגלו בהם עתיקות בפועל.
רוני לוביאניקר נ. שר האוצר
ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו בגין הפרת הסכם להקצאת קרקע חליפית תמורת קרקע שהופקעה.
מדינת ישראל נ. עזבון המנוח הרב פנחס דוד הורוביץ ז"ל
ערעור על קביעת שיעור הפיצויים בגין הפקעת מקרקעין, ובפרט היחס בין פיצויי הפקעה לפי החוק המתקן לבין פיצוי בגין אובדן דמי חכירה לפי פקודת הקרקעות.