חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
פלוני נ. שר הפנים
העותרת ביקשה להכיר בה כזכאית שבות ולקבל אזרחות ישראלית, למרות היותה תושבת איו"ש וטענות המשיבים כי היא בת דת אחרת.
שמרה רבקה בל נ. משרד הפנים
עתירה למתן אזרחות ישראלית ותעודת עולה מכוח חוק השבות.
דאוד אבו ג'מל נ. מפקד פיקוד העורף
עתירות נגד צווי החרמה והריסה של בתי מחבלים מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים נ. ח"כ חנין זועבי
ערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותם של ח"כ חנין זועבי וברוך מרזל לכנסת העשרים.
זולי רמירס לוי ואח' נ. משרד הפנים
העותרים מבקשים להכיר בהם כזכאי שבות לאחר שמשרד הפנים חזר בו מהכרה קודמת ביהדותה של סבתם רבתא.
ולנטין שבטורוב נ. משרד הפנים
העותר ביקש להכיר בו כנכד של יהודי לצורך קבלת אזרחות ישראלית לפי חוק השבות.
זאב אייזקס נ. מנהל האוכלוסין- משרד הפנים
העותר ביקש לקבל תעודת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, למרות היותו פעיל בארגונים משיחיים נוצריים.
vorobyev aleksey נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל תעודת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, לאחר שנדחה בשל הטבלה לנצרות בילדותו.
עליזה איבון וולקר נ. מינהל האוכלוסין - משרד הפנים
העותרת ביקשה להסדיר את מעמדה בישראל כעולה מכוח חוק השבות, בהיותה נכדה ליהודים.
אמיל קובאץ' נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות על בסיס גיור שביצע בחו"ל, אך משרד הפנים סירב לבקשתו בשל חוסר בראיות מהימנות והיסטוריה של שהייה בלתי חוקית.
לולובת' אורייס נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להכיר בגיור פרטי של העותרת 1 לצורך קבלת מעמד בישראל ולהכיר בזוגיותם, ללא מיצוי הליכים מול הרשויות.
פלוני נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי בעניין מעמד בישראל של העותרים.
ראול אלקון אספחו נ. משרד הפנים
העותר ביקש להכיר בגיור שעבר בארגנטינה לצורך קבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות, בעוד המשיב טען כי מדובר בגיור שאינו כן שנועד למטרות הגירה בלבד.
סולמנובה דילדורה נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד עולה בישראל מכוח חוק השבות כבת ליהודי ונכדה ליהודייה, אך בקשתה נדחתה בשל אי-הוכחת הקשר המשפחתי והיהדות.
איישט איגמברדייב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית או רישיון ישיבה בישראל לאחר שבוטלה אזרחותם בעבר.
פיסו גבראי גידאי נ. משרד הפנים - מדינת ישראל
ערעור על החלטת משרד הפנים שלא להכיר במערער כנתין אריתראי, ובכך לשלול ממנו את ההגנה מפני הרחקה.
פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק אזרחות לעותר 3, בטענה כי עמדו בתנאי הנהלים.
עמנואל ברוקס נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות לשר הפנים להעניק להם אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, בטענה כי התגיירו בחו"ל.
גלינה סורקינה נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו הכרה ביהדותה של העותרת לצורך חוק השבות לאחר שסורבה על ידי משרד הפנים.
באבי גטנט מטאלין נ. שר הפנים
ערעור על דחיית בקשת המערערים לעלות לישראל כבני הפלשמורה, בטענה כי הם עומדים בתנאי החלטות הממשלה.