חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
נטליה דהן נ. שר הפנים-משרד הפנים
האם יש להכיר כיהודים לעניין חוק השבות במי שעברו הליך גיור בקהילה רפורמית או קונסרבטיבית בישראל.
פלוני נ. מדינת ישראל
ערעור על הרשעה בריבוי עבירות מין בקטינה (בת חורגת) ועל חומרת העונש (18 שנות מאסר).
פלוני נ. שר הפנים
המערערים ביקשו להכיר ביהדותם של ילדיהם לצורכי רישום ממועד לידתם, בהתבסס על הליכי גיור שעברו האמהות לפני הלידה.
טינה לופז נ. משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה
המערערים ביקשו לדחות את מועד השימוע בעניינם בטענה כי מתכונת השימוע הנוכחית פוגעת בזכותם לייצוג אפקטיבי ובזכות הטיעון.
פלוני נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להכיר באזרחותה של העותרת 1 מכוח התאזרחות אביה (העותר 2) לפי סעיף 8(א) לחוק האזרחות, בטענה כי היא תושבת ישראל דה-פקטו.
קביריקאישוילי נ' משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה
העותר מבקש לקבל מעמד של עולה לישראל מכוח חוק השבות וטוען כי המשיבה לא קיימה את פסק הדין הקודם בעניינו.
מרקינה נ' שר הפנים
העותרת ביקשה להורות לשר הפנים להשיב לבקשתה להארכת שהות בישראל עד להכרעה בערר על סירוב להעניק לה מעמד עולה.
TURDALIEVA ואח' נ' משרד הפנים- רשות האוכולוסין וההגירה ואח'
העותרים ביקשו להסדיר את מעמדה של העותרת 1 כעולה לפי חוק השבות.
פלוני נ. משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה
העותרים ביקשו להכיר בהם כזכאי שבות ולקבל אזרחות ישראלית, בעוד המשיבים דרשו המצאת מסמכים פליליים מאומתים ממדינת המוצא.
אריאל בורבייצקי נ. שר הפנים
עתירה לקבלת מעמד מכוח חוק השבות שנדחתה בשל אי-הוכחת כוונת השתקעות בישראל.
גולדברג יליזבטה נ. צבא הגנה לישראל
העותרת ביקשה לבטל את החלטת צה"ל בדבר מועד גיוסה כדי להשלים את לימודיה האקדמיים.
ההסתדרות הישראלית לקהילות האנוסים נ. שר הפנים
עתירה למתן סעדים בנוגע ליישום חוק השבות וחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי.
סמואל מונטיה דניס נ. מדינת ישראל - רשות האוכלוסין
העותר ביקש להכיר בו כזכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות כנכד ליהודייה.
פלוני נ. משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק להם מעמד של עולים מכוח חוק השבות בהתבסס על יהדותו של אביהם.
גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לבטל נוהל של רשות האוכלוסין המעכב רישום נישואין של ישראלים עם אזרחים זרים באמצעות רישום סטטוס 'בבירור'.
נינה דומינצקי נ. משרד הפנים- רשות האוכלוסין וההגירה
העותרת ביקשה לקבל אשרת עולה מכוח חוק השבות, אך המשיבים דחו את בקשתה בשל העדר הוכחות מספקות ליהדותה.
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 נ. ד"ר עופר כסיף
דיון בערעורים ובקשות אישור בנוגע להחלטות ועדת הבחירות המרכזית לפסול או לאשר מועמדים ורשימות לכנסת ה-21.
דוד ג'וד ג'יישקומאר קאלאביי נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל תעודת עולה מכוח חוק השבות.
פלוני נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, וטענו כי הרשעותיו הפליליות של העותר בבלארוס אינן מצדיקות את דחיית בקשתם.
Sabir Fatima נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות כאלמנתו של אזרח ישראלי שנפטר.