פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (1943)
פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 היא החיקוק המרכזי המסדיר את סמכותה של המדינה להפקיע מקרקעין פרטיים לטובת מטרות ציבוריות, כגון סלילת כבישים, הקמת תשתיות, פארקים או מבני ציבור. הפקודה חלה על שר האוצר (והגופים הציבוריים המוסמכים מטעמו) כרשות המפקיעה, ועל בעלי זכויות בקרקע (בעלים, חוכרים או מחזיקים) ששטחם מופקע.
במהלך השנים, פסיקת בתי המשפט פירשה ועיצבה מחדש את הוראות הפקודה, בייחוד לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר העלה את זכות הקניין למעמד חוקתי. בפסיקה נדונים שלושה היבטים מרכזיים:
1. עקרון המידתיות: בתי המשפט בוחנים בקפדנות האם ההפקעה אכן נחוצה והאם היא האמצעי הפוגעני פחות להשגת המטרה הציבורית. הרשות נדרשת להוכיח כי קיים צורך ציבורי קונקרטי וממשי, וכי לא ניתן לממשו ללא הפקעת הקרקע הספציפית.
2. זיקת הייעוד הציבורי (הלכת קרסיק): הפסיקה קבעה כי הפקעה אינה מנתקת לחלוטין את הזיקה של הבעלים המקורי לקרקע. אם הצורך הציבורי שבגינו הופקעה הקרקע נטש, השתנה או לא מומש בתוך זמן סביר, על המדינה להשיב את הקרקע לבעליה המקוריים או להציע להם לרכוש אותה חזרה.
3. הזכות לפיצויים הוגנים: בתי המשפט דנים רבות בחישוב הפיצויים המגיעים לבעלי הקרקע. בעבר אפשרה הפקודה להפקיע עד 25% משטח החלקה ללא תשלום פיצויים (לצרכים מסוימים), אך הפסיקה והתיקונים לחוק צמצמו סמכות זו והדגישו את החובה להעניק פיצוי מלא והוגן המשקף את שווי השוק של הקרקע.
פסקי דין שאזכרו את הפקודה (353)
מקור הנפקות וזכויות בע''מ נ. מדינת ישראל
ערעור על גובה פיצויי הפקעה ששולמו בגין קרקע במתחם הר חומה.
אוצר מפעלי ים בע"מ נ. יהונתן כתבן
בקשת רשות ערעור על אישור תובענה ייצוגית נגד בעלי השליטה בחברה בטענה לקיפוח בעלי מניות המיעוט ואי-הסדרת זכויות במקרקעין.
ועד הפעולה למען גוש 6610 ואח' נ. מדינת ישראל על ידי מנהל מקר
עתירה נגד הליכי הפקעת מקרקעין בגוש 6610.
עז' המנוח חוסין חמדאן עומר ז"ל נ. מדינת ישראל
עתירה נגד הפקעת קרקעות אשר נמחקה בעקבות שינוי חקיקתי (תיקון לפקודת הקרקעות).
הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת-השרון נ. אשר גנין
המשיב עתר להשבת בעלות בחלקה שהועברה לעירייה ללא תמורה בטענה לשיהוי במימוש מטרת ההפקעה.
שמואל אבן זוהר ו-204 אח' (רשימה מצורפת) נ. מדינת ישראל
תביעה לפיצויים בגין פגיעה במקרקעין עקב צו סגירה צבאי לפי תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה נ. נגה ג'וסטו
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להעביר תובענה לפי פקודת הקרקעות לבית משפט השלום.
הועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון נ. רבקה חונוביץ לבית גרט
ערעור על פסק דין שביטל הפקעת קרקע בשל שיהוי במימוש המטרה הציבורית.
אברהם בכר נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב-יפו
ערעור על גובה פיצויי הפקעה בגין נכס שהוחזק בדיירות מוגנת ועל מועד תחילת חישוב הפרשי ההצמדה והריבית.
רות מטרסו נ. הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב
ערעור על החלטה המורה למערערים לסלק ידם ממקרקעין שהופקעו לצורכי ציבור (רכבת קלה ודרך).
רות אינגריד גואחרדו נ. עיריית הרצליה
ערעור על פסק דין בענייני תכנון ובניה שהסתיים במחיקת הערעור בהמלצת בית המשפט.
מחמוד חליל עבד אלפתאח ג'בארין ואח' נ. מדינת ישראל
ערעור על דחיית טענות המערערים לבטלות הפקעת מקרקעין משנת 1953 ודרישה להכרה בבעלותם בקרקע.
סלאח חלוואני נ. שר האוצר
העותר ביקש לבטל הפקעת מקרקעין משנת 1980 בטענה שמטרת ההפקעה לא מומשה וכי הייעוד הנוכחי אינו תואם את מטרת ההפקעה המקורית.
מחמוד ח'אלד כסאב סעאבנה נ. שר האוצר
העותרים ביקשו לבטל הפקעת מקרקעין שבוצעה לפני עשרות שנים בטענה לשינוי המטרה הציבורית שלשמה הופקעו.
דורון שלוש נ. מדינת ישראל-משרד האוצר
העותרים ביקשו לבטל הפקעת מקרקעין משנת 1961 בטענה שהמטרה הציבורית לא מומשה, או לחלופין לקבל פיצוי כספי בגין מכירת הקרקע ליזם פרטי.
סעיד דהאמשה נ. מינהל מקרקעי ישראל
העותר ביקש לבטל הפקעת מקרקעין משנת 1976 בטענה כי מטרת ההפקעה לא מומשה וכי הרשויות השתהו במימושה.
מרדכי גבריאלי נ. מנהל מס שבח מקרקעין ירושלים
ערעור על החלטת ועדת ערר שלא התירה ניכוי מלא של שכר טרחת עורך דין והוצאות השבחה לצורך חישוב מס שבח, בטענה שהן אינן סבירות.
שמעון גורן נ. מדינת ישראל
העותרים ביקשו לבטל הפקעת מקרקעין משנת 1961 בטענה שהמטרה הציבורית לא מומשה והקרקע מיועדת למכירה ליזמים פרטיים.
רבקה שטוקלמן נ. מינהל מקרקעי ישראל
העותרת ביקשה לבטל הפקעת מקרקעין שבוצעה בשנות ה-70, בטענה שהמטרה הציבורית שלשמה הופקעו לא מומשה.
סאלח דיב מחמד אבו ליל ו-89 אחרים נ. שר האוצר-מדינת ישראל
עתירה נגד הליכי הפקעת קרקע לצרכי ציבור.