פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (1943)
פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 היא החיקוק המרכזי המסדיר את סמכותה של המדינה להפקיע מקרקעין פרטיים לטובת מטרות ציבוריות, כגון סלילת כבישים, הקמת תשתיות, פארקים או מבני ציבור. הפקודה חלה על שר האוצר (והגופים הציבוריים המוסמכים מטעמו) כרשות המפקיעה, ועל בעלי זכויות בקרקע (בעלים, חוכרים או מחזיקים) ששטחם מופקע.
במהלך השנים, פסיקת בתי המשפט פירשה ועיצבה מחדש את הוראות הפקודה, בייחוד לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר העלה את זכות הקניין למעמד חוקתי. בפסיקה נדונים שלושה היבטים מרכזיים:
1. עקרון המידתיות: בתי המשפט בוחנים בקפדנות האם ההפקעה אכן נחוצה והאם היא האמצעי הפוגעני פחות להשגת המטרה הציבורית. הרשות נדרשת להוכיח כי קיים צורך ציבורי קונקרטי וממשי, וכי לא ניתן לממשו ללא הפקעת הקרקע הספציפית.
2. זיקת הייעוד הציבורי (הלכת קרסיק): הפסיקה קבעה כי הפקעה אינה מנתקת לחלוטין את הזיקה של הבעלים המקורי לקרקע. אם הצורך הציבורי שבגינו הופקעה הקרקע נטש, השתנה או לא מומש בתוך זמן סביר, על המדינה להשיב את הקרקע לבעליה המקוריים או להציע להם לרכוש אותה חזרה.
3. הזכות לפיצויים הוגנים: בתי המשפט דנים רבות בחישוב הפיצויים המגיעים לבעלי הקרקע. בעבר אפשרה הפקודה להפקיע עד 25% משטח החלקה ללא תשלום פיצויים (לצרכים מסוימים), אך הפסיקה והתיקונים לחוק צמצמו סמכות זו והדגישו את החובה להעניק פיצוי מלא והוגן המשקף את שווי השוק של הקרקע.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (353)
נעמי קיסרי נ. רשות הפיתוח
תביעה להצהרה על בעלות במקרקעין שהופקעו, על בסיס חוזה מכר ישן וטענת חזקה.
רשות הנמלים והרכבות - רכבת ישראל נ. הגב' הדסה אביגדורוב
ערעור על דחיית בקשת המערערת למתן סעד הצהרתי המאפשר לה לתפוס חזקה במקרקעין שהופקעו מכוח פקודת הדרכים ומסילות הברזל בטרם אושרו תוכניות מתאר.
שרגא ויטנר נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים"
הגדרת המונח 'מקרקעין גובלים' לצורך תביעת פיצויים בגין פגיעה על ידי תוכנית לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה.
עלי דואד אלפתיאני נ. מדינת ישראל
ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו בגין הפקעת מקרקעין.
צובחי עבדאלקאשר מנאע נ. מנהל מקרקעי ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לתיקון המרצת פתיחה להוספת סעדים בגין הפקעת מקרקעין.
המועצה האזורית חוף עזה נ. כנסת ישראל
עתירות נגד חוקתיות חוק יישום תוכנית ההתנתקות ונגד חוקיות צווי הפינוי שהוצאו מכוחו.
אסתר זהבה וייס נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
ערעור על דחיית עתירה לביטול הפקעת מקרקעין בטענה לשיהוי במימוש מטרת ההפקעה וזניחתה.
מדינת ישראל-מינהל מקרקעי ישראל נ. בן גרא יואב,כמנהל עזבון המ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה למחיקת תובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית לדון בתקיפת הפקעת מקרקעין לפי פקודת הקרקעות.
מיכאל נגל נ. המועצה המקומית גני תקווה
ערעור וערעור שכנגד על פסק דין שעסק בפיצויים בגין הפקעת-יתר של מקרקעין, תוך מחלוקת על התיישנות, חישוב השטח המופקע והטבות שניתנו.
מדינת ישראל נ. איריס אסלן
ערעורים הדדיים על גובה הפיצויים שנפסקו בגין הפקעת מקרקעין בשכונת נווה יעקב בירושלים.
מוחמד טאהר עבד אלחי אלנתשה נ. הועדה המקומית לתכנון ולבנייה י
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי שאישר הפקעת קרקע מבלי לדון בטענות המערערים בנוגע לסעיף 8 לפקודת הקרקעות.
מסד חברה הדדית להלוואות וחסכונות בע"מ נ. הסוכנות היהודית לאר
ערעור וערעור שכנגד בנוגע לחישוב פיצויים בגין אובדן דמי חכירה עקב הפקעת מקרקעין, לרבות שאלת תחולת חוק פסיקת ריבית והצמדה.
עירית נצרת נ. ג'י.בי. טורס בע"מ
ערעור על חיוב עיריית נצרת בתשלום פיצויים בגין הפקעת מקרקעין לדיירת מוגנת, כאשר שטח ההפקעה קטן מ-40% מהחלקה.
מדינת ישראל נ. סעיד מחמוד זהווה
תביעה לפיצויים בגין תפיסת מקרקעין ברמת הגולן על ידי המדינה, כאשר קיימת מחלוקת על היקף השטח המוחזק והזכאות לפיצויים.
מדינת ישראל נ. ג'ורג' יוסף ראשד
ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו בגין הפקעת מקרקעין בכפר ריינה, בהתבסס על פרשנות התוכנית המנדטורית החלה על הקרקע.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. עיריית ירושלים
העותרת תקפה את חוקיות הסכם בין עיריית ירושלים לימק"א, לפיו הומרה חבות היטל השבחה במתן שירותים ותועלות כלכליות במקום בתשלום כספי.
קרן קיימת לישראל נ. אתרים בחוף ת"א חברה לפיתוח אתריי תיירות
העותרות ביקשו לבטל הפקעת מקרקעין שבוצעה לפני כ-30 שנה בטענה כי מטרת ההפקעה לא מומשה וכי חל שיהוי בלתי סביר.
מדינת ישראל נ. פז חברה נפט בע"מ
ערעור המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את בקשתה לתפיסת חזקה במקרקעין שהופקעו לצורך פרויקט נתב"ג 2000.
שיכון עובדים בע"מ נ. עיריית חולון
תביעה לפיצוי בגין הפקעת מקרקעין בשכונת קריית שרת בחולון, בטענה כי הפיצוי שניתן אינו הולם וכי קיימת אפליה לעומת בעלי קרקעות אחרים.
סימונה לוינהרט נ. מדינת ישראל - שר האוצר
העותרת ביקשה לבטל הפקעת בניין מגורים בטענה כי מטרת ההפקעה נזנחה לאחר כ-40 שנה.