חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
אני צ'יבקווה נ. מדינת ישראל
העותר ביקש להצהיר עליו כיהודי לפי חוק השבות ולהורות על רישומו ככזה במרשם האוכלוסין.
איל ויס נ. שר הפנים
עתירה נגד נהלי משרד הפנים המטילים דרישות הוכחה מחמירות על בני זוג מעורבים לצורך רישום אבהות ומתן מעמד אזרחי לקטין.
. דימיטרי סולומטין נ. . שר הבריאות
העותרים ביקשו לחייב את המדינה לספק שירותי בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי לילדים שאביהם ישראלי ואמם זרה, בתקופת הביניים עד להכרעה בשאלת האבהות ומעמדם בישראל.
תומס דולהן נ. שר הפנים
עתירה למתן צו על תנאי להסדרת אזרחותו של עותר שעבר גיור אורתודוקסי בחו"ל מכוח חוק השבות.
ויאצסלב נובוסיולוב נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך בקשתם נדחתה בשל הצהרת העותר על היותו נוצרי.
נטליה עבו נ. השר לבטחון פנים
העותרת ביקשה להכיר בה כזכאית לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בהיותה נכדתו של יהודי.
סקבורצוב אלכסיי נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך בית המשפט הורה להם לפנות לאפיק הומניטרי לפי חוק הכניסה לישראל.
ליובוב פלנידקו נ. שר הפנים
העותרות ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך בקשתן נדחתה בשל הצהרת העותרת 1 על היותה נוצרית.
מרים פפוציה נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין
העותרות ביקשו להכיר בהן כזכאיות שבות על בסיס רישום יהדותם של קרובי משפחתן בישראל.
מדינת ישראל נ. הודא מחמד יוסף סרור
ערעור המדינה על פסק דין שהורה למשרד הפנים להעניק רישיון לישיבת קבע לקטין תושב אזור.
דמיטרי ארטיוך נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
עתירה נגד סירוב משרד הפנים להעניק לעותר מעמד בישראל מכוח חוק השבות.
רוני בר- און ח"כ ואח' נ. כנסת ישראל ואח'
עתירה נגד חוק יסוד: תקציב המדינה (הוראות מיוחדות) (הוראת שעה) (תיקון), בטענה כי לא ניתן לשנות חוק יסוד באמצעות הוראת שעה וכי החוק פוגע באיזון בין הרשויות.
אסצ'אלאו אמבאו נ. ממשלת ישראל
העותרים ביקשו להורות לממשלה ליישם את החלטותיה בדבר העלאת בני הפלאשמורה מאתיופיה לישראל.
גלינה סטולפניקובה נ. מדינת ישראל
העותרת ביקשה להסדיר את מעמדה בישראל מכוח חוק השבות, חרף הצהרתה בעבר כי הוטבלה לנצרות.
טאג'יר אנרגט נ. משרד הפנים
העותר מבקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות או מכוח איחוד משפחות עם אחיו.
אלכסיי אוסטרובסקי נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, והעתירה נמחקה בעקבות הסכמות שהושגו בין הצדדים.
זאור זיינלוב נ. משרד הפנים-רשות האוכלוסין,ההגירה ומעברי הגבו
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות על בסיס אימוץ, אך המשיב סירב בשל ספקות בדבר כנות האימוץ והתא המשפחתי.
חורחה ארתורו ארדילה דימטי נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות בטענה שהם צאצאי אנוסים.
אירינה גריגורייב נ. משרד הפנים
עתירה נגד החלטת משרד הפנים לסרב לבקשת איחוד משפחות של בעלה של העותרת.
פבל צ'רנוב נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שבקשתם סורבה בשל הצהרת העותר כי הוא נוצרי.