פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (1943)
פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 היא החיקוק המרכזי המסדיר את סמכותה של המדינה להפקיע מקרקעין פרטיים לטובת מטרות ציבוריות, כגון סלילת כבישים, הקמת תשתיות, פארקים או מבני ציבור. הפקודה חלה על שר האוצר (והגופים הציבוריים המוסמכים מטעמו) כרשות המפקיעה, ועל בעלי זכויות בקרקע (בעלים, חוכרים או מחזיקים) ששטחם מופקע.
במהלך השנים, פסיקת בתי המשפט פירשה ועיצבה מחדש את הוראות הפקודה, בייחוד לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר העלה את זכות הקניין למעמד חוקתי. בפסיקה נדונים שלושה היבטים מרכזיים:
1. עקרון המידתיות: בתי המשפט בוחנים בקפדנות האם ההפקעה אכן נחוצה והאם היא האמצעי הפוגעני פחות להשגת המטרה הציבורית. הרשות נדרשת להוכיח כי קיים צורך ציבורי קונקרטי וממשי, וכי לא ניתן לממשו ללא הפקעת הקרקע הספציפית.
2. זיקת הייעוד הציבורי (הלכת קרסיק): הפסיקה קבעה כי הפקעה אינה מנתקת לחלוטין את הזיקה של הבעלים המקורי לקרקע. אם הצורך הציבורי שבגינו הופקעה הקרקע נטש, השתנה או לא מומש בתוך זמן סביר, על המדינה להשיב את הקרקע לבעליה המקוריים או להציע להם לרכוש אותה חזרה.
3. הזכות לפיצויים הוגנים: בתי המשפט דנים רבות בחישוב הפיצויים המגיעים לבעלי הקרקע. בעבר אפשרה הפקודה להפקיע עד 25% משטח החלקה ללא תשלום פיצויים (לצרכים מסוימים), אך הפסיקה והתיקונים לחוק צמצמו סמכות זו והדגישו את החובה להעניק פיצוי מלא והוגן המשקף את שווי השוק של הקרקע.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (353)
שלומית הרץ נ. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקווה
ערעור על דחיית עתירה לביטול הפקעת מקרקעין בשל שיהוי ניכר במימוש מטרת ההפקעה (הקמת מקווה טהרה).
מ.ו השקעות בע"מ נ. עיריית תל אביב יפו
ערעור על דחיית עתירה לביטול הפקעת מקרקעין בטענה לשיהוי במימוש מטרות ההפקעה וזניחתן.
חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל בע"מ נ. עיריית חולון
ערעור על דחיית עתירה לביטול הפקעת מקרקעין שיועדו לצרכי ציבור.
איברהים דיאב נ. רשות מקרקעי ישראל
עתירה נגד הפקעת מקרקעין שבוצעה לפני כ-49 שנים בטענה לזניחת מטרת ההפקעה.
עיריית קרית אתא נ. סול טויטו
ערעור על פסק דין בענייני תכנון ובנייה שהסתיים במחיקת הערעור בהסכמה ומתן תוקף להסדר דיוני.
עזבון המנוחה עסמאת בהאי אזל ע"י מנהל העזבון עו"ד י נ. הכנס ה
המערערות תבעו פיצויים בגין הפקעת מקרקעין שבוצעה על ידי המשיבה, בטענה לזכויות בעלות רשומות.
עיריית פתח תקוה נ. יוסף שמוחה
ערעור וערעור שכנגד על פסק דין שביטל הפקעת מקרקעין בשל העדר צורך ציבורי קונקרטי ושיהוי, אך הותיר את הייעוד הציבורי של הקרקע על כנו.
גמאל האדיה נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
ערעור על פסק דין המורה על מסירת חזקה במקרקעין שהופקעו לצרכי ציבור, תוך דחיית טענות המערער לזכאות לדיור חלופי.
מחמוד מוחמד חג'אזי נ. מדינת ישראל
ערעורים הדדיים על גובה פיצויי הפקעה בגין מקרקעין ששימשו למחצבה, בשאלה האם החציבה הייתה חוקית והשפעתה על שווי הפיצוי.
יעקב ישראל נ. מדינת ישראל
ערעור על גובה פיצויי הפקעה שנקבעו בבית המשפט המחוזי בגין מקרקעין שנהרסו.
יגאל צעירי נ. עיריית חולון
ערעור על גובה פיצויי הפקעה שנקבעו בגין מקרקעין שהופקעו בשנת 1973.
רשות מקרקעי ישראל נ. עזבון המנוחה מרים סרחאן
ערעור על שומת פיצויים בגין דמי חכירה אבודים עקב הפקעת קרקע.
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ נ. אריאלה סנ
ערעורים על פסק דין בנוגע לפיצויי הפקעה, סמכות הדיון בהם, והיחס בין הפקעות שונות ותכניות מתאר.
מוחמד עלי עבד לאפי נ. מדינת ישראל
ערעור על גובה הפיצויים שנפסקו בגין הפקעת מקרקעין שיועדו לחציבה, בטענה כי יש לחשבם לפי הלכת הייטנר.
מיכאל סמואל נ. נתיבי איילון בע"מ
ערעור על דחיית תביעה לפיצויי הפקעה בגין שתי הפקעות עוקבות במקרקעי המערערים.
עאידה אדיב באמיה נ. שר האוצר
העותרים ביקשו לבטל הפקעת מקרקעין שבוצעה בשנות ה-70 וה-80 בטענה שהמטרה הציבורית לא מומשה.
צאלח מוחמד אחמד אסדי נ. מדינת ישראל
ערעור על גובה פיצויי הפקעת מקרקעין שנקבעו בבית המשפט המחוזי, בטענה כי לא גולמו בהם זכויות הבנייה שהיו קיימות בקרקע במועד ההפקעה.
מדינת ישראל - מנהל מקרקעי ישראל נ. סמיח סאלח דבאח
ערעור על גובה פיצויי הפקעה בגין מקרקעין שהיו מיועדים ל"אזור חקלאי" תחת התכנית המנדטורית, בטענה לקיומה של "הקפאת בנייה" שפגעה בשווי השוק.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. מועצת מקרקעי ישראל
עתירות נגד החלטת מועצת מקרקעי ישראל להכשיר בדיעבד מתקן סולארי שהוקם שלא כדין בחוות השקמים.
יגל-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ. הסוכנות היה
האם הסוכנות היהודית זכאית לפיצויי הפקעה בגין קרקעות שהוחזקו על ידה ב'חוזה משולש' עם המדינה והמושבים.