חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
ולדימיר סוקולנקו נ. משרד הפנים
עתירה נגד החלטת משרד הפנים לדחות בקשת העותר לקבלת מעמד מכוח נוהל הורים לחיילים בשל כניסה לישראל על סמך ידיעות כוזבות.
רוברטו אלחנדרו לטפיאט הורמזבל נ. משרד הפנים
עתירה למתן אשרות עולה מכוח חוק השבות.
ז'קלין יפה הכט נ. שר הפנים
העותרת ביקשה להכיר בה כיהודייה לצורך חוק השבות, למרות הצהרתה כי היא מאמינה בישו.
גנולין סטיוארט נ. מנהל האוכלוסין - משרד הפנים
העותר ביקש להכיר בו כיהודי לצורך קבלת אשרת עולה חדש לפי חוק השבות.
mulugojam eshet נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל אשרת עולה לפי חוק השבות, אך העתירה נמחקה בשל העדר תשתית עובדתית מספקת.
ברנדון מקלרן נ. משרד הפנים
האם חוק השבות חל על מי שעבר הליך גיור אורתודוכסי בישראל בעת ששהה בה ללא אשרת שהייה בת תוקף.
קתרין משי נ. משרד הפנים
עתירות נגד החלטות משרד הפנים בנוגע למעמד בישראל של עותרים שביקשו הכרה בגיורם.
בתראי רבינא נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד מכוח חוק השבות לאחר שעברה גיור בקהילה אורתודוכסית שלא במסגרת הגיור הממלכתי.
דוד ג'וד גיישקומאר נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד מכוח חוק השבות בעקבות גיור בקהילה אורתודוכסית שלא במסגרת הגיור הממלכתי.
טטיאנה קיריליוק נ. שר הפנים
העותרת עתרה לקבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות כיהודייה, אך עתירתה נדחתה על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים ואי-גילוי הליך קודם שבו הצהירה כי היא נוצרייה.
ינינה קיריושינה נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד מכוח חוק השבות על בסיס גיור אורתודוכסי פרטי, אך עתרה לבית המשפט בטרם פנתה לרשות המוסמכת.
נדיה מולנאר נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד מכוח חוק השבות על בסיס גיור אורתודוכסי פרטי, אך טרם מיצתה הליכים מול משרד הפנים.
וורצ'י ביטאו אינשט נ. שר הפנים
ערעור על דחיית עתירה למתן מעמד בישראל לבני משפחה מקהילת הפלשמורה מכוח החלטות ממשלה.
שי גיני נ. הרבנות הראשית
העותרים ביקשו לבטל את האיסור בחוק איסור הונאה בכשרות המונע מבעלי בתי אוכל להציג מצג כשרותי ללא תעודה מהרבנות הראשית.
אריאל בורבקייז' נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות לשר הפנים להעניק לעותר מעמד עולה לפי חוק השבות לאחר שבקשתו המקורית נדחתה ללא הנמקה מספקת.
מרטינה רגצ'ובה נ. משרד הפנים
האם יש להכיר בגיור אורתודוקסי שנערך בישראל שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי לצורך חוק השבות.
רזניק אלכסנדר נ. מדינת ישראל
עתירה למתן אזרחות ישראלית לעותרת 2 מכוח נישואיה לעותר 1, זכאי שבות.
התנועה המסורתית נ. המועצה הדתית באר שבע
האם יש לאפשר למתגיירים בגיור פרטי (קונסרבטיבי/רפורמי) לטבול במקואות ציבוריים המופעלים על ידי מועצות דתיות.
קוני טיילר דוטי נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות לאחר שהתגיירה בקהילה קונסרבטיבית בחו"ל, בעוד המשיבים סירבו בטענה לחשש פלילי הנובע מהחזקתה בקטינה.
פלוני נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד לפי חוק השבות לאחר שהמירה דתה לנצרות, ונדרשה להוכיח שיבה ליהדות.