חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
ארסמה גזצ'ו יטאיו נ. שר הפנים
העותרות ביקשו לקבל מעמד של עולה ואזרחות עבור בת המנוח, ומעמד הומניטרי עבור אמה, לאחר שנדחו על ידי משרד הפנים.
אלכסנדר לוברסקי נ. מדינת ישראל-משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
נגוסו בנים דימיסייה נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות כנכד ליהודי, לאחר שטענתו המקורית כי הוא בן לאם יהודיה נזנחה.
לריסה קוזנצוב נ. מדינת ישראל
העותרים ביקשו להורות למדינה להעניק לעותר מעמד של עולה חדש ואזרחות ישראלית לפי חוק השבות.
אדוארד גורון נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות עבור אשת העותר ובתם, לאחר שהעותר עלה לישראל לבדו והצהיר הצהרות סותרות לגבי מצבו המשפחתי.
סופיה לוקובסקי נ. משרד הפנים - מינהל האוכלוסין
העותרות, קטינות, ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק להן אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ. המשרד לקליטת עליה
העותרת טוענת כי מבחני התמיכה של המדינה למוסדות הכנה לגיור מפלים לרעה את הזרמים הלא-אורתודוכסיים.
טינה קוטיבשווילי נ. מדינת ישראל
העותרת מבקשת לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בהתבסס על טענה למוצא יהודי, לאחר שעתירה קודמת בנושא נדחתה.
אולגה מנדרוס נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו להורות למשיב להעניק לעותרת אזרחות ישראלית מכוח סעיף 4א לחוק השבות.
רגינה ברניק נ. שר הפנים
העותרת ביקשה הכרה בזכאותה לעלות לישראל לפי חוק השבות.
מרינה יעקובשוילי נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותר 2 אשרת כניסה לישראל ולהחיל עליו את הנוהל המדורג להסדרת מעמד, חרף עברו הפלילי.
ללה טיגילאורי נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל אזרחות או מעמד של תושבות בישראל לאחר פטירת בעלה הישראלי, בטענה כי היא עומדת בנוהל משרד הפנים להסדרת מעמד במקרים אלו.
נינה אורוסוב נ. משרד הפנים
העותרות ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות וצו ביניים למניעת גירושן מהארץ.
אולגה יורקו נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
העותרת ביקשה להסדיר את אזרחותה מכוח חוק השבות ולאפשר לה להשלים הליך גיור בישראל לאחר שהות ממושכת שלא כדין.
דוד בריאשוילי נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו להשיב לעותרת 2 את אזרחותה הישראלית ולזרז את הטיפול בבקשת האזרחות של עותרת 3.
אולגה מנדרוס נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח נישואיה ליהודי, לאחר שהליך התאזרחותה הופסק על ידי משרד הפנים.
בוריס קולקוב נ. שר הפנים
העותר ביקש להכיר בזכאותו למעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך נדחה בשל אי-הוכחת יהדותו באמצעות מסמכים מהימנים.
לילה וסאדזה נ. מדינת ישראל -משרד הפנים
העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להעניק לה מעמד בישראל מכוח חוק השבות, בטענה שהיא יהודייה.
ודים דרצ'ינוב נ. משרד הפנים, מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לבטל את אזרחותו של העותר 1 בשל הסתרת עובדת התנצרותו בעת העלייה לישראל.
מיכאל פונברשטיין נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותרת 2 אזרחות ישראלית ולהפסיק את הפסקת ההליך המדורג בעניינה.