חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (התש"ס-2000)
חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000
חוק זה מסדיר את פעילותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, הפועלים כבתי משפט מחוזיים בשבתם כערכאה מינהלית. מטרת החוק היא להעביר סמכויות דיון בעתירות נגד רשויות השלטון מבית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) אל בתי המשפט המחוזיים. בכך, החוק מנגיש את הביקורת השיפוטית על השלטון ומייעל את ההליך המשפטי. החוק חל על רשויות מינהליות וגופים ציבוריים (כגון משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים סטטוטוריים) ועל כל אדם או תאגיד הנפגעים מהחלטותיהם של גופים אלה.
בפסיקת בתי המשפט לאורך השנים, נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים ליישומו של החוק:
1. שאלת הסמכות העניינית: הפסיקה נדרשת לעיתים תכופות להכריע בגבולות הסמכות של בית המשפט המינהלי לעומת בג"ץ או בתי המשפט האזרחיים. בתי המשפט משרטטים את קו הגבול, במיוחד במקרים המשלבים היבטים כספיים-אזרחיים לצד החלטות מנהליות (כמו במכרזים ציבוריים או חוזים עם הרשות).
2. עילות ההתערבות ומתחם הסבירות: פסיקה רבה עוסקת במידת ההתערבות הראויה של בית המשפט בהחלטות מקצועיות של הרשות. הכלל המנחה בפסיקה הוא שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו, אלא בוחן האם ההחלטה התקבלה כדין, ללא הפליה, ובמתחם הסבירות והמידתיות.
3. תנאי סף – שיהוי ומיצוי הליכים: בתי המשפט מדגישים בפסיקתם את החובה לפנות תחילה לרשות המינהלית כדי לנסות לפתור את הבעיה ("מיצוי הליכים"), ואת החשיבות של הגשת העתירה ללא עיכוב ("שיהוי"), כדי למנוע פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים ובתפקוד הרשות.
התוכן המוצג לעיל מוגש כמידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (598)
אסיף ינוב גידולים בע"מ נ. מועצת הרבנות הראשית לישראל
עתירה נגד החלטת מועצת הרבנות הראשית לאפשר לרבנים מקומיים להחליט באופן עצמאי על אי-מתן תעודות כשרות לתוצרת חקלאית המבוססת על 'היתר מכירה'.
המועצה לייצור צמחים ולשיווקם נ. מועצת הרבנות הראשית לישראל
עתירה נגד החלטת מועצת הרבנות הראשית לאפשר לרבנים מקומיים להחליט באופן עצמאי על אי-מתן תעודות כשרות לתוצרת חקלאית המבוססת על 'היתר מכירה'.
פאטמה מוחמד אבו עסבה נ. עיריית בקה אלגרבייה-ג'ת
העותרת ביקשה להורות למשיבים לקדם תוכנית מתאר מקומית ביישוב ג'ת כדי לאפשר בניה למגורים על קרקע חקלאית שבבעלותה.
פלוני נ. "פרזות" חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ
העותר ביקש להורות למשיבה להעבירו לדירה אחרת בדיור הציבורי ולענות לפניותיו בכתב.
דוד ישראלי נ. משרד החקלאות ופיתוח הכפר
העותרים ביקשו לבטל את התניית הגשת חוברת המפקד החקלאי בתשלום היטלים למועצת הצמחים.
אבו דאהוק סאייל נ. הלשכה האזורית למינהל אוכלוסין - עפולה
העותר ביקש לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את מעמדו כתושב קבע בישראל בטענה כי נישואיו היו פיקטיביים.
מריאטה פידלין נ. שר הבריאות
העותרת ביקשה להורות למשרד הבריאות להעניק לה רישיון לעסוק ברפואה ולרשום אותה ברשימת העולים הרופאים.
רודינה ולד עלי נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל רישיון לישיבת קבע בישראל עבור העותר 2.
סיוושקין דמיטרי נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותר 1 אזרחות ישראלית או מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים, בטענה כי נמנע ממנו לעלות כקטין נלווה בשל מידע שגוי שנמסר להם.
התנועה המסורתית נ. ראש הממשלה
העותרות ביקשו לאפשר לאנשיהן ולגרים מטעמן לטבול במקוואות ציבוריים המנוהלים על ידי המועצות הדתיות.
יעקב כהן נ. משרד הפנים-המחלקה לרישוי ופיקוח
העותר ביקש מבית המשפט העליון להתערב בהחלטת המשיבים שלא להעניק לו רישיון להחזקת אקדח.
נאור משה נ. עיריית ירושלים
העותר ביקש לשנות את תוואי גדר הביטחון באזור עטרות כדי לאפשר גישה למבנה שבבעלותו, וכן פטור מתשלום ארנונה בטענה כי נמנע ממנו שימוש בנכס.
רומן קליין נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותרת 3 מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.
תמרה בלן נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות או מטעמים הומניטריים.
עביר אבו כמאל נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להתיר לעותר 2, תושב השטחים, להיכנס לישראל לצורך איחוד משפחות עם אשתו וילדיו.
עמי אלראי נ. קרן הגימלאות של חברה אגד בע"מ
ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי כי המשיבות אינן "רשות ציבורית" לפי חוק חופש המידע, ולכן אינן חייבות בגילוי מסמכים.
שמואל אחימן נ. עיריית כפר סבא
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי שלא לפסול את עצמו מלדון בעתירה מנהלית, בטענה כי השופט גיבש עמדה מוקדמת בבקשות דיוניות.
משה סגל נ. מועצת שמאי המקרקעין
העותר ביקש לאפשר לו להיבחן בחלק ב' של בחינות ההסמכה לשמאות מקרקעין בטרם נודעו תוצאות חלק א'.
שירותי בריאות כללית נ. משרד הבטחון
האם קופת חולים כללית נחשבת ל'גוף ציבורי' לצורך קבלת מידע ממשרד הביטחון על נכי צה"ל המבוטחים אצלה.
ענת ונונו נ. משרד השיכון והבינוי שייח ג'ראח
העותרת טענה כי משרד השיכון לא מילא אחר התחייבותו לספק לה סיוע בשכר דירה וביקשה סיוע נוסף בדיור ציבורי.