פקודת המשטרה [נוסח חדש]
פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 היא דבר החקיקה המרכזי המגדיר את תפקידיה, סמכויותיה ומבנה הארגוני של משטרת ישראל. הפקודה מסדירה את תחומי האחריות של המשטרה, ובהם שמירת הסדר הציבורי, ביטחון הנפש והרכוש, מניעת עבירות וגילוין, ותפיסת עבריינים.
על מי החוק חל?
הפקודה חלה באופן ישיר על כלל שוטרי ישראל, ומגדירה את חובותיהם, כללי המשמעת החלים עליהם וסמכויותיהם בעת מילוי תפקידם. בעקיפין, הפקודה חלה על הציבור הרחב, שכן היא קובעת את גבולות המותר והאסור במפגש שבין האזרח לבין השוטר, ואת חובת הציבור להישמע להוראות חוקיות של שוטרים.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
בתי המשפט נדרשים לעיתים תכופות לפרש את הוראות הפקודה, כאשר שלושה נושאים בולטים במיוחד בפסיקה:
1. האיזון בין סמכויות שיטור לזכויות יסוד: פסיקה ענפה עוסקת בגבולות הכוח של המשטרה מול זכויות האזרח, כגון חופש הביטוי והמחאה (למשל, באילו תנאים מוסמכת המשטרה להגביל הפגנות) והזכות לפרטיות ולחופש תנועה. בתי המשפט בוחנים האם השימוש בסמכויות עיכוב, מעצר או שימוש בכוח נעשה במידתיות ובסבירות.
2. עצמאות המשטרה מול הדרג הפוליטי: בעקבות עתירות לבג"ץ ותיקוני חקיקה, נדון בהרחבה קו הגבול שבין סמכות השר לביטחון לאומי להתוות מדיניות כללית, לבין עצמאותו המקצועית והמבצעית של המפכ"ל בקבלת החלטות קונקרטיות (כמו פתיחה בחקירות או ניהול כוחות בשטח).
3. אחריות נזיקית ומשמעתית של שוטרים: הפסיקה מעצבת את גבולות החסינות של שוטרים ואת חובת הזהירות שלהם כלפי אזרחים. בתי המשפט מגדירים באילו מקרים רשלנות או חריגה מסמכות של שוטר יובילו לחיוב המדינה בפיצויים, או להעמדה לדין משמעתי ופלילי.
התוכן המוצג במסמך זה מיועד להעשרה כללית בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואין להסתמך עליו לצורך קבלת החלטות משפטיות.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (199)
יהודה עציון נ. ניצב מיקי לוי
העותר ביקש לבטל את החלטת המשטרה האוסרת עליו לעלות להר הבית בשל חשש לפגיעה בסדר הציבורי.
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ. ראש הממשלה,מר אריאל שרון
עתירה למנוע את מינויו של צחי הנגבי לתפקיד השר לביטחון פנים בשל מעורבותו בפרשיות פליליות וחשש לניגוד עניינים.
יעקב נימרודי נ. היועץ המשפטי לממשלה
העותר ביקש להורות על ביטול החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ניצב משה מזרחי בגין טענות לשיבוש הליכי חקירה ומשפט בפרשת עופר נמרודי.
משה ח.אלי ע.בע"מ נ. מדינת ישראל
האם תובע שהוסמך על ידי היועץ המשפטי לממשלה מוסמך להגיש כתב אישום בעבירת פשע ללא העברת חומר החקירה לפרקליט המחוז.
עזבון המנוח עופר מירו ז"ל נ. יואב מירו
תביעת פיצויים בגין מותו של המנוח עקב ירי בשוגג מאקדח משטרתי שהושאר ללא השגחה על ידי שוטר.
נועם פדרמן נ. משטרת ישראל
העותר ביקש למנוע מיצג מחאתי שכלל הנחת דגל אש"ף על ארון קבורה, בטענה כי מדובר בעבירה על הפקודה למניעת טרור.
רס"ב שלמה טקסירו נ. השר לבטחון פנים
העותר ביקש לבטל את החלטת המשטרה לפטרו עקב מסירת מידע ממאגרים משטרתיים לחוקר פרטי.
ניסן לוטן נ. מדינת ישראל - משטרת ישראל
העותרים, ששימשו כרכזי ביטחון שוטף (רב"שים) במעמד של שוטרים מוספים זמניים, עתרו נגד החלטת המשטרה לפטרם עקב קיצוצים תקציביים, בטענה כי מעמדם האמיתי היה של שוטרים מן המניין.
יהודה עציון נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעת המערערים בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לאחר שזוכו מעבירה של התנהגות פסולה במקום ציבורי.
קצין התגמולים נ. מאיר עמר
האם שוטר שנפגע מטיפול רפואי רשלני שאינו קשור ישירות לשירותו זכאי להכרה כנכה עקב שירות, בדומה לחייל?
נסיב חניפס נ. שר המשטרה, מר קהלני אביגדור
העותר מבקש לבטל את החלטת המשטרה לפטרו משירותו בעקבות הרשעתו בפלילים.
כרמית רינצלר נ. מפכ"ל משטרת ישראל, רב ניצב יהודה וילק
העותרת ביקשה לבטל את החלטת משטרת ישראל לפטרה משירותה כשוטרת.
רס"ל מרים חכמון נ. המפקח הכללי של משטרת ישראל- רב ניצב יהודה
העותרת ביקשה לבטל את החלטת משטרת ישראל לפטר אותה משירותה בטענה כי הפיטורים נעשו שלא כדין.
המוסד לביטוח לאומי נ. בית הדין הארצי לעבודה
עתירה נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי שירות במשטרת המנדט הבריטי מקנה זכאות לקצבת יוצאי צבא לפי חוק החיילים המשוחררים.
זמיר נסים נ. היח' לחקירת שוטרים
עתירה נגד הרשעה משמעתית של שוטר בגין שימוש בכוח שלא כדין, בטענה לפגמים בחקירה ובניהול ההליך המשמעתי.
יחיאל לוטטי נ. המפקח הכללי של משטרת ישראל
העותר ביקש לבטל את החלטת המשטרה לפטרו בשל הסתבכותו בחובות כספיים מתמשכים.