חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
זינוביה ספיאשוילי נ. משרד הפנים ישראלי
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית לאחר פטירת בעלה הישראלי בטרם הושלם ההליך המדורג לקבלת מעמד.
ליליה סורינה נ. משרד הפנים-מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בטענה כי העותרת היא בת לאב יהודי, אך לא הציגו ראיות מספיקות להוכחת זכאותם.
יבגניה אבו זהרה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיבים לקבל החלטה בבקשת בעלה של העותרת לקבלת רישיון ישיבה בישראל מטעמים הומניטריים.
גריגוריאן המלט המלט נ. משרד הפנים
העותר ביקש לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אזרחותו הישראלית בטענה כי הושגה על יסוד פרטים כוזבים בדבר כנות הנישואין.
גבריאל דג'אן נ. שר הפנים
ערעור על דחיית עתירה לקבלת מעמד של תושב קבע בישראל מטעמים הומניטאריים לאחר ביטול אזרחותו של המערער בשל מרמה.
טטיאנה שמיר נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות או מטעמים הומניטריים.
נטליה אוקון נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להעניק לה מעמד של תושב קבע ולהאריך את רישיון הישיבה שלה בישראל.
נטליה אמירגולוב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר במעמדה של העותרת 1 כעולה מכוח חוק השבות בהתבסס על אימוץ על ידי אביה החורג, אזרח ישראלי.
לריסה נסטרנקו נ. שר הפנים
העותרות ביקשו הכרה במעמדן כיהודיות על פי חוק השבות וקבלת מעמד בישראל.
מיכאל קופרמן נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד של עולה חדש מכוח חוק השבות בהתבסס על טענה לאבהות של אזרח ישראלי.
מוחמד אברהים שחאדה נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להשיב לבקשתם למעמד הומניטרי עבור העותרת, אזרחית לבנון הנשואה לאזרח ישראלי.
נטליה ביז'קו נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק להם אזרחות ישראלית לאחר שויתרו עליה בעבר.
ראיסה ולדימיר סקבורצוב נ. השר לבטחון פנים
עתירה נגד החלטת משרד הפנים לשנות את רישום הלאום של העותרת מיהודיה לחסרת דת ולגרש את בני משפחתה.
אלזה מיטקו נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו להכיר בזכאותו של העותר 3 למעמד בישראל מכוח חוק השבות, בטענה כי אמו היא בת לאם יהודיה.
חזקיהו טמסה ואח' נ. השרה לקליטת עליה - ח"כ סופה לנדבר
עתירה של 84 עותרים יוצאי אתיופיה להכרה בהם כאסירי ציון בטענה כי המדיניות בעניינם מפלה ובלתי סבירה.
משרד הפנים - מדינת ישראל נ. מיכל אגימורה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים במסגרת הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט.
מדינת ישראל נ. יוסי נאמן
ערעור על פסק דין שקבע כי אין לשלול סיוע ברכב רפואי מנכה צה"ל המתגורר בחו"ל.
טימור קבילוב נ. מדינת ישראל-משרד הפנים
העותרים ביקשו למנוע את גירושם מישראל ולהכיר בזכאותם לאזרחות מכוח חוק השבות.
אנסטסיה זגידולין נ. שר הפנים
העותרת ביקשה להכיר בזכאותה לעלות ארצה ולקבל אזרחות מכוח אימוץ על ידי אזרח ישראלי יהודי.
רמה איונוב נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין
עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב לאשר את עלייתם של העותרים לישראל מכוח חוק השבות.