פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (1943)
פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 היא החיקוק המרכזי המסדיר את סמכותה של המדינה להפקיע מקרקעין פרטיים לטובת מטרות ציבוריות, כגון סלילת כבישים, הקמת תשתיות, פארקים או מבני ציבור. הפקודה חלה על שר האוצר (והגופים הציבוריים המוסמכים מטעמו) כרשות המפקיעה, ועל בעלי זכויות בקרקע (בעלים, חוכרים או מחזיקים) ששטחם מופקע.
במהלך השנים, פסיקת בתי המשפט פירשה ועיצבה מחדש את הוראות הפקודה, בייחוד לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר העלה את זכות הקניין למעמד חוקתי. בפסיקה נדונים שלושה היבטים מרכזיים:
1. עקרון המידתיות: בתי המשפט בוחנים בקפדנות האם ההפקעה אכן נחוצה והאם היא האמצעי הפוגעני פחות להשגת המטרה הציבורית. הרשות נדרשת להוכיח כי קיים צורך ציבורי קונקרטי וממשי, וכי לא ניתן לממשו ללא הפקעת הקרקע הספציפית.
2. זיקת הייעוד הציבורי (הלכת קרסיק): הפסיקה קבעה כי הפקעה אינה מנתקת לחלוטין את הזיקה של הבעלים המקורי לקרקע. אם הצורך הציבורי שבגינו הופקעה הקרקע נטש, השתנה או לא מומש בתוך זמן סביר, על המדינה להשיב את הקרקע לבעליה המקוריים או להציע להם לרכוש אותה חזרה.
3. הזכות לפיצויים הוגנים: בתי המשפט דנים רבות בחישוב הפיצויים המגיעים לבעלי הקרקע. בעבר אפשרה הפקודה להפקיע עד 25% משטח החלקה ללא תשלום פיצויים (לצרכים מסוימים), אך הפסיקה והתיקונים לחוק צמצמו סמכות זו והדגישו את החובה להעניק פיצוי מלא והוגן המשקף את שווי השוק של הקרקע.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (353)
מועצת הכפר וולג'ה נ. המפקד הצבאי בגדה המערבית
עתירה לביטול צו תפיסת מקרקעין לצורך הקמת תוואי גדר הביטחון באזור הכפר וולג'ה בשל פגיעה בזכויות התושבים.
עזבון המנוחה פאדואה כליל (קוסטא) פאנוס ז"ל ע"י יור נ. רשות ה
המערערים תבעו פיצויים לפי שווי ריאלי של קרקע שהופקעה בשנת 1954, לאחר שהקרקע נמכרה ליזם פרטי וייעודה שונה.
מדינת ישראל נ. צור עוגב
ערעורים על גובה פיצויי הפקעה ועל הטלת חבות בפיצויים על מינהל מקרקעי ישראל בגין הפקעת מקרקעין ביבנה.
עיריית יבנה נ. צור עוגב
ערעור על גובה פיצויי הפקעה ועל הטלת חבות בפיצויים על מינהל מקרקעי ישראל.
יונתן אשכול נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה - רעננה
תביעה לפיצויים בגין שינוי ייעוד מקרקעין שהופקעו בעבר, בטענה להפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.
הממונה על המחוז -משרד הפנים נ. פייזולה אפרמיאן
האם יש להשיב לבעלים קרקע שניטלה במכר ללא תמורה כאשר הייעוד הציבורי לא מומש, והאם נדרש אישור שר הפנים להשבה זו.
הלמוט גאורג למלה נ. עיריית תל אביב
העותר מבקש לבטל הפקעת קרקע של סבו בשרונה, בטענה שמטרת ההפקעה (בית חולים) לא מומשה והקרקע משמשת למרכז מסחרי.
מינהל מקרקעי ישראל נ. צ.מ.ח. המרמן בע"מ
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי להורות על מינוי שמאי מכריע במכרז של מינהל מקרקעי ישראל לאחר שהצעת המשיבה הייתה נמוכה משמעותית משומת עורך המכרז.
. חברת הזרע (1939) בע"מ נ. . המועצה הארצית לתכנון ובניה , משרד הפנים
עתירות נגד אישור תכנית פארק איילון בטענות של חוסר סמכות, חוסר סבירות וניגוד לחוק מקווה ישראל.
מקווה ישראל - כל ישראל חברים נ. המועצה הארצית לתכנון ובניה
עתירות נגד אישור תכנית פארק איילון בטענות של חוסר סמכות, חוסר סבירות וניגוד לחוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל.
סמירה חגולי נ. עיריית ראשון לציון
תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין נטען מול עירייה ופיצויים בגין הפקעה.
עיריית ראשון לציון נ. סמירה חגולי
תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין שלא נחתם כדין ופיצויים בגין הפקעת מקרקעין.
נתיבי איילון בע"מ נ. עיריית חולון
ערעור על חיוב המערערת לשפות את המשיבות בגין פיצויי הפקעה ששולמו לבעלי קרקע.
שלמה ולירו נ. מדינת ישראל
העותרים ביקשו להצהיר כי מקרקעין שבבעלותם בחברון הופקעו על ידי המדינה ולדרוש פיצויים בגין הפקעה ושימוש בנכס.
עז' המנוח עבד אלקאדר אברהים סאלח אבו ליל נ. מדינת ישראל - ש
עתירה נגד הפקעת מקרקעין בחלקות 9, 10 ו-11 ודרישה לביטולה או לפיצוי.
אבני דרך בע"מ נ. שר האוצר
העותרת ביקשה להשיב לידיה מקרקעין שהופקעו לצרכי ביטחון בשנת 1971, בטענה שהצורך הציבורי בהם פקע.
דוד ארד נ. מדינת ישראל
המערערים ביקשו השבת קרקע שהופקעה מהם למטרה ציבורית שלא מומשה, או פיצוי כספי בגינה.
הועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים נ. יוסף סרי
ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לקצוב זמן למימוש הפקעת מקרקעין, בטענה כי פרק הזמן שנקצב אינו ריאלי.
רבקה כסלו נ. חברת רכבת ישראל בע"מ
ערעור על דחיית תביעה לפיצויים בגין רכיבים נלווים לקרקע שהופקעה (עסקים ומיטלטלין).
הועדה המקומית לתכנון ולבניה רעננה נ. קרן תורה ועבודה
ערעור על פרשנות סעיף 190(א)(1) לחוק התכנון והבניה בנוגע להפקעת חלק ממגרש הגורמת להפחתת שווי יתרת המגרש.