חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (התש"ס-2000)
חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000
חוק זה מסדיר את פעילותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, הפועלים כבתי משפט מחוזיים בשבתם כערכאה מינהלית. מטרת החוק היא להעביר סמכויות דיון בעתירות נגד רשויות השלטון מבית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) אל בתי המשפט המחוזיים. בכך, החוק מנגיש את הביקורת השיפוטית על השלטון ומייעל את ההליך המשפטי. החוק חל על רשויות מינהליות וגופים ציבוריים (כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים סטטוטוריים) ועל כל אדם או תאגיד הנפגעים מהחלטותיהם של גופים אלה.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישומו של החוק:
1. שאלת הסמכות העניינית: הפסיקה נדרשת לעיתים תכופות להכריע בגבולות הסמכות של בית המשפט המינהלי לעומת בג"ץ או בתי המשפט האזרחיים. בתי המשפט משרטטים את קו הגבול, במיוחד במקרים המשלבים היבטים כספיים-אזרחיים לצד החלטות מנהליות (כמו במכרזים ציבוריים או חוזים עם הרשות).
2. עילות ההתערבות ומתחם הסבירות: פסיקה רבה עוסקת במידת ההתערבות הראויה של בית המשפט בהחלטות מקצועיות של הרשות. הכלל המנחה בפסיקה הוא שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו, אלא בוחן האם ההחלטה התקבלה כדין, ללא הפליה, ובמתחם הסבירות והמידתיות.
3. תנאי סף – שיהוי ומיצוי הליכים: בתי המשפט מדגישים בפסיקתם את החובה לפנות תחילה לרשות המינהלית כדי לנסות לפתור את הבעיה ("מיצוי הליכים"), ואת החשיבות של הגשת העתירה ללא עיכוב ("שיהוי"), כדי למנוע פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים ובתפקוד הרשות.
התוכן המוצג לעיל מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (598)
אחמד מוחמד חוסין שקייר נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
עתירה לביטול החלטת מועצת התכנון העליונה לאשר תכנית להקמת בית עלמין אזורי באזור אריאל.
אמיר מנסי נ. מדינת ישראל
העותר ביקש להורות למשיבים לאפשר את כניסתו לאיו"ש כדי לבקר את אשתו ובנו שנולד לאחרונה.
צואפטה מען מוצטפא נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
עתירה למתן פטור מהיתר בנייה לצינור מים וביטול צו הריסה ביהודה ושומרון.
ג'ריס סלים אעמיה נ. שר הבטחון
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק או לחדש את היתרי הכניסה לישראל עבורם.
בלאל כיאנה נ. ראש המינהל האזרחי לאיו"ש
בקשה לביטול צווי הריסה למבנה באזור יהודה ושומרון.
גד עלי נ. רשות מקרקעי ישראל - מרחב צפון
עתירה נגד רשויות המדינה וגורמים פרטיים בנוגע למקרקעין.
מועוויה כבהה ואח' נ. שרת המשפטים
העותרים ביקשו להורות על עריכת בחינות ההסמכה לעריכת דין בשפה הערבית, מתן הקלות בבחינה (פיצול ותוספת זמן) וביצוע נרמול ציונים לנבחנים מהמגזר הערבי.
אברהם יוסף נ. המועצה המקומית גן יבנה
העותר ביקש לבטל הפקעת מקרקעין שבוצעה על ידי המועצה המקומית.
יוסי פרידמן נ. משרד הביטחון - אגף לשיקום נכים - קצינת התמלוג
יורשיו של נכה צה"ל המנוח עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים בדרישה לקבלת תגמולים שלטענתם לא שולמו למנוח בהתאם לפסק דין קודם.
אוסאמה רבאיעה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטאריים, אך העתירה נמחקה לאחר שהרשות קיבלה החלטה מנהלית בעניינם.
פלוני נ. משרד הפנים- רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להנפיק להם אישורי שהייה או להכריע בבקשתם לאיחוד משפחות.
עו"ד מוטי אלפריח נ. עיריית חיפה
בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד עיריית חיפה בטענה לאי-סבירות אגרות השילוט ושיטת חישובן.
קאסם ארולדו נ. המפקד הצבאי לאיו"ש
העותר ביקש להסיר מניעה ביטחונית המונעת את כניסתו לאזור יהודה ושומרון.
יעל עגור אורגל ו-51 עותרים נוספים נ. ראשת אגף הפיקוח על ייצו
העותרים ביקשו מבית המשפט להורות על ביטול או התליית רישיונות ייצוא ביטחוני לישראלים הפועלים בדרום סודן.
טל ליזרוביץ נ. משרד התחבורה
העותר ביקש להורות למשרד התחבורה להפסיק הפעלת קווי הסעות באילת שלטענתו פועלים ללא רישיון.
רגב עלאא נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל רישיון לישיבת ארעי בישראל מטעמים הומניטריים לאחר ששר הפנים לא נתן החלטה בבקשתו.
פלוני נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים לקבל החלטה בבקשת העותרת למעמד בישראל מטעמים הומניטריים.
עו"ד יובל מור-מוסלי ו62 אחרים נ. מדינת ישראל -רשות האוכלוסין
העותרים ביקשו להורות למשיבה להכיר בייפויי-כוח שניתנו לעו"ד לשם שחרור כספי פיקדון של עובדים זרים, בטענה כי דרישת המשיבה להחתמתם לפי סעיף 30 לפקודת הראיות אינה כדין.
פלוני נ. משרד הביטחון
העותרים ביקשו היתרי שהייה בישראל בשל סכנה בשטחי הרשות הפלסטינית, אך פנייתם לוועדת המאוימים נענתה לאחר הגשת העתירה והם לא השלימו את החומר הנדרש.
עדנאן עאדל תאופיק גית נ. מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון
עתירה נגד צווים המגבילים את כניסת העותר לאיו"ש ואוסרים עליו ליצור קשר עם אנשים מסוימים בשל פעילות ביטחונית אסורה.