חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
ילנה שרבקובה נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים לקבלת מעמד בישראל עבור העותרת.
אמיל קובאץ' נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיבים להכיר בגיורו של עותר 1 ולתת לו מעמד עולה, לאחר שהמשיבים השתהו בטיפול בבקשתו.
פלוני נ. משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה
ערעור על דחיית בקשת המערערות לקבלת מעמד בישראל מכוח נישואין לאזרח ישראלי, בשל טענה לחוסר כנות בקשר הזוגי.
אנטון יעקובוב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותר 1 אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות כילד מאומץ של יהודי.
בינה ג'סיקה וולמר נ. רשות האוכלוסין וההגירה
העותרות ביקשו לקבל מעמד של עולה מכוח גיור, אך עתרו ללא מיצוי הליכים מול רשות האוכלוסין.
דניאל סנראי נ. רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים
העותר ביקש להורות למדינה להסדיר את מעמדו מכוח חוק השבות ולחלופין להעניק לו זכויות ביקור רחבות, וכן ביקש צו ביניים לכניסתו לישראל.
דבורה רבקה - ויטה זסלבסקי נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל אזרחות מכוח חוק השבות על בסיס תעודת גיור, בעוד המשיב ביקש הבהרות מבית הדין המגייר עקב ספקות שעלו לגבי תוקפה.
יורי דומינשטיין נ. משרד הפנים
העותר ביקש לתקן את רישומו במרשם האוכלוסין כך שיירשם כ"יהודי מדרגה ראשונה".
סרג' בונה נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד עולה ואזרחות ישראלית מכוח גיורו, בעודו תושב קבע בישראל.
בושניאג אולג (Bonegag oleg) נ. משרד הפנים
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להכיר באותנטיות של תעודות לידה לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות.
רחל אלקיים (סועאד אל מוגרבי) נ. משרד הפנים
עתירה לקבלת מעמד של תושב קבע ואזרחות מכוח חוק השבות על רקע הליך שיבה ליהדות.
נטליה זגורודניקובה נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבים לקבל החלטה בבקשת העותרת לעלות לישראל מכוח חוק השבות.
בוגומולוב גנאדי סמיינוביץ' נ. שר הפנים
עתירה למתן אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות לאיש עסקים בעל אזרחות רוסית.
זויה שובייב נ. רשות האוכלוסין וההגירה
עתירה למתן אשרת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
פלוני נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת משרד הפנים בנוגע לזכאות העותרים לפי חוק השבות.
ילנה שפובלוב נ. מדינת ישראל רשות ההגירה
העותרת ביקשה לקבל תעודת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, בטענה שהיא נכדה לסב יהודי.
סרגיי יוסף סברין נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל לפי חוק השבות על בסיס גיור, אך עתירתם נדחתה.
קונסטנטין סוסלוב נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותר 1 מעמד של עולה מכוח חוק השבות, לאחר שרישיונו לא הוארך בשל עברו הפלילי.
נ. יפימובה גלינה
העותרת ביקשה להורות למשיבים לספק הנמקה בכתב לסירוב בקשתה למעמד עולה ולהעביר לעיונה את חומרי החקירה בעניינה.
ח'אלד אבו ערפה נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת שר הפנים לבטל את רישיונות ישיבת הקבע של תושבי מזרח ירושלים שנבחרו לפרלמנט הפלסטיני מטעם חמאס בעילה של הפרת אמונים.