חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
עובד סולומון נ. רשות האוכלוסין- משרד הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותר 1, נין ליהודי, אזרחות או רישיון ישיבה בישראל, בטענה כי בקשתו הוגשה באיחור בשל רשלנות הסוכנות היהודית.
אנגידה דג'יטנו נ. שר הפנים
ערעור על דחיית בקשת המערערים לקבלת מעמד בישראל מכוח החלטות הממשלה בעניין בני הפלאשמורה.
טודרס גרינהאוס נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
המערער טען כי הרחקתו לבריטניה מהווה עקיפה של חוק ההסגרה.
טטיאנה קוזמינה נ. משרד הפנים - רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי
ערעור על דחיית בקשת קטינה להצטרף להליך המדורג של אמה לקבלת מעמד בישראל בשל העדר הסכמת אביה.
אלמיהו ביזוריהו נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר בזכאותו של העותר 2 לעלות לישראל מכוח חוק השבות כנכד ליהודיה, לאחר שנדחתה בקשתו על ידי משרד הפנים.
צפורה קלאודיה סופיה לגונס נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה להורות למשיב להעניק לה אשרת עולה מכוח חוק השבות, בטענה שהיא יהודיה.
דמיטרי וולוב נ. משרד הפנים
עתירה נגד משרד הפנים בנוגע למימוש זכות על פי חוק השבות, תש"י-1950.
היאם מוחמד נ. משרד הפנים
ערעור על דחיית בקשת המערערים לשדרוג מעמדו של המערער 2 לתושב ארעי, בשל עיכובים בלתי מוצדקים בטיפול המשיב בבקשותיהם.
שלמה אלמו טפרה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק אשרת עולה לעותרת 2 מכוח חוק השבות, בהתבסס על הנחיות "גר גורר" משנת 1972, לאחר שהעותר התגייר שנים לאחר עלייתו ארצה.
בנסמן ביילה ואח' נ. משרד הפנים
עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשרד הפנים להכיר בעותרת כיהודיה לצורך עלייה לישראל על פי חוק השבות.
ודים ליבשיץ נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד של עולים מכוח חוק השבות, בטענה כי האב יהודי והאם וילדיהם זכאים מכוחו.
מאיה סיכרולידזה נ. משרד הפנים רשות האוכלוסין
עתירה נגד החלטת משרד הפנים בעניינם של העותרים בנוגע לחוק השבות ומעמדם בישראל.
אולגה יורקו נ. מדינת ישראל
העותרת ביקשה לקבל מעמד מכוח חוק השבות וטענה כי סירוב המדינה לקבל את מסמכיה אינו מוצדק.
פודובה זיוה נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות כנכדה ליהודי, בעוד המשיב טען כי הליך הבדיקה טרם מוצה.
מתיתיהו (מקלה) וולשטיין נ. מדינת ישראל - שר הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות לאחר שנדחה בעבר בשל טענות לאי-מהימנות מסמכים ואי-כנות גיור.
CABANA ELVIRA נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד עולה ואזרחות מכוח חוק השבות, וכן צו ביניים למניעת הרחקתה מהארץ.
רוזי בן חיים נ. מדינת ישראל
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להכריז על המערערות כבנות הסגרה לצרפת בגין עבירות סמים.
גזאצ'או אנגדאו עלמה נ. משרד הפנים / מנהל האוכלוסין
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בעניין מעמדו של העותר בישראל.
פלוני נ. משרד הפנים
עתירה לרישום הורים מאותו מין במרשם האוכלוסין לאחר הליך פונדקאות בחו"ל, ללא צורך בבדיקה גנטית או בהליך אימוץ.
אלי אקסלרוד נ. ממשלת ישראל
העותרים ביקשו מבית המשפט להורות על הסדרת נישואין אזרחיים בישראל עבור אזרחים שאינם יכולים להינשא בטקס דתי.