חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
אברהם צבי טייטל נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל את אזרחותם הישראלית ואת אזרחות ילדיהם מבלי לרשום תחילה את הילדים במרשם האוכלוסין כנדרש בחוק.
אלכסנדר קרסילובסקי נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת שר הפנים בעניינו של העותר בנוגע לבקשה לפי חוק השבות.
מקסים יסאולקוב נ. רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיבים להכיר בהם כזכאי שבות ולהעניק להם אזרחות ישראלית.
VOLODYMYR AMCHYSIAVSKYI נ. שר הפנים
עתירה להכרה לפי חוק השבות אשר נדחתה בהסכמה לאחר שהובהר כי על העותרים להמציא מסמכים נוספים.
בץ אלבינה נ. שר הפנים
עתירה למתן מעמד של עולה לפי חוק השבות.
מדינת ישראל נ. ediridinhage lesli pol silva
האם הסמכות לדון בעניינם של מסורבי כניסה לישראל המוחזקים במשמורת נתונה לבית הדין לביקורת משמורת או לבית הדין לעררים.
מריה בוצ'רניקובה נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות כחלק מקהילת הסובוטניקים, לאחר שנדחתה על ידי משרד הפנים.
Dvir Tsafrir Pollard נ. משרד הפנים
העותר מבקש לקבל תעודת זהות ישראלית ותעודת מעבר מכוח חוק השבות.
מלחז זדגנידזה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל מכוח חוק השבות כנכדים של יהודייה, אך בקשתם נדחתה בשל אי-מהימנות המסמכים שהוצגו.
חברת שי צמרות (אורנית) נ. מנהל מס ערך מוסף
ערעור על חיוב במע"מ בגין מכירת חלקות מקרקעין באזור, בטענה כי החברה אינה תושבת ישראל.
בנימין (וניאמין) סובול נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר בהם כזכאי שבות לפי חוק השבות, התש"י-1950, לאחר שנדחו בעבר בשל העדר הוכחות וחשד לזיוף מסמכים.
איגור קולצ'ינסקי נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת רשות האוכלוסין וההגירה שלא להסדיר את מעמדו של העותר בישראל.
יבורסי ולדסלב נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בעניין הסדרת מעמדם של העותרים בישראל.
מולו טרונך אבבה נ. רשות האוכלוסין וההגירה
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל מכוח חוק השבות כצאצאים של יהודים, אך רשות האוכלוסין דחתה את בקשתם בשל אי-הוכחת זכאות.
VOLODYMYR TRETIAKOV נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, לאחר שבקשתם סורבה בשל הגשת מסמכים מזויפים.
מרים נומבויסלו נ. רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים
העותרת ביקשה להתערב בהחלטת משרד הפנים שלא לאשר את בקשתה לאזרחות בשל עבר פלילי צבאי.
קורול אטרי נ. מדינת ישראל
העותרות ביקשו הכרה רשמית ביחסי אימוץ ביניהן, אישה בת 73 ואישה בת 54.
אולג פרונוזה נ. משרד הפנים
העותר ביקש מבית המשפט להורות למשרד הפנים להעניק לו ולמשפחתו אזרחות מכוח חוק השבות.
לויטן מקסים נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות לאחר שעברו הליך גיור ברוסיה.
איליה מלצ'יקוב נ. היועץ המשפטי לממשלה
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערער כבר-הסגרה לרוסיה בגין עבירות סמים.