חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
רביוק ולדיסלב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל מכוח חוק השבות בהתבסס על טענה ליהדות סבתו של העותר.
האגודה לשמירת זכויות הפרט נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להכיר בנישואין בין בני זוג מאותו מין בישראל, או לחלופין לבטל את סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים המקנה סמכות ייחודית לבתי הדין הרבניים בענייני נישואין וגירושין.
אלמסגד גריוסוס צגטה נ. שר הפנים
ערעור על חוקיות מתווה הרחקת מסתננים למדינה שלישית והחזקתם במשמורת במקרה של סירוב.
מיכאל ליגאי נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת רשות האוכלוסין שלא להעניק לעותר מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.
יבגני גרוזדייב נ. רשות האוכלוסין וההגירה
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, אך בקשתם נדחתה בשל היות העותר בן דת אחרת.
זוהיר ווזווז נ. שר הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה
ערעור על החלטת שר הפנים שלא להשיב למערער את רישיון ישיבת הקבע שלו בישראל לאחר שפקע עקב השתקעותו בארה"ב.
טאבר מיכאיל נ. שר הפנים
עתירה לקבלת מידע ומסמכים הקשורים להחלטות המשיבים בעניינם של העותרים.
פלוני נ. משרד הפנים - מדינת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי בעניין בקשת העותרים למעמד בישראל.
גליטסינה ולריה נ. שר הפנים משרד הפנים
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם לעלייה לישראל מכוח חוק השבות, אך עתירתם נדחתה בשל חוסר בתשתית ראייתית.
שקיל נינה נ. משרד הפנים- רשות מינהל האוכלוסין (עפולה)
העותרות ביקשו להכיר בגיורן לצורך קבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות, חרף סירובן להמציא מסמכים שנדרשו על ידי משרד הפנים.
מיכאיל לזרב נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות, לאחר שהמשיבה דחתה את בקשתם בשל ספקות לגבי יהדותו של אבי העותר וכנות הקשרים המשפחתיים.
מאמיט קסהון נ. משרד הפנים
העותרות ביקשו להכיר בהן כזכאיות שבות כנכדות של יהודי, בטענה שסבן היה יהודי ולא התנצר.
ילנה פרוסובה נ. שר הפנים
העותרות ביקשו הכרה במעמדן לפי חוק השבות על בסיס תעודת לידה שנויה במחלוקת.
לאה חזן נ. שר הפנים
העותרות ביקשו לקבל החלטה בעניינה של העותרת 2 בנוגע למעמד בישראל מכוח חוק השבות ולמנוע את הרחקתה.
דניס מטיושקו נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד של עולים ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות על יסוד טענה כי בן הזוג הוא נכד של יהודי.
אולכסנדר אוליניק נ. שר הפנים
העותר ביקש לבטל החלטות המשיבים שסירבו לבקשתו לקבלת מעמד של עולה לפי חוק השבות.
פלוני נ. שר הפנים
עתירה לקבלת מעמד עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
קובליוב ולדיסלב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל עבור עותר 1 מכוח חוק השבות או מטעמים הומניטריים.
מדינת ישראל-משרד הפנים נ. לין דקסיאנג
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על שחרורו ממשמורת של אזרח סיני שביצע רצח בישראל אך הליכי העמדתו לדין הופסקו בשל אי-שפיות.
אלכסנדר מוסקליוק נ. משרד הפנים
עתירה למתן צו על תנאי בעניין זכותו של העותר למעמד בישראל לפי חוק השבות.