חוק השבות (התש"י-1950)
חוק השבות, התש"י-1950
חוק השבות הוא אחד מחוקי היסוד הרעיוניים של מדינת ישראל, המבטא את היותה מדינת הלאום של העם היהודי. החוק מסדיר את זכותם של יהודים לעלות לישראל ולקבל אזרחות ישראלית.
על מי החוק חל?
במקור חל החוק על יהודים בלבד. בשנת 1970 נחקק תיקון משמעותי המרחיב את הזכאות לעלייה גם על בני משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם. כיום, החוק חל על יהודים (מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר, ואינו בן דת אחרת), וכן על ילדיהם, נכדיהם, בני זוגם, ובני הזוג של ילדיהם ונכדיהם של יהודים. החוק מחריג אנשים הפועלים נגד העם היהודי, מי שעלולים לסכן את בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או בעלי עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
היבטים מרכזיים הנדונים בפסיקה:
במהלך השנים, פירש בית המשפט העליון את הוראות החוק במספר סוגיות עקרוניות:
1. שאלת "מיהו יהודי" וההכרה בגיור: הפסיקה נדרשה להכריע אילו גיורים מוכרים לצורך החוק. בפסקי דין תקדימיים נקבע כי יש להכיר בגיורים שנערכו בקהילות יהודיות מוכרות בחו"ל (גם של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי), ובהמשך הוכרו גם גיורים לא-אורתודוקסיים שנערכו בישראל.
2. סייג העבר הפלילי: בתי המשפט נדרשים לעיתים קרובות לבחון את החלטות משרד הפנים למנוע עלייה ממי שיש לו עבר פלילי. הפסיקה קבעה כי יש לאזן בין זכות העלייה לבין הגנת הציבור, תוך בחינת חומרת העבירות, חלוף הזמן מאז ביצוען וראיות לשיקום.
3. זכויות בני משפחה במקרה של שינוי במעמד המשפחתי: פסיקות רבות עוסקות בשאלה האם בני משפחה לא-יהודים זכאים לעלות כאשר בן המשפחה היהודי נפטר או כאשר בני הזוג התגרשו לפני השלמת תהליך העלייה.
התוכן המוצג הוא לידיעה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
פסקי דין שאזכרו את החוק (490)
אורנן עוזי נ. מדינת ישראל
העותר ביקש להירשם כאזרח מכוח ישיבה לפי סעיף 3 לחוק האזרחות, במקום רישומו כאזרח מכוח שבות.
מירזוייב מוזפר נ. משרד הפנים- רשות האוכלוסין ,ההגירה ומעברי
העותר ביקש להישאר בישראל ולקבל אשרת עולה למרות שמעמדו נגזר מאשתו ששהייתה בארץ על בסיס מסמכים מזויפים.
עוזי אורנן נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
המערער ביקש פסק דין הצהרתי הקובע כי אזרחותו הוענקה לו מכוח ישיבה בישראל ולא מכוח שבות.
טודרס גרינהאוס נ. שר הפנים
העותר ביקש לבטל את החלטת שר הפנים לדחות את בקשתו לקבל מעמד עולה מכוח חוק השבות בשל עבר פלילי וסיכון לשלום הציבור.
עוזי אורנן ואח' נ. משרד הפנים
המערערים ביקשו סעד הצהרתי המכיר בקיומו של 'לאום ישראלי' לצורך שינוי פרט הלאום במרשם האוכלוסין.
נג'ט סרג' אדם נ. הכנסת
עתירה לביטול תיקון 3 לחוק למניעת הסתננות המאפשר החזקת מסתננים במשמורת למשך 3 שנים.
אדוארד פולטורצקי נ. מדינת ישראל
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בטענה כי העותר אומץ על ידי אזרח ישראלי יהודי.
אסמרה שטה נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות כבנה של אמו שהתגיירה לאחר עלייתה ארצה.
יורי דראגיץ' נ. משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי ג
העותר ביקש להורות למשיב להכיר בו כיהודי לצורך קבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות.
סופיה פדנצ'קי נ. שר הפנים
העותרים ביקשו להעניק לעותר 2 מעמד של עולה מכוח חוק השבות, חרף עברו הפלילי החמור באוקראינה.
פלוני נ. משרד הפנים
האם בני משפחה של יהודי שוויתר על אזרחותו הישראלית ושב לעלות ארצה כ'עולה בשנית' זכאים למעמד מכוח חוק השבות.
נטליה סימבירטסיה נ. שר הפנים
העותרת ביקשה לקבל אזרחות מכוח חוק השבות וטענה כי בקשתה נדחתה ללא נימוק.
אלכסנדר צבטקוביץ נ. שר המשפטים
עתירה נגד צו הסגרה בטענה כי לא התקיימו התנאים להסגרה וכי קיימת סכנה לשלומו של העותר.
ויטאלי גרינביין נ. משרד הפנים
העותרים ביקשו לקבל אזרחות ישראלית לפי חוק השבות לאחר שנתקלו בקשיים בירוקרטיים מול לשכות משרד הפנים.
אניטה מרמלשטיין נ. מדינת ישראל
העותרים ביקשו להורות למשיב להעניק לעותר מעמד בישראל מכוח חוק השבות, חרף עברו הפלילי בגין ניסיון לרצח.
אלמו אנייו טסמה נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות, לאחר שנכנס ארצה עם אשתו וילדיו.
אבניאל טורמן נ. שר הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות בטענה כי הוא יהודי שהתגייר.
איתן צ'מורו ולנסיה נ. מדינת ישראל -משרד הפנים
העותרים ביקשו להכיר בגיורם שנערך בחו"ל לצורך קבלת מעמד בישראל מכוח חוק השבות, אך משרד הפנים סירב להכיר בגיור.
רימנטס לטויס נ. משרד הפנים
העותר ביקש לקבל אזרחות ישראלית או מעמד זמני בישראל לאחר ששהה בה שנים רבות ללא היתר, לאחר שבעבר קיבל אזרחות במרמה.
ALEXANDER IGBO NNAMDI נ. מדינת ישראל - משרד הפנים
העותר ביקש להכיר בו כיהודי ולהעניק לו מעמד עולה מכוח חוק השבות, בהתבסס על השתייכותו לשבט האיבו בניגריה.