חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
יורי גרויסר נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו להכיר בהם כזכאי שבות, לאחר שמשרד הפנים סירב להכיר בכך בשל הצהרת העותר 2 על דתו.
טבקין אלה נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית כאלמנה של יהודי ולהמשיך בהליך המדורג לקבלת מעמד לאחר פטירת בן זוגה הישראלי.
קרן אסטריד סנצ'ס נ. משרד הפנים
ערעור על דחיית בקשת המערערת לקבלת מעמד בישראל מכוח החלטת ממשלה 156 בשל אי-עמידה בתנאי השהייה הרצופה.
ורוניקה פרלמן נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי נגד החלטת שר הפנים לדחות בקשת אזרחות מכוח נישואין ולהורות על עזיבת הארץ.
קאסה פטהאי ואח' נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות או חוק הכניסה לישראל.
טיביל לטיטיה נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות בטענה שהיא אלמנתו של יהודי, לאחר שלטענתה משרד הפנים סירב לקבל את בקשתה.
בנימין סובול נ. מדינת ישראל
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, בטענה כי הם יהודים, לאחר שנדחו בעבר בשל מסמכים שנמצאו כלא אותנטיים.
מקסים סוסלנסקי נ. משרד הפנים
העותר ביקש לבטל את החלטת משרד הפנים לבטל את דרכונו הישראלי שניתן לו בטעות.
ולדילסב זוטוב נ. שר הפנים
ערעור על סירוב משרד הפנים להנפיק דרכון ישראלי לאזרח ישראלי שלא השתקע בישראל.
צ'ארלס אוון נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
העותר ביקש להכיר בו כיהודי הזכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות, לאחר שנדחתה בקשתו על ידי משרד הפנים.
ולרי שירקוב נ. משרד הפנים -מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו הכרה באזרחותם מכוח חוק השבות, ולחלופין הסדרת מעמד הומניטרי לעותר 2.
מכון ירושלים לצדק נ. הכנסת
עתירה לביטול הליך רישום ברית הזוגיות לחסרי דת הקבוע בחוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010.
לובוביי מטטוב נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותר 2 אשרת עלייה לישראל, לאחר שסורב בעבר בשל עבר פלילי.
פלוני נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל אשרת עולה ואזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, חרף עברו הפלילי.
מולו לאיו נ. שר הפנים
עתירה למתן אשרת עולה לישראל עבור העותרות וילדיהן.
קאלה טברטקו נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
עתירה לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות.
לודן סנטנו נ. משרד הפנים
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להכיר בעותר כיהודי לעניין חוק השבות.
מורנו אספינוזה ווינסטון פטריסיו נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו למנוע את הרחקת העותר 1 מהארץ ולשחררו ממשמורת בטענה לזכאות למעמד מכוח חוק השבות.
קונסטנטין גרנובסקי נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי בעניין אשרת שהייה לעותר.
פלוני נ. הדיין הרב אברהם שרמן
עתירה נגד סמכות בתי הדין הרבניים לבטל למפרע גיורים שבוצעו בבתי הדין המיוחדים לגיור.