חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
סרגיי פלקין נ. שר הפנים
העותר מבקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות על בסיס מסמך משפטי אוקראיני שמצא לאחר מחיקת עתירה קודמת.
מריה לואיסה אלטייט נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק אזרחות ישראלית לעותרת 1, בת זוגו של אזרח ישראלי, בטענה כי המדיניות הקיימת אינה סבירה ואינה מידתית.
ולנטינה חריסטופורוב נ. משרד הפנים מנהל האוכלוסין
עתירה לקבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות או כבת זוג ידועה בציבור.
סבטלנה איבשין נ. שר הפנים
העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את מעמדם בישראל בטענה כי נישואי העותרת היו פיקטיביים.
ורה ביירק נ. משרד הפנים, מנהל האוכלוסין
העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להכיר בזכאותה לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
רוסלנה קוצ'טוב נ. משרד הפנים (הלשכה למנהל אוכלוסין ראשל"צ)
העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לדחות את בקשת העותר 3 לקבלת אשרת כניסה לישראל בשל עברו הפלילי.
מרינה קזצ'נקו נ. משרד הפנים
העותרת ביקשה להורות למשרד הפנים להסדיר את מעמדה בישראל ולהעניק לה אזרחות מכוח נישואיה ליהודי.
קיריל קורייבו נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית, אך בקשתו נדחתה על ידי משרד הפנים בשל עברו הפלילי ותיק פלילי תלוי ועומד נגדו.
משרד הפנים נ. דלאל עויסאת ו7 אחרים
האם רישום קטינים במרשם האוכלוסין של האזור מחיל עליהם אוטומטית את חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) ומונע מהם קבלת מעמד בישראל.
יוליה פסחוב נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין
העותרות ביקשו להכיר ביהדותן לצורך קבלת אזרחות ישראלית וביטול שינוי רישומן כ'ללא לאום' במרשם האוכלוסין.
אלכסנדר גימלברג נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים להעניק לעותרת מעמד בישראל מכוח נישואיה לאזרח ישראלי לפי סעיף 7 לחוק האזרחות.
מאיה גורייבה נ. משרד הפנים
עתירה להכרה בזכאות לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות עבור בני זוג המתגוררים ברוסיה.
אלכסנדר ברמן נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להכיר במעמדו של העותר מכוח חוק השבות בהתבסס על אימוץ, לאחר שמשרד הפנים סירב להכיר בכנות האימוץ.
אלכסנדר קרט נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל דרכון ישראלי חרף העובדה שמרכז חייו אינו בישראל.
לודמילה אלכסנדרובה נ. משרד הפנים -מנהל האוכלוסין
ערעור על דחיית עתירה למתן מעמד בישראל להורה קשיש מטעמים הומניטריים ורפואיים.
סרגיי דולז'נקו נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו להכיר במעמדו של העותר כזכאי לפי חוק השבות, למרות הצהרתו על היותו נוצרי.
לריסה אנדריאנוב נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לבטל את החלטת משרד הפנים לשלול את אזרחותם ומעמדם בישראל, בטענה כי הושגו כדין ולא במרמה.
ד"ר יולי נודלמן נ. שר הפנים של מדינת ישראל
העותרים ביקשו להורות על הסגרתו של ליאוניד נבזלין לרוסיה ועל שלילת אזרחותו הישראלית בטענה כי קיבל אותה במרמה.
סרגיי חמידוב נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להורות למשרד הפנים לאשר את כניסתה של העותרת 2 לישראל ולהעניק לה אזרחות כבת זוג של זכאי שבות.
גלינה מוסקליוב נ. שר הפנים
עתירה נגד החלטת משרד הפנים שלא להעניק לעותרים מעמד בישראל מכוח חוק השבות.