חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
אירינה רומנובה נ. נתיב -לשכת הקשר
עתירה למתן צו על תנאי להענקת מעמד עולה או אזרחות לעותרת בהתאם לחוק השבות.
נטאליה אלכסנדרוב נ. שר הפנים
עתירה למתן מעמד עולה מכוח חוק השבות.
פלוני נ. רשות האוכלוסין וההגירה-משרד הפנים
העותרים ביקשו להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להעניק להם אזרחות ישראלית לפי חוק השבות בטענה לשיהוי וחוסר הנמקה מצד הרשות.
זיו רסל נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר בעותר 2 כעולה מכוח חוק השבות כבן זוגו של העותר 1, בטענה שהעותר 1 הוא ישראלי "פורמלי" בלבד שחי את רוב חייו בחו"ל.
טימוטי מקיני נ. משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה
העותרים ביקשו לקבל אשרת עליה ואזרחות ישראלית, אך סורבו בשל היות העותר 1 יהודי משיחי.
מריאנה מריצ'בה נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי בעניין הליכי התאזרחות של העותרת.
ארלנדיה סנטוס רמוס נ. רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים
העותרת ביקשה להכיר בגיורה הפרטי שנערך בעת ששהתה בישראל שלא כדין, לצורך קבלת מעמד מכוח חוק השבות.
Sultanova Gulchekra נ. שר הפנים
עתירה למתן מעמד בישראל מכוח חוק השבות.
ברוך דוד ויינר נ. משרד הפנים- רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
העותר ביקש להכיר בגיור פרטי שערך בעודו שוהה בישראל מכוח צו ביניים, בטענה כי מדובר בשהייה כדין.
אברמנקו לובוב נ. שר הפנים
העותרת ביקשה להורות למשיבים להכריע בבקשתה לקבלת מעמד עולה מכוח חוק השבות לאחר שחלף זמן רב ללא מענה.
מנגיסטו אנדרה נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, בטענה כי הוא זכאי לכך כבן לקהילת ביתא ישראל.
לואיזה מרקריאן נ. רשות האוכלוסין וההגירה
העותרת ביקשה להורות למשיבה להכיר בגיורה ולאשר את בקשתה להתאזרחות מכוח חוק השבות.
LRYNA KUTSOPIAT נ. משרד הפנים- רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שהמשיב העלה ספקות בנוגע לזהותה הדתית.
Kozlov Andrey נ. שר הפנים
העותר ביקש להורות למשיבים להעניק לו אשרת עולה ואזרחות ישראלית לאחר שלטענתו בקשתו נדחתה.
פוזדניאקובה נטליה נ. שר הפנים- מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי בעניין קבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות.
טימותי גוטמן נ. רשות האוכלוסין וההגירה-משרד הפנים
עתירה נגד רשות האוכלוסין וההגירה בנוגע לבקשה לפי חוק השבות.
יצחק דוינה נ. שר הפנים, משרד הפנים
העותר ביקש להורות למשרד הפנים לרשום אותו כיהודי בעקבות גיור רפורמי ולהעניק לו רישיון שהייה ארעי.
דניאל סנראי נ. רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות בישראל מכוח חוק השבות או זכויות ביקור רחבות.
יבגני שיפון נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל לפי חוק השבות, אך בקשתו נדחתה בשל עברו הפלילי.
פרזדק אל מהדי נ. רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים
העותר ביקש להתערב בהחלטת רשות האוכלוסין שלא להעניק לו מעמד של עולה לפי חוק השבות.