חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
זוהר פאני + 6 עותרים נוספים נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות לאחר ששהו בישראל שלא כדין והציגו מסמכים שנטען כי הם מזויפים.
PAVEL VOLCOV נ. שר הפנים - מדינת ישראל
העותרים מבקשים לקבל אשרת עליה לישראל מכוח חוק השבות, לאחר שבקשות קודמות של העותר נדחו בשל המרת דתו לנצרות.
לריסה סרגיינקו נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך בקשתה נדחתה בשל הצגת מסמכים מזויפים ושהייה בלתי חוקית.
פטר דימיטרוב נ. שר הפנים -מר אלי ישי
העותרים עתרו נגד החלטת שר הפנים לבטל את אזרחותם הישראלית שניתנה מכוח חוק השבות, בטענה כי הושגה על בסיס מידע כוזב בדבר יהדותו של העותר.
שאקי אנקה נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו למנוע את שלילת אזרחותם, שינוי רישומם כיהודים, ולקבל מעמד עולה עבור אחד העותרים.
הניה זבידובסקי נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית לפי חוק השבות, אך המשיבים סירבו בטענה שהמירה את דתה לנצרות.
מר גמוב אלכסנדר נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשיבים להעניק לעותרות 2 ו-3 מעמד מכוח חוק השבות על בסיס מסמכים חדשים שלטענתם מעידים על אימוץ.
אמיליה סובול נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך עתירתם נדחתה בשל אי-הוכחת יהדותם.
אינה לשינסקיה נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות כנכדה ליהודיה, אך בקשתה נדחתה בשל חשד לזיוף מסמכים.
דימיטרו יורקין נ. שר הפנים
העותרים ביקשו הכרה במעמדם כעולים מכוח חוק השבות, אך בקשתם נדחתה בשל חוסר אמינות במסמכים שהוגשו.
איגור צרניך נ. משרד הפנים מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותר מעמד בישראל מכוח חוק השבות, חרף עברו הפלילי.
ילנה דולז'נס'י נ. משרד הפנים
העותרות ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותרת 2 אשרת עולה, למרות הצהרתה כי היא בת הדת הנוצרית.
אוליינה שימנוביץ נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להכיר בזכאותם למעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שמשרד הפנים ביטל את אזרחותם בשל חשד להצגת מסמכים מזויפים.
ליודמילה בדולב נ. מדינת ישראל
העותרת, אלמנת אזרח ישראלי, ביקשה לקבל מעמד קבע בישראל לאחר מות בעלה בעת שהייתה בעיצומו של הליך מדורג.
לידיה טקצ'ב נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
העותרים ביקשו להכיר בעותר כזכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות, חרף הצהרותיו הקודמות בקונסוליה על השתייכות לדת הנוצרית.
טטיאנה סימנטובובה נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה לקבל מעמד בישראל כאלמנתו של יהודי, לאחר שנישאה לו בשנית לאחר שכבר עלה ארצה ומיצה את זכות השבות שלו.
ילנה קוצ'רוב נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות או מכוח הליך מדורג לאחר שנישואיה לאזרח ישראלי הסתיימו בגירושין.
לריסה גורודצקי נ. שר הפנים
האם אלמנתו של יהודי שנישאה מחדש זכאית למעמד בישראל מכוח סעיף 4א לחוק השבות.
אלבטינה [אביגיל] אוסטפישין נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להעניק לה אזרחות מכוח חוק השבות ולאפשר לה לעמוד בפני בית דין לגיור.
זאודה פיסהה נ. משרד הפנים
העותר ביקש לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אזרחותו שניתנה לו מכוח חוק השבות בטענה כי הושגה במרמה.